אי ציות להוראות שוטר – דרישות החוק ופסיקה

אי ציות להוראות שוטר, הנה עבירה חמורה אשר משטרת ישראל מתייחסת אליה בחומרה מיוחדת וכך גם בתי המשפט, שכן מדובר למעשה בהכשלה או נסיון הכשלה של עבודת המשטרה.

לכן גם אם פוטנציאל גרימת תאונת דרכים בעבירת אי ציות להוראת שוטר לכשמעצמה, הוא לא גבוה, הרי עדין העבירה הינה חמורה וכך גם הענישה בדינה.

אבל האם כל הזמנה לדין בגין אי ציות להוראות שוטר דינה הרשעת תעבורה לנהג, ממש לא,  והדבר תלוי בנסיבות, ועל כך המאמר הבא, אבל קודם סרטון קצר שלי בנושא:

וככה אני עורך דין אי ציות להוראות שוטר עשיתי זאת לאחרונה:

אי ציות לשוטר – החוק:

תחילה, מה אומר החוק  – תקנות התעבורה – לגבי אי ציות להוראות שוטר:

ציות לשוטר, פקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע”מ

23. (א)  עובר דרך חייב לציית –

(1)   להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג”א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני);

(1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה;

(2)   לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים, או על ידי פקח עירוני, או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע”מ או על ידי עובד נת”א במדים.

(ב)  הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך.

(ג)   תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין.

איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה 24. (א) (1) האות “התקדם” יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה;

(2)   האות “עמוד” יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה, או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות “עמוד” יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.

(ב)  האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני, יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדויקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות.

החוק ברור ומדויק, וצריך לציית אבל, צריך לשים לב שתנאי ראשון הוא שהשוטר יזדהה ולא שהאזרח יזדהה.

תנאי שני,  כבר נקבע בבורנשטיין בנימין נ’ מ”י, בבית המשפט מחוזי ירושלים, כי פרשנות נכונה של התקנה אינה תומכת בהרחבתה באופן מופרז, למשל אם קיימת בחוק תקנה ספציפית יש להשתמש בה ולא בעבירת אי ציות להוראות שוטר, נהג שמסרב להציג מסמכים יש להאשימו בעבירה ספציפית (סעיף 62 (6) לפקודת התעבורה ולא באי ציות להוראות שוטר.

להתייעצות בנושא אי ציות להוראות שוטר, צלצלו מיד: 050-5738228.

אגב שימו לב כיצד בתי המשפט מחליטים בנושא בדוגמה הבאה – השופטת שירה בן שלמה, ת’ 6104/00  ת’  6105:

“לאחר ששמעתי העדים, התרשמתי מהופעתם ומאופן מסירת העדות, מעדיפה אני את גרסת התביעה על פני גרסת ההגנה.

א. ע”ת 1 רס”ב אלי חוברה, סייר תנועה מזה כ- 12 שנה, הותיר רושם אמין.

העד ערך תרשומת מפורטת בדו”ח המתייחסת אל כל יסודות העבירה, לרבות תרשים הממחיש היטב את שארע.

ב. העד שהיה לבוש מדים וחבש כובע נתן אות עצור, גם אליבא לעדות הנאשם ועל כך אין חולק.

ואולם, עפ”י גרסת הנאשם האות ניתן לנהג הרכב שנסע לפניו בעוד עפ”י עדויות רס”ב חוברה ורס”מ לוי האות ניתן לנאשם והוא התעלם ממנו, סטה ימינה, האיץ את מהירות נסיעתו ופנה לכביש 2 לדרום.

ג. מקבלת אני את עדותם באשר אין ספק בליבי שסייר תנועה בעל ותק של 12 שנה יודע היטב באיזה אופן לתת את האות כך שהנהג אליו הוא מתכוון יבין את כוונתו.

אין פסול לסמן לנהג הרכב שלפני להאט ולנאשם לעצור.

ד. על פי עדות הנאשם הוא כל העת נסע בנתיב הימני, כשבכוונתו לפנות ימינה, לכביש 2 לדרום.

לא ברור אם כן מה היו מעשיו בנתיב הימני לנסיעה ישר, לכיוון העיר, כמודגם בתרשים בת/1 וכמפורט בעדויות עדי התביעה והנאשם עצמו.

מדוע מלכתחילה נסע אחרי אותו רכב, שנסע בנתיב הימני לנסיעה לישר, שלו, כביכול, סימן עה”ת לעצור, כך שנאלץ לאותת ולעוקפו מימין, אם ממילא נסע כל העת בנתיב הימני?!!

אלו אכן נסע בנתיב הימני לא היה נקלע בכלל למצב המתואר, לא היה נאלץ לעקוף את אותו רכב מימין, אלא מלכתחילה היה משתלב לנתיב הימני, לפניה ימינה וממשיך בנתיב זה בבטחה.

ה. עצם הנסיעה בנתיב הימני לישר, לתוך העיר, כשהוא מתגורר בנתניה, וסטיתו הפתאומית ימינה ברגע שעה”ת נתן אות לעצור, יש בה כדי להעלות ספקות כבדים באשר לאמיתות הגרסה שמסר.

ו. אשר לחוסר יכולתם של עה”ת להבחין בנאשם מבעד לציפוי הכהה איני רואה צורך לקבוע ממצאים בנדון באשר מה שרלונטי זה יכולתו של הנאשם להבחין בשוטרים ובאות שניתן לעברו.

ז. בע”פ 77/61 צורבל נ היוהעמ”ש אמר כב’ מ”מ הנשיא אגרנט כתוארו אז:

“לפי דעתי, משמעותה של התקנה היא שכל אדם המשתמש בדרך ואשר איננו מציית לאות שקיבל מאת השוטר העומד בה עובר על התקנה, בין אם הוא ראה את האות בפועל ובין אם הוא לא ראה אותה, ובלבד, שהסיבה לאי ראיית האות על ידיו נעוצה ברשלנותו ובאי תשומת ליבו למה שמתרחש במסלול נסיעתו.

סבור אני, שכל פירוש אחר יסכל את מטרתו של המחוקק;

שאם לא תאמר כן, יוכל גם נהג שלא ראה את האות של השוטר מפני שנהג בעיניים עצומות להשתחרר מהחובה לציית לאות”.

כן אמר כב’ הש’ ויתקון:

“כפי שאמר חברי הנכבד מ”מ הנשיא, היינו מרוקנים את הוראתו של המחוקק מכל תוכן, אילו היינו גורסים שאין הוראה זו מטילה כל חובה על הנהג להיות ער להימצאו של שוטר הנמצא בשדה ראייתו ולסימני האות הניתנים על ידו. לכן, התעלמות רשלנית מן השוטר וממתן סימני אות על ידו כמוה כהתעלמות זדונית או מכוונת לעניין החוק הזה”.

(פ”ד ט”ו 1442, 1444)

ח. “חובתו של עובר דרך” מעוגנת בתקנה 21 לתקנות התעבורה.

“(ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר…באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה…באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך”.

הנאשם היה חייב להבחין בשוטר ובאות שנתן, לציית ולעצור בהתאם.

ומכאן קצרה הדרך לענישה מכבידה ורישיון הנהיגה אומר שלום עקב עבירת אי ציות להוראות שוטר.

 אכיפה בנושאי ציות להוראות שוטר:

אי ציות להוראת שוטר נאכפת אמצעות שוטרים במגוון דרכים למשל כאשר השוטר מבחין בביצוע עברה ומבקש לעצור את הנהג והלה מסרב או בבדיקה שגרתית כאשר שוטר מבקש לעצור רכב לבדיקה סתמית והנהג מחליט לסרב להוראות השוטר.

ולמי שבאמת רוצה לדעת כיצד המשטרה רואה את עבירת אי ציות להוראות שוטר שישים ליבו לניסוחים הבאים של חלק מדוחות המשטרה:

ניתן לראות את הענישה המקובלת באי ציות להוראות שוטר, מדובר על הגשת תלונה במשטרה והזמה לדין בגין אי ציות להוראות שוטר ובתי המשפט לא מהססים לפסול את רישיון הנהיגה במסגרת ענישה, כמובן תלוי בנסיבות.

זיכוי אפשרי:

כעת נסקור דוגמה כיצד בית המשפט, זיכה נהג, מורה לנהיגה שהואשם אי ציות להוראות שוטר:

תת”ע (תל-אביב-יפו) 390-07-15

                                                      מדינת ישראל

                                                            נ ג ד

                                                         …….

 ית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בתל-אביב-יפו

[17.09.2015]

כבוד השופט דן סעדון

                                                        הכרעת דין

הנאשם זכאי מחמת הספק.

1. לנאשם נרשמה הזמנה לדין המייחסת לו עבירה של אי ציות להוראות שוטר. ההזמנה לדין נרשמה משום שביום 3.5.15 נרשמה התרעה על חפץ חשוד ברחוב הר ציון בת”א. חבלן המשטרה מר נדב שני הוזעק לטפל בחפץ החשוד. הוא חסם את הגישה לזירה באמצעות מכונית “סוואנה” משטרתית ובאמצעות סרט בידוד זירה האוסרים על כניסה לזירה. על פי הנטען בהזמנה לדין (ת/2) התעלם הנאשם מן ההוראה או האות הגלום בסרט בידוד הזירה, הרים את הסרט והמשיך ברכיבה אל הזירה. למרבה המזל, באותה שעה כבר הוזם החשד ביחס לחפץ החשוד אך מעדות החבלן עולה כי עדיין היה סיכון לנכנסים לזירה שנחסמה. בעקבות כניסת הנאשם לזירה שנחסמה – הוא נעצר על ידי החבלן ונרשמה לו הזמנה לדין בסיועו של שוטר תנועה בשם דן אשרוב.
2. הנאשם טען מנגד כי שום סרט בידוד לא היה בנמצא בעת שהחליט לרכב לעבר הזירה. לטענתו, מישהו חתך את סרט זימון הזירה ובעקבות זאת חלף הנאשם על פני נקודה זו ונכנס לזירה שם נעצר על ידי החבלן. יתרה מזו, הנאשם העיד כי לא זו בלבד שהחבלן, עורך ההזמנה, הסתייע בשוטר תנועה לצורך רישום הדוח – עזרה שהתבטאה לטענת הנאשם בכך שהשוטר הכתיב למעשה לחבלן מה לרשום בהזמנה לדין – אלא גם ניידת המשטרה שהגיעה למקום הוזמנה על ידי חבלן המשטרה, בניגוד לטענת חבלן המשטרה. בחקירה נגדית של הנאשם התברר כי הנאשם נסע באותה עת על מנת להסיע אדם מסוים. הנאשם לא מסר הסבר סביר מדוע אדם זה לא זומן לעדות מטעמו הגם שהיה בידו לשפוך אור על האירוע ולשאלת התובע השיב “לא יודע היכן הוא. אין לי מה להביא אותו כעד הגנה. אני לא מבין מה צריך. אני יכול להביא אותו אם אתה רוצה”.

דיון והכרעה

3. אין חולק כי סרט בידוד הזירה מגלם הוראה ברורה וחד משמעית שלא לחצות את הקו המסומן על ידו. גדר המחלוקת במקרה זה היא בשאלה אם סרט בידוד הזירה שהניח עורך ההזמנה היה קיים בעת שהנאשם חלף עם רכבו או שמא היה חתוך, כטענת הנאשם, כך שלא ניתן היה להבין בברור כי לא ניתן להיכנס לזירה בה טופל החפץ החשוד. לכאורה, מדובר בגרסה מול גרסה. גרסת השוטר כמפורט בהזמנה לפיה הנאשם הרים את סרט בידוד הזירה והמשיך בנסיעה אל מול גרסת הנאשם לפיה הסרט היה חתוך או קרוע ומכך הבין כי מתאפשרת כניסה. לטעמי אין אלה פני הדברים לאשורם. כיצד? בתיקים מעין אלה של “גרסה מול גרסה” קובעת הפסיקה כי כאשר ישנם עדים ישירים לאירוע, המשטרה חייבת לחקור אותם, ככל שהדבר איננו כרוך במאמץ בלתי סביר. הימנעות מזימונם ומחקירתם בנסיבות אלה עלולה לעלות כדי מחדל חקירתי של ממש, המקפח את זכותו של הנאשם למשפט הוגן, ובכך להצדיק את זיכויו מהאישום הרלבנטי (ע”פ 5019/09 ‏ חליווה נ’ מדינת ישראל (20.8.13)). במקרה שלפני העיד עורך ההזמנה, היו לא פחות מ- 3 עדים פוטנציאליים לאירוע, חוץ מעורך ההזמנה לדין. עורך ההזמנה ציין כי עדים אלה לא ראו את ביצוע העבירה לכאורה על ידי הנאשם אולם תשובה כזו מפי העד לא ניתן לקבל שכן הכלל הוא כי על שוטר שהוא עד פוטנציאלי, שלא ראה את ביצוע העבירה, לערוך מזכר ולציין כי לא ראה את ביצוע העבירה (עפ”ת 43875-12-10 שקופ נ’ מדינת ישראל). זאת ועוד: עורך ההזמנה אישר בעדותו כי הסתייע בשוטר אחר – שבשמו נקב בהזמנה – לצורך עריכת הדוח. לנאשם היו טענות נוקבות נגד “סיוע ” זה והוא טען כי למעשה אותו שוטר הכתיב לעורך ההזמנה מה לרשום. כך או כך, אותו שוטר – שפרטיו היו ידועים לתביעה – לא צוין כעד תביעה וממילא לא זומן להעיד כך שלא ניתן כמובן לרדת לחקר באמת בעניין זה. לטעמי אי הזמנתו של עד כה חשוב בנושא שהוא קריטי להגנת הנאשם מקפח את הגנתו של הנאשם ומצדיק את זיכויו, לבד או יחד עם הטעמים האחרים שנמנו לעיל.
4. אינני מתעלם מכך שגם הנאשם אינו “טלית שכולה תכלת”. כפי שצוין, בהזמנה לדין נאמר במפורש כי הנאשם הרים את סרט בידוד הזירה ורכב לעבר הזירה ואז נעצר. הנאשם אשר הודרך על ידי בית המשפט בתחילתו של שלב ההוכחות לחקור את עד התביעה ביחס לכל עניין שנוי במחלוקת נמנע מסיבות לא ברורות מלחקור את עורך ההזמנה בנקודה זו. הנאשם גם נמנע מלחקור את עורך ההזמנה ביחס לרשום לכאורה מפיו בדברי הנהג. הימנעות זו של הנאשם מלחקור את עורך ההזמנה בנקודות אלה אומרת “דרשני”. יתרה מזו, הנאשם העיד כי הרכיב חבר בעת האירוע. מעדות הנאשם עולה כי הגם שהזמנתו של חברו להעיד להגנתו הייתה אפשרית, הוא נמנע מכך מסיבות השמורות עמו וגם הימנעות זו אומרת דרשני.
5. עם זאת, אין לשכוח כי בפלילים עסקינן. ספק סביר פועל לעולם לטובת הנאשם. בענייננו, אני סבור כי ממכלול הראיות עולה ספק סביר בדבר אשמת הנאשם בשים לב לפגיעה בהגנתו עקב אי הבאתו לעדות של השוטר שסייע לעורך ההזמנה בניסוח ההזמנה ( לשיטתו) כמו גם יתר השוטרים שנכחו בזירה. בנסיבות אלה, אין במחדלי ההגנה כמפורט לעיל לרפא את הפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן. התוצאה היא כי הנאשם זכאי בדין.

ניתנה היום, ד’ תשרי תשע”ו , 17 ספטמבר 2015, במעמד הצדדים. רואים . ..אין להרים ידיים.

דוגמה לעבירת אי ציות להוראות שוטר ניתן לראות בקישור הבא.

אי ציות להוראות שוטר – סיכום:

נכון, לא כל מקרה יסתיים בזיכוי מעבירת אי ציות להוראות שוטר אך לא כל מקרה שבו מואשם נהג באי ציות להוראות שוטר הוא אכן כזה.

בדיקה נאותה של עורך דין לתעבורה אמורה למצוא את הדרך שתוביל לתוצאה הטובה ביותר עבור נהג או נהגת שמואשמים באי ציות להוראות שוטר.

מאת: עו”ד אלי אנושי עו”ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס, מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;

אין בו טענה לייצוג הנאשם, כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

להתייעצות בנושא אי ציות להוראות שוטר, צלצלו מיד: 050-5738228.