פקודת התעבורה – בסיס החוק ופסיקה בדיני תעבורה

פקודת התעבורה הנה הבסיס של בחוק והפסיקה בדיני תעבורה, יחד עם תקנות התעבורה הם מהוות את המסד שעליו מתבססת האכיפה השפיטה במדינת ישראל ובכלל כלל נוהלי התעבורה במדינת ישראל.

להלן הפקודה:

 

פקודת התעבורה [נוסח חדש]*

פרק ראשון: מבוא

הגדרות

1. בפקודה זו –

(תיקון מס’ 47) תשנ”ח-1998

“בוחן נהיגה” ו”בוחן רכב” – מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;

(תיקון מס’ 24) תשנ”א-1990

“בעל” – אחד מאלה:

(1)   הבעל הרשום ברשיון הרכב;

(תיקון מס’ 40)  תשנ”ו-1996

(2)   לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;

(3)   לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;

(תיקון מס’ 114) תשע”ו-2016

(4)   לענין רכב הרשום על שם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס – הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין.

“דרך” – לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;

(תיקון מס’ 104) תשע”ב-2012

“היתר נהיגה” – רישיון נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר;

(תיקון מס’ 87) תשס”ח-2008

“התליה”, של רישיון נהיגה – פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה עד להתקיימותו של תנאי שציינה רשות הרישוי בהחלטת ההתליה;

(תיקון מס’ 48) תשנ”ט-1999

“אוטובוס” – רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;

(תיקון מס’ 48) תשנ”ט-1999

“אוטובוס ציבורי” – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;

(תיקון מס’ 49)  תש”ס-2000

“מסוף לתחבורה ציבורית” – מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;

(תיקון מס’ 121) תשע”ח-2018

“חוק נתיבים מהירים” – חוק נתיבים מהירים, התש”ס-2000;

(תיקון מס’ 49) תש”ס-2000

“חניה תפעולית” – חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;

(תיקון מס’ 49) תש”ס-2000

“תחנה מרכזית” – מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין-עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין-עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין-עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;

(תיקון מס’ 49) תש”ס-2000

“מיתקן תחבורתי” – מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;

(תיקון מס’ 48) תשנ”ט-1999

“קו שירות” – מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית, שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם, כפי שנקבע ברשיון קו השירות;

(תיקון מס’ 47) תשנ”ח-1998

“טכוגרף” – מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו, המיועד לסמן או לרשום את היות הרכב במצב נסיעה או עצירה, וכן את מרחק הנסיעה, את מהירות הנסיעה ואת זמן הנהיגה של הנוהג ברכב;

(תיקון מס’ 19) תשמ”ו-1986 (תיקון מס’ 31) תשנ”ג-1993 (תיקון מס’ 45) תשנ”ח-1998

“מונית” – רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כמונית;

(תיקון מס’ 62) תשס”ד-2004

“מיתקן מגביל מהירות” – מכשיר מסוג שקבע השר, המגביל את מהירות הרכב והמותקן ברכב כפי שקבע השר;

(תיקון מס’ 104) תשע”ב-2012

“נהג חדש” – כמשמעותו בסעיף 12א;

(תיקון מס’ 104) תשע”ב-2012

“נהג חדש צעיר” – נהג חדש שטרם מלאו לו 24 שנים;

“רכב” – רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן;

(תיקון מס’ 31) תשנ”ג-1993

“רכב מנועי” – רכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;

“רכב מסחרי” – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב;

“רכב עבודה” – רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים;

“רכב ציבורי” – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר;

“רכב פרטי” – רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי;

(תיקון מס’ 100) תשע”א-2011

“רכבת מקומית” – כהגדרתה בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל”ב-1972 (בפקודה זו – פקודת מסילות הברזל);

(תיקון מס’ 87) תשס”ח-2008

“עבירת קנס” – עבירת תעבורה שהוכרזה כעבירת קנס לפי סעיף 30(א);

(תיקון מס’ 31) תשנ”ג-1993

“עבירת תעבורה” – עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה;

“עגלה” – רכב הנגרר על ידי בהמה;

(תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

“ערובה” – ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש”ל-1970;

(תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

“פוליסה” –  פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש”ל-1970, ולרבות הודעת כיסוי;

(תיקון מס’ 11) תשל”א-1971

“מפקח על התעבורה” –  מי ששר התחבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן – המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים;

(תיקון מס’ 47) תשנ”ח-1998 (תיקון מס’ 58) תשס”ג-2003

“רשות הרישוי” – עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד ציבור אחר, שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים; בהגדרה זו, “עובד ציבור” – עובד בשירות המדינה, קצין בצבא הגנה לישראל או מי שממלא תפקיד של קצין כאמור, או קצין במשטרת ישראל;

(תיקון מס’ 113) תשע”ה-2015

“רשות תימרור מרכזית”, “רשות תימרור מקומית” ו”תמרור” – כהגדרתם בתקנות התעבורה, התשכ”א-1961;

(תיקון מס’ 19) תשמ”ו-1986

“רשיון להפעלת מונית” – רשיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רשיון הסעה שניתן לפי התקנות;

(תיקון מס’ 104) תשע”ב-2012

“רישיון נהיגה” – רישיון שניתן לפי סעיף 11;

(תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

“תעודת ביטוח” ו”תעודת ערובה” – כמשמעותן בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש”ל-1970.

להתייעצות בנושא דיני תעבורה, צלצלו מיד: 050-5738228.

פרק שני: רישוי ורישום

סימן א’: רשיון רכב ורישום רכב

רשיון רכב

2. לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה; ובלבד שלא יהיה בעל רכב אחראי לפי סעיף זה על נהיגת רכבו על ידי אדם אחר, אם הוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

תקופת תקפו של רשיון רכב (תיקון מס’ 47)  תשנ”ח-1998 (תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

3. (א)  רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה שנקבעה בתקנות ובלבד שלא תעלה על שנה אחת; לרכב עבודה, לטרקטור או לרכב שלפי מבנהו אין מהירותו עולה על ארבעים וחמישה קילומטר לשעה, מותר ליתן או לחדש את הרשיון לתקופה שנקבעה בתקנות ושלא תעלה על שתי שנים.

(תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

(א1) שר התחבורה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך, בצו^[1], את התקופות האמורות בסעיף קטן (א), דרך כלל או לענין רישיונות רכב מסוימים, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 90 ימים, ורשאי הוא להתנות את ההארכה בתנאים.

(תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

(ב)  בחידוש רשיון רכב יתחיל תקפו של הרשיון המחודש מהיום האחרון לתקופת תקפו הקודמת, ולענין זה לא תבוא בחשבון כל תקופת הארכה לפי סעיף קטן (א1).

(ג)   בעד רשיון רכב או חידושו תשולם האגרה שנקבעה בתקנות.

סמכות להסדיר רישוי רכב (תיקון מס’ 102) תשע”ב-2011

4. 4.       (א)  שר התחבורה רשאי, בתקנות, לקבוע הוראות המסדירות מתן רשיון רכב, חידושו, העברתו, צורתו, כללי החזקתו ותנאיו, לרבות תנאים בדבר הגבלת השימוש ברכב.

(תיקון מס’ 102) תשע”ב-2011

(ב)  בתקנות לפי סעיף קטן (א) המסדירות העברת רישיון רכב יקבע השר הוראות לעניין בדיקות שתבצע רשות הרישוי כדי לוודא כי שולמו כל האגרות והמסים החלים על הרכב, ובדיקות נוספות שתבצע כדי לברר, בין השאר, קיום עיקול על הרכב או הגבלה אחרת שבשלה נקבע כי אין להעביר רישיון רכב, וכן – בהתייעצות עם שר המשפטים – כדי לברר רישום משכון על הרכב לפי חוק המשכון, התשכ”ז-1967.

בעל רכב בלי רשיון חייב באגרה (תיקון מס’ 24) תשנ”א-1990

5. על אף האמור בסעיף 2, בעל רכב שאיננו פטור מחובת רשיון רכב או מאגרת רשיון, ולא קיבל רשיון רכב לתקופה פלונית, ישלם תשלום חובה לרשות הרישוי בשיעור האגרה שהיה עליו לשלם בעד הרשיון או חידושו, לאותה תקופה.

רישום רכב (תיקון מס’ 18) תשמ”ה-1985

6. בעל רכב המבקש רשיון רכב, חייב עם הגשת הבקשה, לרשום את הרכב בלשכת רשות הרישוי, זולת אם פוטר מהוראות פקודה זו בדבר רישוי ורישום.

תו רישום (תיקון מס’ 18) תשמ”ה-1985

7. (א)  רשות הרישוי תייחד לכלי רכב הרשום אצלה מספר ותו המציינים את מספר הרישום.

(ב)  תו הרישום יודבק אל הרכב, או אל כל רכב אחר הנגרר על ידיו, או אל זה ואל זה, הכל כפי שנקבע.

אגרת רישום

8. בעד רישום רכב תשולם האגרה שנקבעה.

תו-סוחר (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 18) תשמ”ה-1985

9. 9.       על אף האמור בסעיף 7(א) רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או ליבואן של רכב, לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין, לסוחר של רכב או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי, תו-סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן על ידי המתעתד לקנותו או אחרי תיקונו.

רכב של מערכת הביטחון – הוראות לעניין רישום ורישוי (תיקון מס’ 115) תשע”ו-2016

9א.     (א)  על אף ההוראות לפי פקודה זו, רשות הרישוי רשאית לרשום רכב שמערכת הביטחון ייבאה לישראל לפי הוראות סעיף 224 לחוק הרישוי, וכן לתת לו רישיון רכב לפי פקודה זו, אף אם הרכב אינו עומד בתנאים לרישום ורישוי לפי פקודה זו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)   הרכב הוא בשימוש מערכת הביטחון;

(2)   מעבדה מוסמכת לרכב אישרה כי הרכב עומד בתנאים שהורתה רשות הרישוי למבקש הרישום והרישוי.

(ב)  בסעיף זה –

“חוק הרישוי” – חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע”ו-2016;

“מעבדה מוסמכת לרכב” ו”מערכת הביטחון” – כמשמעותן בחוק הרישוי.”;

סימן ב’: רשיון נהיגה

איסור לנהוג בלי רשיון נהיגה

10. (א)  לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.

(ב)  בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

(ג)   לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ-לארץ.

כשירות לרשיון נהיגה (תיקון מס’ 104) תשע”ב-2012

11. רשות הרישוי רשאית ליתן רשיון לפי סימן זה, ואם המבקש הוא נהג חדש צעיר – היתר נהיגה, אם שוכנעה שמבקש הרשיון כשיר לנהוג ברכב שעליו הוגשה הבקשה ואיננו פסול לפי הוראות פקודה זו ושילם את האגרה שנקבעה.

סייג למתן רישיון (תיקון מס’ 74) תשס”ו-2005

11א.   (א)  רשות הרישוי לא תיתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע, בפסק דין סופי, בעבירה לפי פקודת הסמים, כל עוד לא חלפה שנה ממועד הרשעתו כאמור; ואולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, רשאי, לבקשתו של אותו אדם, להורות אחרת, בנסיבות מיוחדות שיפרט.

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם שהיה בידו רישיון נהיגה ומבקש לחדשו, או על אדם, שבית משפט החליט לפסול אותו מלקבל רישיון נהיגה בהתאם להוראות סעיף 37א לפקודת הסמים.

(ג)   בסעיף זה –

“פסק דין סופי” – פסק דין שאין עליו ערעור עוד;

“פקודת הסמים” – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.

רשיון נהיגה לקטין (תיקון מס’ 104) תשע”ב-2012

12. לא יינתן רשיון נהיגה לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה, אלא ששר התחבורה רשאי בתקנות, להתיר, בתנאים או ללא תנאי, ליתן רשיון נהיגה בסוגים מסויימים של כלי רכב מנועיים למי שמלאו לו שש עשרה שנה, ואולם לעניין רישיון נהיגה לרכב פרטי, לא יינתן רישיון לאדם שלא מלאו לו 16 שנים ותשעה חודשים, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע גיל אחר; נתעורר ספק לגבי הגיל, רשות הרישוי היא המחליטה.

נהג חדש (תיקון מס’ 104) תשע”ב-2012

12א.   (א)  מי שניתן לו רישיון נהיגה ולא היה בידו קודם לכן רישיון נהיגה שאינו רישיון לנהוג באופנוע, בטרקטור או במכונה ניידת, יהיה נהג חדש למשך שנתיים מיום מתן הרישיון כאמור (בסימן זה – התקופה הבסיסית), או לתקופות נוספות בהתאם להוראות סעיף זה; תוקף רישיון הנהיגה שניתן לנהג חדש יהיה לשנתיים.

(ב)  (1)   הוגש נגד נהג חדש כתב אישום בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תום ההליכים המשפטיים בעניין האישום האמור;

(2)   נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982, בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה;

(3)   פקע תוקפו של רישיון הנהיגה של הנהג החדש לפני תום ההליכים המשפטיים או לפני תשלום הקנס, כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, תחדש רשות הרישוי את רישיון הנהיגה שלו לתקופה נוספת של שנתיים.

(ג)   נהג חדש שההליכים המשפטיים בעניינו, כאמור בסעיף קטן (ב), הסתיימו בלא הרשעה, יחדל להיות נהג חדש בתום התקופה הבסיסית או בתום ההליכים המשפטיים כאמור, לפי המאוחר.

(ד)  הורשע נהג חדש בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות ובלבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות כפי שקבע השר; הארכת התקופה כאמור תימנה מתום התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה, ואם נגזרה פסילת רישיון בהרשעה כאמור – מתום תקופת הפסילה, לפי המאוחר.

(ה)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת של רשות הרישוי לפי פקודה זו.

נהג חדש צעיר (תיקון מס’ 104) תשע”ב-2012

12א1. (א)  נהג חדש צעיר חייב בביצוע תכנית הליווי שנקבעה לפי סעיף קטן (ה) (בסעיף זה – תכנית הליווי) כל עוד לא מלאו לו 24 שנים.

(ב)  על אף הוראות סעיף 12א(א), תוקפו של היתר נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר יהיה לשישה חודשים או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; פקע תוקפו של היתר הנהיגה יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1)   הוכיח נהג חדש צעיר, בדרך שנקבעה לפי סעיף קטן (ה), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי רישיון נהיגה שתוקפו יהיה עד תום התקופה הבסיסית או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם, אף אם הוגש נגדו כתב אישום או נמסרה לו הודעת תשלום קנס, כאמור בסעיף 12א(ב);

(2)   לא הוכיח נהג חדש צעיר, כאמור בפסקה (1), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי היתר נהיגה נוסף שיהיה בתוקף עד שיוכיח כי ביצע את תכנית הליווי או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; הוכיח כאמור, יחולו הוראות פסקה (1).

(ג)   בעת מתן היתר נהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב), תיתן רשות הרישוי לנהג החדש הצעיר הסברים ומידע, בשפות שונות, בדבר חובת הליווי החלה עליו, תקופת הליווי ותכנית הליווי, כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה); הסברים ומידע כאמור יכול שיינתנו, לפי החלטת רשות הרישוי, גם על ידי מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לפי סעיף 16 (בסעיף זה – בעל רישיון להוראת נהיגה).

(ד)  בתקופות המפורטות להלן לא ינהג נהג חדש צעיר ברכב מנועי, למעט אופנוע, מכונה ניידת וטרקטור, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה:

(1)   בשלושת החודשים ממועד מתן היתר הנהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב);

(2)   בשעות הלילה – בשלושת החודשים שמתום התקופה האמורה בפסקה (1), ואם ניתן לו היתר נהיגה נוסף כאמור בסעיף קטן (ב)(2) – כל עוד היתר הנהיגה בתוקף; לעניין זה, “שעות הלילה” – השעות שבין 21:00 ל-6:00.

(ה)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין תכנית הליווי שנהג חדש צעיר חייב בביצועה, ובכלל זה –

(1)   הוראות לעניין היקף השעות הכולל של נהיגה עם מלווה, מספר השעות מתוכן שייוחד לנהיגה בדרכים מסוגים שונים ובשעות היממה השונות, תכנית הליווי למי שהמלווה שלו הוא בעל רישיון להוראת נהיגה, הדרך להוכחת ביצועה של תכנית הליווי פטורים מביצוע תכנית הליווי, לרבות למי שעבר חונכות בנהיגה בצבא ההגנה לישראל; בתקנות כאמור לא תיקבע הגבלה על מספר המלווים לשם ביצוע תכנית הליווי או חובת התייצבות של מלווה במשרדי רשות הרישוי;

(2)   כללים, תנאים ואמות מידה לקביעת זכאותו של נהג חדש צעיר למימון מאוצר המדינה של ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה, אם הוכיח לרשות הרישוי כי נבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה;

(3)   הוראות לעניין אופן מתן הסברים ומידע, בשפות שונות, לנהג החדש הצעיר ולמלווה שלו, בדבר תכנית הליווי.

(ו)   הוראות סעיף זה וסעיף 12א2 לא יחולו על חייל או על שוטר, הנוהג ברכב במסגרת מילוי תפקידו בשירות, מכוח רישיון נהיגה בר-תוקף מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם המשטרה, ולעניין זה יחולו ההוראות החלות על נהג חדש לפי פקודת הצבא ופקודות המשטרה.

(ז)   בסימן זה, “מלווה” – כל אחד מאלה, ובלבד שלא ייחשב מלווה בעת היותו שיכור כהגדרתו בסעיף 64ב:

(1)   מי שבידו רישיון נהיגה בר-תוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות, ומלאו לו 24 שנים, ואם הוא בעל רישיון להוראת נהיגה – אף אם טרם מלאו לו 24 שנים;

(2)   מי שבידו רישיון נהיגה בר-תוקף לאותו סוג רכב שלוש שנים לפחות, ומלאו לו 30 שנים.

הגבלת מספר נוסעים לנהג חדש (תיקון מס’ 77) תשס”ז-2006 (תיקון מס’ 104) תשע”ב-2012

12א2. נהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים וחלפה לגביו התקופה שבה חלה עליו חובת הליווי האמורה בסעיף 12א1, לא יסיע ברכב מנועי יותר משני נוסעים עד שימלאו לו 21 שנים, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה.

דיווח על מחלות מסויימות של נוהגי רכב (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 18) תשמ”ה-1985

12ב.   (א)  רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה – הרשות הרפואית).

(ב)  הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.

(ג)   קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רשיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.

(ד)  מידע שהגיע לאדם מכוח סעיף זה, לא ימסרנו אלא למי  שהוסמך לכך על פי דין או לפי רשות מאת בית המשפט או בתשובה על שאלה שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.

(תיקון מס’ 18) תשמ”ה-1985

(ה)  העובר על הוראות סעיף (א) – ייאשם בעבירה.

(תיקון מס’ 23) תש”ן-1990

12ג.   (פקע).

רישום תאריך הלידה ברישיון נהיגה (תיקון מס’ 110) תשע”ד-2014

12ד.   רשות הרישוי תרשום ברישיון נהיגה שנתנה לפי סימן זה את תאריך הלידה העברי והלועזי של מי שהרישיון ניתן לו, ואולם מי שזכאי לקבל רישיון רשאי להודיע לרשות הרישוי, באופן שתורה, כי הוא מבקש שיירשם תאריך הלידה הלועזי שלו בלבד, ואם הודיע כאמור לאחר שניתן לו הרישיון, תיתן לו רשות הרישוי כפל רישיון, שבו יירשם התאריך הלועזי בלבד.

סמכות להסדיר רישוי נהגים

13. שר התחבורה יקבע בתקנות הוראות המסדירות מתן רשיון נהיגה, חידושו, צורתו, תנאיו ותקופת תקפו.

(תיקון מס’ 45) תשנ”ח-1998

סימן ג’: רשיון להפעלת מונית

רישיון להפעלת מונית (תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 109) תשע”ד-2014

13א.   (א)  לא יפעיל אדם מונית אלא אם כן קיבל רישיון להפעלת מונית לפי הוראות סימן זה.

(תיקון מס’ 109) תשע”ד-2014

(ב)  ברישיון רכב הרשום כמונית יירשמו פרטי בעל הרכב וכן פרטי הרישיון להפעלת המונית, ובכלל זה מספרו, שם בעליו ומספר תעודת הזהות שלו.

(תיקון מס’ 109) תשע”ד-2014

(ג)   השר –

(1)   יקבע הוראות לעניין דרך שינוי רישום הבעלות ברכב הרשות כמונית ושינוי פרטי רישיון להפעלת מונית הרשום ברישיון הרכב;

(2)   רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך רישום פרטי הרישיון להפעלת המונית ופרטים נוספים שיירשמו ברישיון רכב הרשום כמונית.

זכאות לקבלת רשיון להפעלת מונית (תיקון מס’ 45) תשנ”ח-1998

14. זכאי לקבל רשיון להפעלת מונית, מי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)  הוא תושב ישראל;

(2)  לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א-1981, ואם הוא תאגיד הרשום בישראל – בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, “שליטה” – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, תשכ”ח-1968;

(3)  לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו, לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל;

(4)  שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה(א).

ועדת מוניות (תיקון מס’ 45) תשנ”ח-1998

14א.   (א)  שר התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות רשימה של אנשים שניתן למנותם כחברים בועדת מוניות (להלן – רשימת החברים), וימנה שופט שיציע שר המשפטים שיהיה יושב ראש הועדה.

(ב)  ועדת המוניות תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש ועדת המוניות, מתוך רשימת החברים; כיושב ראש מותב יכהן יושב ראש ועדת המוניות או מי שהוא מינה לכך מתוך רשימת החברים.

(ג)   נבצר מאחד מחברי מותב של ועדת מוניות להשתתף בהמשך הדיון במועד שנקבע, ימנה יושב ראש ועדת המוניות חבר אחר מתוך רשימת החברים, והדיון יימשך במותב החדש מאותו שלב שאליו הגיע הדיון בפני המותב הראשון של הועדה.

הסדרים להגשת בקשות (תיקון מס’ 45) תשנ”ח-1998

14ב.   (א)  בקשה לקבלת רשיון להפעלת מונית, תוגש למפקח על התעבורה.

(ב)  שר התחבורה יקבע דרכים להגשת הבקשה, מועדי הגשתה והמסמכים שיצורפו לאימותה.

(ג)   המבקש רשיון להפעלת מונית, ישלם בעד הגשת הבקשה אגרה בסכום שיקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

הוצאת רשיון להפעלת מונית  (תיקון מס’ 45)  תשנ”ח-1998

14ג.   (א)  המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשות שהוגשו לו על צירופיהן.

(ב)  ועדת המוניות תבדוק את הבקשות ותחליט לגבי קיום התנאים, המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14, במבקשים לקבל רשיון להפעלת מונית.

העברת רשיון להפעלת מונית  (תיקון מס’ 45) תשנ”ח-1998

14ד.   (א)  מי שקיבל רשיון להפעלת מונית רשאי להעבירו לאדם שמתקיימים בו התנאים המנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14 ושקיבל היתר לפי סעיף זה.

(ב)  המבקש לקבל היתר יגיש בקשה בכתב למפקח על התעבורה, בדרכים ובצירוף מסמכים לאימותה, כפי שיקבע שר התחבורה.

(ג)   המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשה על צירופיה, וועדת המוניות תחליט לגבי כשירותו של המבקש; החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש התנאים האמורים בסעיף 14, יתיר המפקח על התעבורה את העברת הרשיון להפעלת מונית למבקש.

אגרות (תיקון מס’ 45) תשנ”ח-1998 (תיקון מס’ 53) תשס”א-2001 (תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005

14ה.   (א)  (1)   בעד מתן רישיון להפעלת מונית, ישלם מקבל הרישיון אגרה בסכום של 205 שקלים חדשים (להלן – אגרה רגילה), ואולם בשנים 2001 עד 2007, מי שהוא בעל רישיון בתוקף בישראל לנהיגה במונית, ונהג במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות, שקדמו למועד הגשת הבקשה, ממנה לכל הפחות שנתיים וחצי בישראל, ישלם אגרה בסכום של 110 אלף שקלים חדשים בלבד; לענין זה, “עיסוק עיקרי” – עבודה בפועל בישראל בנהיגת מונית הרשומה בישראל או עבודה בפועל בחוץ לארץ בנהיגת מונית;

(2)   החל בשנת 2000, יהיה שר התחבורה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו לענין פסקה (1) תקופה הקצרה מ-6 שנים.

(תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005

(ב)  ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה, החל באפריל 1998, יעודכנו סכומי האגרות שבסעיף קטן (א) לפי שיעור עליית המדד הידוע באותו מועד לעומת המדד לחודש נובמבר 1997; לענין זה, “מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)   החל בשנת 2000 יהיה שר התחבורה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להפחית בצו את סכום האגרה הרגילה, אם ראה כי צורכי המשק מצדיקים זאת, ותקופת הפחתת סכומי האגרה הרגילה, כאמור בסעיף קטן (ב), תקוצר בהתאם.

(ד)  שר התחבורה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע אגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית.

ערעור על החלטת ועדת המוניות (תיקון מס’ 45) תשנ”ח-1998 (תיקון מס’ 52) תש”ס-2000

14ו.   (א)  על החלטתה של ועדת המוניות בענין מתן רשיון להפעלת מונית או היתר להעברתו, רשאי מבקש הרשיון או ההיתר לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים בירושלים.

(תיקון מס’ 52)  תש”ס-2000

(ב)  (בוטל).

(תיקון מס’ 52)  תש”ס-2000

(ג)   (בוטל).

(תיקון מס’ 52)  תש”ס-2000

(ד)  (בוטל).

(תיקון מס’ 45) תשנ”ח-1998

14ז.   (בוטל).

(תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005

סימן ג’1: רישיון להפעלת מונית בקו שירות ורישיון לנסיעת שירות

הגדרות (תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005

14ז.   בסימן זה –

(תיקון מס’ 106) תשע”ב-2012

“אמצעי שליטה”, “בעל עניין” ו”שליטה” – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

“המועד הקובע” – (נמחקה);

“נושא משרה” – כהגדרתו בסעיף 1 בחוק החברות, התשנ”ט-1999;

“קו שירות למוניות” – מסלול הסעה קבוע של מוניות, שבו תחנת מוצא ותחנת יעד קבועות, ושכל נוסע, במונית, באותו מסלול, משלם בנפרד בעבור הנסיעה;

“רישיון לנסיעת שירות” – כמשמעותו בסעיף 14יא;

“רישיון קו שירות” – כמשמעותו בסעיף 14ח(א).

רישיון להפעלת קו שירות למוניות (תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005

14ח.  (א)  לא יפעיל אדם קו שירות למוניות, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רישיון לכך לפי סעיף זה, והוא מפעיל את קו השירות בהתאם לתנאי הרישיון ובאמצעות מוניות שניתן עליהן רישיון לנסיעת שירות, בלבד.

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(א1) המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות לגבי קו שירות למוניות, אחד או כמה יחד, בהתאם לרשימה שפרסם לפי סעיף 14טז.

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ב)  המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות לפי סעיף זה, למי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(1)   הוא תאגיד שהתאגד בישראל, ולפחות אחד מבעלי העניין בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל; תאגיד כאמור יהיה תאגיד נפרד שהוקם לשם הפעלת קווי שירות למוניות;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(1א) הוא נבחר בהליך תחרותי, שוויוני ופומבי, שיובאו בו כחשבון בין השאר המחיר שהציע מבקש הרישיון וניסיונו, לרבות ניסיונו של תאגיד קשור למבקש הרישיון, וכן שיקולים של קידום התחרות בתחום התחבורה הציבורית; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע”ד-2013;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(2)   (נמחקה);

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(3)   הוא, בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה ראוי לתת לתאגיד רישיון קו שירות או לא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(3א) המפקח על התעבורה אישר את תכנית ההפעלה שלו, הכוללת –

(א)   פירוט של מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות ולוח זמנים מתוכנן להפעלה כאמור;

(ב)   פירוט בעלי התפקידים שיעסיק לשם ההפעלה;

(ג)    אמצעים טכנולוגיים לשם גביית תשלום בעד הנסיעה במונית השירות, ניהול קווי השירות ותפעולם ומתן מידע למפקח על התעבורה ולמרכז המידע לפי סעיף 71ב;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(4)   (נמחקה);

(5)   אושרו לו, לפי הוראות הפקודה, תחנת מוצא ותחנת יעד בקו השירות למוניות שלגביו מבוקש רישיון קו השירות, ועומד לרשותו מקום מתאים לחניית המוניות סמוך לאחת התחנות האמורות;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(6)   (נמחקה);

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(7)   (נמחקה);

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(8)   הוא הפקיד בידי המפקח על התעבורה ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת, בכל עת, מ-225,000 שקלים חדשים, להבטחת קיום תנאי רישיון קו השירות, ואם מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות עולה על 35 – ייווסף לסכום הערבות הבנקאית כאמור סכום של 10,000 שקלים חדשים בעד כל חמש מוניות נוספות מעבר ל-35 או חלק מהן;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(9)   הוא עומד בתנאי ההליך התחרותי כאמור בפסקה (1א) שעניינם איתנות פיננסית.

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ג)   (בוטל).

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ד)  (בוטל).

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ה)  (1)   על אף האמור בסעיפים 14, 14ב ו-14ה, תאגיד שמתקיימים לגביו התנאים לקבלת רישיון קו שירות כאמור בסעיף קטן (ב) זכאי לקבל רישיונות להפעלת מונית במספר זהה למספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות לפי תכנית ההפעלה שלו, בכפוף להוראות פסקה (2);

(2)   רישיונות להפעלת מונית שיינתנו לפי פסקה (1) יעמדו לרשותו של בעל רישיון קו שירות לשם הפעלת המוניות בקו השירות בלבד, כל עוד רישיון קו השירות שלו בתוקף וניתנו לגבי אותן מוניות רישיונות לנסיעת שירות; רישיונות להפעלת מונית כאמור אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, בכל דרך שהיא, ואין להשתמש בהם לשם הסעת נוסעים אלא בקו השירות שלגביו ניתנו.

להתייעצות בנושא פקודת התעבורה, צלצלו מיד: 050-5738228.

פקודת התעבורה, פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה ,פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה, פקודת התעבורה .

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

14ט.  (בוטל).

פרטים ותנאים ברישיון קו שירות (תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005

14י.    (א)  ברישיון קו שירות יכלול המפקח על התעבורה, בין השאר, את אלה:

(תיקון מס’ 106) תשע”ב-2012

(1)   פרטי קו השירות למוניות שלהפעלתו ניתן הרישיון, לרבות ציון תחנת המוצא ותחנת היעד שאושרו לפי סעיף 14ח(ב)(5) ומסלול ההסעה של המוניות הפועלות בו;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(2)   המספר המזערי של מוניות שהתאגיד בעל הרישיון יפעיל בקו השירות למוניות שלגביו ניתן הרישיון;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(3)   פרטי המוניות הפועלות במסגרת התאגיד בעל הרישיון בקו השירות למוניות שלגביו ניתן הרישיון;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(4)   מחיר הנסיעה בקו השירות למוניות שלא יעלה על המחיר שנקבע לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ”ו-1996, תקופת הפעלת קו השירות למוניות ותנאי ההפעלה.

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ב)  המפקח על התעבורה רשאי לקבוע תנאים נוספים ברישיון קו שירות, לרבות תנאים הדרושים לדעתו לשם הפעלה יעילה ומקצועית של קו השירות למוניות שלגביו ניתן הרישיון, ובין השאר בעניינים הנוגעים למספר המוניות המזערי שבאמצעותן יינתן השירות ולמספר הרישיונות להפעלת מונית שבבעלותו, ולרבות סימני היכר למונית כפי שיפורטו בתנאי הרישיון ובמפרט הטכני המופקד במשרדי המפקח על התעבורה, ורשאי הוא להוסיף, בכפוף להוראות לפי פקודה זו, תנאים ברישיון קו השירות, לגרוע מהם או לשנותם, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם הפעלה יעילה ומקצועית כאמור.

רישיון לנסיעת שירות (תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005

14יא.  (א)  לא יסיע אדם נוסע, במונית, בקו שירות למוניות, בנסיעה שבעבורה משלם כל נוסע בנפרד, אלא אם כן נתן המפקח על התעבורה רישיון לכך, לגבי אותה מונית, לפי סעיף זה, ויפעילה בהתאם לתנאי הרישיון.

(ב)  המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון לנסיעת שירות רק לגבי מונית הכלולה ברישיון קו שירות.

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ג)   (בוטל).

סייג להעברת רישיונות (תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 106) תשע”ב-2012

14יב.  (א)  רישיון קו שירות ורישיון לנסיעת שירות אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא לפי היתר מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו.

(תיקון מס’ 106) תשע”ב-2012

(ב)  בעל שליטה בתאגיד שניתן לו רישיון קו שירות לא יעביר לאחר את השליטה בתאגיד האמור, אלא לפי היתר כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס’ 106) תשע”ב-2012

(ג)   במתן היתר לפי סעיף זה, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום התחרות.

ביטול רישיונות וחילוט ערבויות ושלילת זכאות לרישיון קו שירות (תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005

14יג.  (א)  המפקח על התעבורה רשאי, בכל עת, לבטל רישיון קו שירות או רישיון לנסיעת שירות, להגבילו, להתלותו או לחלט את הערבות הבנקאית שהופקדה, כולה או מקצתה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(1)   הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(2)   חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון;

(3)   בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(4)   בעל הרישיון הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון קו שירות או כבעל רישיון לנסיעת שירות, לפי העניין, לפי פקודה זו;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(5)   בעל הרישיון לא החל להפעיל את קו השירות למוניות במועד שנקבע לכך ברישיונו, או שחדל להפעילו בלא אישור מראש לכך מהמפקח על התעבורה; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על זוכה בהליך תחרותי לפי סעיף 14ח(ב)(1א);

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(6)   ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ב)  (בוטל).

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ג)   (בוטל).

עדכון סכומי ערבות (תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

14יד.  (א)  סכומי הערבות הבנקאית הנקובים בסעיף 14ח(ב)(8) יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שקדמה למועד האמור לעומת המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שלפניה, ויעוגלו לעשרת השקלים החדשים הקרובים, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט”ז בשבט התשע”ח (1 בפברואר 2018); לענין זה, “מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ב)  המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם את סכומי הערבות הבנקאית כפי שהשתנו לפי סעיף קטן (א), בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.

תוקף רישיון קו שירות ורישיון לנסיעת שירות (תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

14טו. תוקפם של רישיון קו שירות ורישיון לנסיעת שירות יהיה עד 31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו, וניתן לחדשם, על פי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של שנה, בהתקיים התנאים למתן הרישיונות האמורים לפי סימן זה, ובלבד שרישיון קו שירות לא יחודש אלא עד לתום התקופה שנקבעה לגבי קו השירות בהליך התחרותי לפי סעיף 14ח(ב)(1א).

פרסום רשימות קווי שירות למוניות והגבלת מספר הרישיונות (תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 106) תשע”ב-2012 (תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

14טז. (א)  המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את רשימת קווי השירות למוניות שלגביהם יינתנו רישיונות קו שירות לפי סימן זה (בסימן זה – הרשימה), ובכלל זה קווי השירות שלגביהם יינתן רישיון קו שירות אחד, ככל שיינתן; המפקח על התעבורה רשאי לעדכן, מזמן לזמן, את הרשימה, ובלבד שחלפה שנה ממועד עדכונה האחרון.

(תיקון מס’ 106) תשע”ב-2012

(ב)  בקביעת הרשימה הראשונה יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום התחרות בענף, לרבות מניעת ריכוזיות והגבלות בהחזקת אמצעי שליטה בענף, וכן ישקול בין השאר, את אלה:

(1)   אמדן של כמות המוניות הדרושה בקו השירות למוניות;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(2)   (נמחקה);

(3)   שמירת התנועה הסדירה של כלי רכב בקווי השירות למוניות;

(4)   מידת ההשפעה על התחבורה הציבורית המופעלת בקווי השירות למוניות או סמוך להם;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(5)   הצורך במתן שירות באמצעות קווי שירות למוניות באזורים מסוימים, בשים לב לצרכים ציבוריים, לאמצעי תחבורה ציבורית חלופיים באזורים אלה ולקווי שירות שהופעלו לפי רישיון שניתן בהתאם לסימן זה.

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ב1)        (בוטל).

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ב1)        (בוטל).

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ג)   (בוטל).

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ד)  (בוטל).

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ה)  (בוטל).

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

14יז.  (בוטל).

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

14יז1. (בוטל).

תקנות לענין רישיונות (תיקון מס’ 64) תשס”ה-2005

14יח. השר יקבע הוראות בענינים אלה:

(1)  אופן הגשת בקשה לרישיון קו שירות ולרישיון לנסיעת שירות ולחידושם, לפי סימן זה, מועדי הגשתן, הפרטים שייכללו בהן והמסמכים שיצורפו להן;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(1א)        מידע ונתונים שימסור בעל רישיון קו שירות למפקח על התעבורה בעניין הפעלת קו השירות על ידו ובעניין מספר הנוסעים בקו השירות, אמצעי התשלום שבהם שילמו הנוסעים בעד הנסיעה והסדר הנסיעה ששימש לכך, וכן המועד והאופן שבו יימסרו מידע ונתונים כאמור;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(2)  (נמחקה);

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(3)  נוסח הערבות הבנקאית שיש להפקידה לפי סעיף 14ח(ב)(8), מועדי חידושה ואופן חילוטה.

(תיקון מס’ 117) תשע”ז-2016

סימן ג’2: נסיעה שיתופית במונית

הגדרות (תיקון מס’ 117) תשע”ז-2016

14יט. בסימן זה –

“מונה”, “נסיעה מיוחדת” ו”רישיון לנסיעה מיוחדת” – כמשמעותם לפי הפקודה;

“מחיר משוער לנסיעה מיוחדת” – המחיר שהיה משולם בעד נסיעה ליעד המבוקש אילו היתה מתקיימת כנסיעה מיוחדת, כפי שהוא מוערך בהתאם לכללי חישוב המפורסמים באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או בדרך אחרת שנמסרה לגביה הודעה באתר האמור;

“נסיעה שיתופית” – נסיעה במונית של כמה נוסעים שהזמינו את נסיעתם מראש, ממקום איסוף אחד או יותר אל יעד אחד או יותר, בהתאם לבחירת כל נוסע, שכל אחד מהנוסעים משלם בעדה בנפרד.

נסיעה שיתופית (תיקון מס’ 117) תשע”ז-2016

14כ.   במונית שניתן לגביה רישיון לנסיעה מיוחדת מותר להסיע נוסעים בנסיעה שיתופית, בהתאם להוראות לפי סימן זה.

הזמנת נסיעה שיתופית (תיקון מס’ 117) תשע”ז-2016

14כא. נהג מונית יסיע בנסיעה שיתופית רק נוסע שהזמין את נסיעתו מראש באמצעות שירות מקוון או טלפוני, ובלבד שבעת ההזמנה מתקיימים כל אלה:

(1)  נמסרו למזמין הנסיעה פרטים אלה:

(א)   מחיר הנסיעה השיתופית בהתאם להוראות סעיף 14כב;

(ב)   המחיר המשוער לנסיעה מיוחדת;

(ג)    הערכת זמן משוערת לנסיעה עד ליעד המבוקש;

(ד)   מספר העצירות המרבי לשם איסוף הנוסעים והורדתם עד להורדתם ביעד המבוקש;

(2)  מזמין הנסיעה הסכים לכל אלה:

(א)   מחיר הנסיעה השיתופית, בהתאם להוראות סעיף 14כב;

(ב)   מקום האיסוף וההורדה שלו;

(ג)    מועד האיסוף המשוער שלו.

מחיר נסיעה שיתופית (תיקון מס’ 117) תשע”ז-2016

14כב. (א)  מחיר נסיעה שיתופית שהוסכם עליו לפי סעיף 14כא(2)(א) יהיה נמוך מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת בשיעור שלא יפחת מהשיעור שקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר^[2], ולא יהיה ניתן לשנותו במהלך הנסיעה.

(ב)  בנסיעה שיתופית לא יופעל מונה.

תקנות לענין רישיונות (תיקון מס’ 117) תשע”ז-2016

14כג. (א)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1)   אופן הזמנת נסיעה שיתופית;

(2)   אופן התשלום בעד נסיעה שיתופית ומועד התשלום;

(3)   פיקוח ובקרה על הפעלת נסיעה שיתופית, לרבות חובות דיווח החלות על בעל רישיון להפעלת מונית או על נהג מונית לגבי נסיעה שיתופית.

(ב)  תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) ייקבעו בהסכמת שר האוצר.

סימן ד’: רשיון הוראה

בתי ספר לנהיגה

15. לא יחזיק אדם ולא ינהל בית ספר לנהיגת רכב מנועי, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.

מורים לנהיגה (תיקון מס’ 81) תשס”ח-2007

16. 16.     (א)  לא יעסוק אדם בהוראת נהיגה, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.

(תיקון מס’ 81) תשס”ח-2007

(ב)  מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לא ישתמש, בשעת הוראת נהיגה, בטלפון קבוע או נייד, אלא באמצעות דיבורית; בסעיף זה –

“דיבורית” – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;

“טלפון” – מכשיר המיועד לתקשורת שיש בו לחצנים לחיוג.

(תיקון מס’ 49)  תש”ס-2000

סימן ה’: רשיון למיתקן תחבורתי

מיתקן תחבורתי  (תיקון מס’ 49)  תש”ס-2000

16א.   (א)  לא יחזיק אדם ולא יפעיל מיתקן תחבורתי, אלא אם כן קיבל רשיון מאת המפקח על התעבורה לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאיו.

(ב)  שר התחבורה יקבע תנאים למתן רשיון למיתקן תחבורתי לרבות לענין תקופת תוקפו, מתוך מגמה להבטיח שירות תקין, סדיר והוגן לנוסעים בתחבורה הציבורית ולמשתמשים אחרים במיתקן.

(ג)   המפקח על התעבורה רשאי לבטל רשיון שניתן לפי סעיף זה, או להתלותו, לתקופה שקבע, אם נוכח שהופר תנאי מתנאיו או מטעמים של טובת ציבור המשתמשים.

שימוש במיתקן תחבורתי (תיקון מס’ 49)  תש”ס-2000

16ב.   (א)  סבר המפקח על התעבורה כי תפעולו התקין של קו שירות, קיומה של תחרות או טעמים של טובת הציבור מחייבים שימוש במיתקן תחבורתי, רשאי הוא לחייב את מחזיק או מפעיל המיתקן התחבורתי לאפשר שימוש במיתקן בידי כל בעל רשיון קו שירות, וכן לקבוע את אופן השימוש בו ואת היקפו.

(ב)  מחזיק או מפעיל מיתקן תחבורתי, שנעשה שימוש במיתקן תחבורתי שלו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי לדרוש מחיר סביר בשל השימוש; באין הסכמה על המחיר – יקבעו שר התחבורה ושר האוצר את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש, בתוספת רווח סביר.

פקודת התעבורה, פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה ,פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה, פקודת התעבורה .

פרק שלישי: פטור

פטורים על פי דין (תיקון מס’ 16)  תשמ”א-1981

17. (א)  פטורים מאגרות רישום ומאגרות רשיון רכב לפי פקודה זו

(1)   אמבולנס של מגן דוד אדום;

(2)   רכב של אחד מאלה או של נציגו או פקידו שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר:

(א)   ארגון האומות המאוחדות;

(ב)   נציגות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח;

(ג)    נציגות של ארגון בינלאומי אחר – בהתאם לצו מאת שר החוץ לפי חוק מעמד ארגונים בינלאומיים, תשמ”א-1980;

(3)   רכב של נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ או של עובד או פקיד של נציגות כאמור שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, כשאותה מדינה מעניקה לישראל פטורים מקבילים;

(4)   טרקטור שאינו משמש אלא לצרכי חקלאות.

(ב)  כל פטור מאגרת רישום או מאגרת רשיון רכב שניתן לא מכוח פקודה זו – בטל.

סמכות לפטור (תיקון מס’ 24) תשנ”א-1990

18. שר התחבורה רשאי, בתקנות, לפטור בנסיבות שנקבעו, בעל רכב מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי סעיף 2 או מאגרת רישום או מאגרת רשיון, כולן או מקצתן, ולהורות על החזרת אגרת רשיון ששולמה, כולה או מקצתה.

פטור באישור ועדת הכספים

19. שר התחבורה רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור, בתנאים שיקבע –

(1)   סוגי אנשים – מאגרת רשיון נהיגה, כולה או מקצתה;

(2)   רכב השייך לסוג אנשים או לרשות פלונית או המשמש בתפקידים מסויימים – מאגרת רישום ומאגרת רשיון רכב, כולן או מקצתן.

רכב של צה”ל ושל משטרת ישראל ונהגיהם

20. (א)  רכב של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל אינו חייב ברישום או ברשיון רכב לפי פקודה זו, ואולם חייב הוא לשאת סימן זיהוי כפי שהורתה רשות הרישוי.

(ב)  חייל או שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם צבא-הגנה לישראל או מטעם משטרת ישראל, אינו חייב ברשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל, הכל לפי הענין; שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל וכן תעודת בוחן מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו שעה שהוא בוחן כדין רכב מנועי מכל סוג שהוא.

(תיקון מס’ 5) תשכ”ה-1965

(ב1)        שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו שעה שהוא נוהג רכב שאינו רכב של משטרת ישראל לשם ביצוע הוראות פקודה זו והתקנות, לרבות חוקי עזר שהותקנו לפיה, או לשם מילוי תפקידיו כשוטר לפי חיקוק אחר, אם הנסיבות מחייבות זאת.

(ג)   סעיף 15 לא יחול על בית ספר לנהיגה של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל, וסעיף 16 לא יחול על העוסק בהוראת נהיגה בבית-ספר כזה.

מתלמד

21. מי שנוהג רכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות ומלווה מורה או מדריך, או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה ומלווה בוחן שנתמנה על ידי רשות הרישוי אינו זקוק לרשיון נהיגה.

אופניים ותלת-אופן

22. אופניים ותלת-אופן שבעליהם אינם תושבי שטח עיריה או מועצה מקומית, פטורים מרשיון ומרישום.

פרק רביעי: שפיטה וסדרי דין

(תיקון מס’ 30)  תשנ”ב-1992

23. (בוטל).

(תיקון מס’ 4) תשכ”ה-1965

24. (בוטל).

סמכותו של שופט תעבורה

25. 25.     (א)  מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה:

(1)   עבירות תעבורה;

(תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 ת”ט תש”ם-1980

(2)   עבירות לפי סעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש”ל–1970, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפסקה זו;

(תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

(3)   עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי”ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב;

(תיקון מס’ 2) תשכ”ד-1964

(4)   עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ”ד-1964;

(תיקון מס’ 5) תשכ”ה-1965

(5)   עבירות על חוק למניעת מפגעים, תשכ”א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב;

(תיקון מס’ 34) תשנ”ה-1995

(6)   עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל”ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;

(תיקון מס’ 58) תשס”ג-2003

(7)   עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ”ז-1997;

(תיקון מס’ 75) תשס”ו-2005

(8)   עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס”ו-2005;

(תיקון מס’ 90) תשס”ח-2008

(9)   עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס”ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי;

(תיקון מס’ 115) תשע”ו-2016

(10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע”ו-2016.

(תיקון מס’ 34) תשנ”ה-1995

(ב)  (בוטל).

(תיקון מס’ 3) תשכ”ה-1965

(ג)   אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה.

(תיקון מס’ 1) תשכ”ב-1962 (תיקון מס’ 3) תשכ”ה-1965

(ד)  לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.

מינוי שופטי תעבורה (תיקון מס’ 34) תשנ”ה-1995

26. (א)  מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום לפי סעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות לשופט תעבורה.

(תיקון מס’ 59) תשס”ד-2004

(ב)  (בוטל).

(תיקון מס’ 59) תשס”ד-2004

(ג)   בבית משפט שלום, שיש בו יותר משופט תעבורה אחד, רשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, למנות שופט תעבורה להיות סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה.

(תיקון מס’ 79) תשס”ז-2007

(ד)  בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על מינוי שופט תעבורה ועל מינוי של סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה, ועל כהונתם, הוראות חוק בתי המשפט החלות על מינויו ועל כהונתו של שופט בית משפט שלום או של סגן נשיא בית משפט שלום, לפי הענין.

(ה)  רשם של בית משפט שהחל בדיון ונתמנה שופט תעבורה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום שנתמנה כאמור.

הודעה בכתב ודו”ח בוחן (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 17) תשמ”ד-1983

27. (א)  בית המשפט הדן בעבירת תעבורה רשאי, לענין העבירה, לקבל כראיה –

(1)   הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור, או דו”ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם;

(תיקון מס’ 24) תשנ”א-1990

(2)   הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה.

ובלבד שהודעה או דו”ח בוחן כאמור נעשו סמוך ככל האפשר לאירוע העבירה.

(ב)  הודעה ודו”ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות.

(ג)   הודעה בכתב ודו”ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה – דינם כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, תשל”ז-1977.

(תיקון מס’ 17) תשמ”ד-1983

(ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו”ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו”ח בוחן; בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור.

(ה)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.

צילום רכב ראיה קבילה (תיקון מס’ 7)  תשכ”ו-1966 (תיקון מס’ 8) תשכ”ז-1967 (תיקון מס’ 9) תשכ”ט-1969 (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 113) תשע”ה-2015

27א.   (א)  צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי –

(1)   מספר הרישום של הרכב המצולם המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום;

(2)   מקום הימצא הרכב בעת הצילום;

(3)   הימצאו של הרכב במקום האמור בפסקה (2), או נסיעתו שם, בניגוד לאות “עמוד” או באופן אחר בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה;

(4)   זמן הימצא הרכב המצולם במקום האמור בפסקה (2) כפי שצויין בצילום או על גביו, אם צויין, הכל כפי שייקבע בתקנות;

(תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

(5)   מהירות נסיעתו של הרכב;

(תיקון מס’ 121) תשע”ח-2018

(6)   מספר הנוסעים ברכב;

ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הצילום שנשמר בסרט, וכי מרגע ביצוע הצילום עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בו שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.

(ב)  שר המשפטים יקבע בתקנות –

(1)   אופן השמירה, האחזקה והטיפול במצלמות ובסרטים;

(2)   בדיקתן וקביעת תקינותן של מצלמות;

(3)   אופן הגשתם לבית המשפט של צילומים שנעשו כאמור בסעיף זה.

(תיקון מס’ 8) תשכ”ז-1967

(ג)   (בוטל).

(תיקון מס’ 113) תשע”ה-2015

(ד)  בסעיף זה, “סרט” – לרבות קלטת, דיסקט, תקליטור, שבב או כל אמצעי אחר שנועד לאחסון של מידע חזותי, מידע מילולי, מידע מספרי או מידע אחר, המופק ממצלמה.

אכיפת עבירות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות (תיקון מס’ 113) תשע”ה-2015

27א1. (א)  מונו רשות מקומית, ראש רשות מקומית או עובד רשות מקומית כרשות תימרור מקומית לגבי דרך, רשאית הרשות המקומית לבצע פעולות כמפורט להלן באותה דרך, או בדרך עירונית שבתחום הרשות המקומית שגוף אחר מונה לגביה כרשות תימרור מקומית:

(1)   להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות, למטרת תיעוד של עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה (בסעיף זה – עבירות);

(2)   להפיק צילומים של אירועים שתועדו במצלמות האמורות בפסקה (1) למטרה האמורה באותה פסקה (בסעיף זה – מצלמות), המעידים על ביצוע עבירות.

(תיקון מס’ 121) תשע”ח-2018

(א1)        על אף האמור בסעיף קטן (א), בדרכים המנויות בתוספת השתים עשרה שגוף אחר מונה לגביהן כרשות תימרור מקומית ושנמצאות בתחומה של רשות מקומית מסוימת, רשאית אותה רשות מקומית לבצע פעולות כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה; שר התחבורה, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לשנות את התוספת השתים עשרה, להוסיף לה או לגרוע ממנה דרכים נוספים כאמור.

(תיקון מס’ 118) תשע”ז-2017

(ב)  עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982, רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לאותו חוק, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה.

(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב), למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית.

(ד)  בצילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יופיעו הנתונים המנויים בסעיף 27א(א), כולם או חלקם, והתמרור הנוגע לעבירה המתועדת, הנדרשים להוכחת ביצוע העבירה.

(ה)  צילום לפי סעיף זה לא יהיה ניתן לצפייה ולא יישמר, אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים.

(ו)   מאגר המידע שיכלול את הצילומים ואת הדוחות המופקים מהם לא יחובר לכל מאגר מידע אחר ברשות המקומית, אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות סעיף זה.

(ז)   תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים והפקת הצילומים והדוחות, לפי סעיף זה, ייעשו באופן שמפחית את סיכוני אבטחת המידע.

(ח)  המנהל הכללי של עירייה או מי שממלא תפקיד מקביל בעירייה או במועצה מקומית, לפי העניין, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים ברשות המקומית.

(ט)  שמירת הצילומים ברשות המקומית תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין.

(י)   צילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי הנתונים כאמור בסעיף קטן (ד), ובלבד שהוכח כי מתקיימים לגבי הצילום התנאים שבסעיף 27א(א) סיפה; ההוראות לפי סעיף 27א(ב) יחולו לעניין זה.

(יא) קנס שהטיל עובד רשות מקומית לפי סעיף זה, או שהטיל בית משפט בשל הפעלת סמכות הרשות המקומית לפי סעיף זה, ישולם לקופת הרשות המקומית.

(יב) הפעלת סמכויות הרשות המקומית לפי סעיף זה מותנית באישור מליאת מועצת הרשות המקומית.

(יג)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הרשות המקומית לפי כל דין, ככל שניתנו.

(יד) שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:

(1)   אופן הצבת המצלמות ותפעולן;

(2)   אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ז) ו-(ט) ומשך שמירת הצילומים;

(3)   אופן הגישה לצילומים וההרשאות לשימוש בהם, ובכלל זה חיבור מאגר המידע למאגרים אחרים שברשות המקומית בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), ואופן הפקת הצילומים והדוחות בהתאם להוראות סעיף קטן (ז);

(4)   אופן המצאת הצילומים לבעליו של הרכב שתועד בהם.

(טו) בסעיף זה –

“דרך עירונית” – כהגדרתה בתקנות התעבורה, התשכ”א-1961;

“נציב תחבורה ציבורית” – חלק מדרך שהנסיעה בה מותרת, לפי תמרור, לרכבת מקומית, לאוטובוס, למונית או לרכב המבצע פנייה בהתאם לסימון המופיע על גבי התמרור.

אחריות בעל הרכב (תיקון מס’ 24)  תשנ”א-1990 (תיקון מס’ 41)  תשנ”ז-1997

27ב.   (א)  נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

פקודת התעבורה, פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה ,פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה, פקודת התעבורה .

(תיקון מס’ 41) תשנ”ז-1997

(ב)  הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.

(תיקון מס’ 41) תשנ”ז-1997

(ג)   הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.

טכוגרף (תיקון מס’ 47)  תשנ”ח-1998

27ג.   (א)  רישום שנעשה בדיסקה או ברישום ממוחשב בטכוגרף המותקן ברכב כפי שנקבע בתקנות ובדרך שנקבעה בתקנות, והפועל באופן שנקבע בהן, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי –

(1)   שעות העבודה והמנוחה של הנוהג ברכב;

(2)   מהירות נסיעתו של הרכב;

(3)   מרחק נסיעתו של הרכב;

ובלבד שהוכח כי הרישום בדיסקה או ברישום הממוחשב שהוגש לבית המשפט הוא הרישום שנעשה על ידי הטכוגרף בעת ביצוע העבירה, וכי מרגע שהדיסקה או הרישום הממוחשב הוצא מהטכוגרף עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בהם שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מהפרטים שנרשמו בעת שהיו מותקנים בטכוגרף.

(ב)  שר המשפטים יקבע את אופן ההחזקה, השמירה והטיפול ברישום הממוחשב או בדיסקות שנרשמו על ידי הטכוגרף ואת אופן הגשתם לבית המשפט.

(ג)   תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

רשומה אלקטרונית – ראיה קבילה (תיקון מס’ 121) תשע”ח-2018

27ד.   (א)  רשומה אלקטרונית שהוגשה בדרך שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב) תהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי מספר הנוסעים ברכב.

(ב)  שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:

(1)   פיקוח ובקרה על המכשירים המפיקים את הרשומות האלקטרוניות, על הרשומות האלקטרוניות המוגשות כראיות, ועל דרך הטיפול בהם;

(2)   אופן ההגשה לבית המשפט של רשומות אלקטרוניות שהופקו בהתאם להוראות סעיף זה.

(ג)   לעניין סעיף זה –

(1)   לא ייחשב פלט שהוא רשומה אלקטרונית כהעתק, אלא כמקור;

(2)   “פלט” ו”רשומה אלקטרונית” – כהגדרתם בסעיף 4ט(א) לחוק נתיבים מהירים.

(תיקון מס’ 87) תשס”ח-2008

פרק חמישי: מעצר ועבירות קנס

סמכות לעצור בלי צו

28. כל שוטר רשאי לתפוס, בלי צו מעצר, נהג של רכב העובר לעיניו עבירה לפי סעיפים 62 ו-63 אם אינו מגיד את שמו ומענו או אינו מציג את רשיונו, כנדרש לכך, או אם אין על הרכב סימן הזיהוי שנקבע.

עבירת קנס בנסיבות מחמירות (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 87) תשס”ח-2008

29. (א)  היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס וכי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע העבירה, יודיע לו כי יוגש נגדו אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי, תשכ”ה-1965.

(תיקון מס’ 87) תשס”ח-2008

(ב)  “נסיבות מחמירות”, לענין סעיף זה – כפי שנקבעו בהוראות מאת ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל בהסכמת שר המשפטים ושר התחבורה ופורסמו ברשומות, בשלושה עיתונים יומיים שאחד מהם מתפרסם בשפה הערבית, ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל ^[3].

עבירת קנס (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 87) תשס”ח-2008 ת”ט תשס”ח-2008

30. (א)  השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירת תעבורה כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982, לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה.

(תיקון מס’ 40) תשנ”ו-1996 (תיקון מס’ 82) תשס”ח-2008 (תיקון מס’ 87) תשס”ח-2008 צו תש”ע-2010

(ב)  שר התחבורה יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על 2,900 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 4,300 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה.

(תיקון מס’ 87) תשס”ח-2008

(ג)   נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי סעיף 27ב, הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות סעיף 27ב.

(תיקון מס’ 12) תשל”ה-1975

31. (בוטל).

(תיקון מס’ 12) תשל”ה-1975

32. (בוטל).

(תיקון מס’ 12) תשל”ה-1975

33. (בוטל).

סמכות שוטר בעבירות באופנים

34. שר התחבורה רשאי לקבוע בתקנות, לגבי עבירה פלונית הנוגעת לאופניים ורוכביהם, אמצעים אשר שוטר, שהעבירה כאמור נעברה לעיניו, רשאי לנקוט בהם בו-במקום למניעת המשך העבירה.

(תיקון מס’ 42) תשנ”ז-1997

פרק שישי: פסילת רשיון ואיסור שימוש ברכב

סמכות בית המשפט לפסול רשיון נהיגה (תיקון מס’ 47) תשנ”ח-1998

35. הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, או שנתן, גם אם לא הרשיעו, צו שירות לפי סימן ד’1 לפרק ו’ לחוק העונשין, תשל”ז-1977 (להלן – צו שירות), או צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ”ט-1969 (להלן – צו מבחן), נוסף על כל עונש אחר במקומו, לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית המשפט ולחייבו לקבל הדרכה בנהיגה נכונה כפי שקבע שר התחבורה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין סעיף זה, רואים צו שירות או צו מבחן כעונש אחר אף אם ניתן ללא הרשעה.

פסילה על תנאי (תיקון מס’ 11) תשל”א-1971 (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 16) תשמ”א-1981

36. (א)  בית-המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, ורשאי בית המשפט לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה תהיה על תנאי.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), אם נקבעה בחיקוק לגבי עבירה שעליה הורשע הנאשם פסילה לתקופת מינימום מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה (להלן בסעיף זה – תקופת מינימום), ייפסל בפועל ולא יורה בית המשפט כי הפסילה לתקופת המינימום, כולה או מקצתה, תהיה על תנאי, אולם אם הורשה בית המשפט בחיקוק להורות על פסילה לתקופה קצרה מתקופת המינימום רשאי הוא להורות כי התקופה שקבע או מקצתה תהיה על תנאי.

(ג)   מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו, ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים, עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה או עבירה אחרת שקבע בית המשפט בגזר הדין, והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה; התקופה האמורה תתחיל מיום גזר הדין, ואם נושא הנאשם אותו זמן עונש מאסר – מיום שחרורו מן המאסר, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

(ד)  אוזכרה בקביעת העבירות לפי סעיף קטן (ג) הוראת חיקוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

(ה)  מי שנפסל על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת כאמור, יצווה בית המשפט על הפעלת הפסילה על תנאי, ורשאי בית המשפט להורות בצו שהפעלת הפסילה על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת; הצו יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנאשם בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן מאת כל בית משפט המוסמך לדון באותה עבירה.

(תיקון מס’ 34) תשנ”ה-1995

(ו)   בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת, במקום לצוות על הפעלת הפסילה על תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על תנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על תנאי.

(תיקון מס’ 34) תשנ”ה-1995

(ז)   בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו), אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.

(תיקון מס’ 34) תשנ”ה-1995

(ח)  האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

פסילה לכל דרגות הרשיון (תיקון מס’ 7)  תשכ”ו-1966

36א.   הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים, או לגבי סוג מסויים של רכב.

הנוהג ברכב ללא רשות בעלו (תיקון מס’ 11) תשל”א-1971 (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

36ב.   (א)  הנוהג ברכב ללא רשות של בעלו או של המחזיק כדין ברכב, ובלי שהנוהג הוא בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל בפועל מהחזיק או מקבל רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו; האמור בסעיף קטן זה בדבר אדם שאינו בעל רשיון נהיגה לא יחול על מי שתוקף רשיונו פקע תוך שנה אחת לפני ביצוע העבירה מחמת אי-תשלום אגרת הרשיון.

(תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

(ב)  היה הנוהג כאמור בסעיף קטן (א) בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מששה חדשים ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו.

(תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

(ג)   בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו – מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

פסילת מינימום שני חדשים (תיקון מס’ 16) תשמ”א-1981 (תיקון מס’ 34) תשנ”ה-1995

37. הורשע אדם על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות האמורות או על אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה, דינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משני חדשים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

פסילת מינימום שלושה חדשים (תיקון מס’ 34) תשנ”ה-1995

38. הורשע אדם –

(1)   על עבירה מן המפורטות בתוספת הראשונה;

(2)   על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש;

(3)   על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש,

דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלושה חדשים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

פסילת מינימום שנה אחת

39. על אף האמור בסעיף 38, אם הורשע אדם על עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע כאמור, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנה אחת; אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות (תיקון מס’ 35) תשנ”ה-1995

39א.   הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

פסילת מינימום שלוש שנים (תיקון מס’ 5)  תשכ”ה-1965

40. הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 64 או לפי סעיף 64א, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

פסילה בשל הרשעות חוזרות (תיקון מס’ 86) תשס”ח-2008

40א.   (א)  (1)   הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל”ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים;

(2)   נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.

(ב)  (1)   הורשע אדם על עבירה המנויה בתוספת העשירית, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים;

(2)   נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים;

(3)   נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.

(ג)   בית המשפט רשאי –

(1)   בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור;

(2)   לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה.

(ד)  לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחר, כעבירה אחת.

(ה)  במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס’ 86), התשס”ח-2008, למעט הרשעות בעבירות קנס.

(ו)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה.

שינויים בתוספות (תיקון מס’ 11) תשל”א-1971 (תיקון מס’ 113) תשע”ה-2015

41. 41.     (א)  שר התחבורה רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספות לפקודה, כולן או מקצתן, להוסיף עליהן ולגרוע מהן, ובלבד שלא יוספו לתוספת האחת עשרה עבירות שאינן עבירות קנס.

(תיקון מס’ 113) תשע”ה-2015

(ב)  תקנת שעניינן שינוי התוספת האחת עשרה יותקנו בהסכמת שר המשפטים, השר לביטחון הפנים ושר הפנים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

סייגים לגבי רשיון נהיגה צבאי (תיקון מס’ 11) תשל”א-1971

41א.   (א)  נפסל אדם על ידי בית משפט מקבל או מהחזיק ברשיון נהיגה על פי סעיף 35 לא תחול הפסילה על רשיון נהיגה צבאי אלא אם החליט בית המשפט לפסול אותו אדם מהחזיק גם ברשיון הצבאי; אולם הפסילה תחול על הרשיון הצבאי אף בלי שבית המשפט החליט כאמור במקרים אלה:

(1)   אם הורשע האדם בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם;

(2)   אם הורשע האדם על עבירה לפי סעיף 64א.

(ב)  החליט בית משפט לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה צבאי כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו על פסילה כאמור הוראות פקודה זו המחייבות פסילה לתקופת מינימום אלא אם הורשע הנאשם באחת מהעבירות המפורטות בפסקה (1) או (2) לסעיף קטן (א).

פסילה וחישוב תקופתה (תיקון מס’ 24) תשנ”א-1990

42. (א)  פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

(ב)  הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.

(ג)   בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין –

(1)   התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;

(2)   תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.

המסתייע ברכבו לעוון או לפשע

43. בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב שהורשע על עוון או על פשע שביצועם נתאפשר או הוקל עקב נהיגתו ברכב או עקב השימוש ברכב שיש לו רשיון עליו, בית המשפט שהרשיעו, רשאי – בנוסף על כל עונש אחר – לפסול אותו מהחזיק רשיון כאמור, לצמיתות או לתקופה מסויימת.

המסתייע ברכבו לביצוע עבירת מין (תיקון ס’ 40)  תשנ”ו-1996

44. הורשע בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עבירה לפי סימן ה’ בפרק י’ לחוק העונשין, תשל”ז-1977, שביצועה נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכב שיש עליו לו רשיון, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מהחזיק רשיון כאמור לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

פסילה מהחזיק רשיון רכב (תיקון מס’ 5) תשכ”ה-1965

44א.   (א)  הורשע אדם על עבירה לפי תקנה שהותקנה על פי פקודה זו האוסרת הסעת נוסעים בשכר ברכב פרטי או ברכב מסחרי, או השכרת רכב פרטי או רכב פרטי או רכב מסחרי לשם הסעה כאמור, או מתן הרשאה להסעה כאמור ברכב פרטי או ברכב מסחרי (להלן – עבירת הסעה), רשאי בית המשפט – בנוסף לכל עונש אחר – לפסול את בעל הרשיון לרכב שבו בוצעה עבירת ההסעה מהחזיק ברשיון לסוג מסויים של רכב או לרכב מסויים, לצמיתות או לתקופה מסויימת.

(ב)  הורשע בעל רכב על עבירת הסעה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע בה, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מהחזיק ברשיון לכל רכב או לסוג מסויים של רכב לתקופה שלא תפחת משנים עשר חדשים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה כאמור לתקופה קצרה יותר.

פסילת נאשם בעוון או בפשע מהחזיק ברשיון

45. (א)  הוגשו הודעות אישום או כתב אישום נגד בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עוון או פשע, שביצועם נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכבו רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, או בא כוחו או שוטר, אם היה משוכנע כי המשך הנהיגה על ידי הנאשם האמור או המשך השימוש ברכבו יש בהם משום סכנה לציבור, ואם אין הנאשם פסול לפי סעיף
    46.

(ב)  פסילה כאמור תהיה ל-30 יום; אולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור המשפט או עד למתן החלטה לפי סעיף 43.

(ג)   החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לעיון חוזר בהתאם להוראות סעיף 49.

פסילת רישיון נהיגה בשל פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית (תיקון מס’ 100) תשע”א-2011

45א.   נפסל אדם בידי בית משפט לפי הוראות פרק זה כפי שהוחלו בסימן ד’ בפרק ד’1 לפקודת מסילות הברזל, מלקבל או מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה או נפסל אדם פסילה על-תנאי בידי בית משפט כאמור, רשאי בית המשפט לפסול את אותו אדם גם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שיקבע בהחלטה, או לפסול אותו פסילה על-תנאי כאמור.

פסילה עד גמר הדין (תיקון מס’ 5) תשכ”ה-1965

46. היה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח, משוכנע שיש יסוד מספיק להאשים בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב בעבירה שסעיפים 35 עד 42 או 43, 44, ו-44א חלים עליה, והגיש לבית המשפט המוסמך לדון באותה עבירה בקשה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו – רשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון עד לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי הסעיפים 50-48.

דחיית הפסילה (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

46א.   (א)  בית משפט שפסל נאשם מהחזיק ברשיון נהיגה רשאי, מנימוקים שיפרש, לדחות את הפסילה למועד שיקבע.

(ב)  בעל דין יהיה רשאי לערער תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו החלטת בית המשפט בענין דחיית ביצועה של פסילה כאמור, ובית משפט שלערעור רשאי לאשר את ההחלטה או לבטלה ולתת במקומה החלטה אחרת.

פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם (תיקון מס’ 78) תשס”ז-2007

46ב.   (א)  הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בענינו.

(ב)  בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.

(ג)   הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע.

פסילה בידי קצין משטרה (תיקון מס’ 41)  תשנ”ז-1997

47. (א)  בסעיף זה, “קצין משטרה” – קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.

(ב)  היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו.

(ג)   (1)   נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), יתן לנהג אישור על נטילת הרשיון וזימון להופיע, בתוך שלושה ימים במועד שיקבע, בפני קצין משטרה, לצורך החלטה בדבר פסילת רשיון הנהיגה שלו; אישור שניתן כאמור יראו אותו כרשיון הנהיגה שניטל וזאת עד למועד שנקבע לזימון הנהג בפני קצין המשטרה;

(2)   בזימון האמור בפסקה (1) יובהרו תוכנן של הוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ז), וכן יפורטו בו מקום ומספר טלפון לקבלת תוכן החלטתו של קצין המשטרה.

(ד)  לא נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לתת לנהג זימון כאמור בסעיף קטן (ג).

(ה)  היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין:

(1)   בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;

(2)   בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;

(3)   בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.

(ו)   לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה) גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות סעיף 67.

(תיקון מס’ 100) תשע”א-2011

(ו1) נפסל אדם בידי קצין משטרה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כפי שהוחלו בסימן ד’ בפרק ד’1 לפקודת מסילות הברזל, מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לתקופה, בשל עבירה שעבר כמפורט להלן הנוגעת לרכבת מקומית, רשאי קצין משטרה לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון נהיגה, במהלך תקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, כולה או חלקה:

(1)   עבירה לפי פרטים (1), (3), (6), (8) או (11) בתוספת הרביעית, כפי שהוחלו בסימן ד’ בפרק ד’1 לפקודת מסילות הברזל;

(2)   עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל.

(ז)   פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג מהחזיק רשיון נהיגה תחל ממתן ההחלטה.

(ח)  בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה.

(ט)  בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים.

(י)   על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2) ו-(3), רשאית רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל ליתן לאדם שנפסל כאמור באותו סעיף קטן רשיון נהיגה צבאי שעה שהוא משמש בתפקיד צבאי בלבד, אם הרשות משוכנעת כי הדבר דרוש לצורך צבאי דחוף ומוגדר; הוראת סעיף קטן זה לא תחול במקרה של תאונה בנסיבות האמורות בסעיף 64א.

(תיקון מס’ 42) תשנ”ז-1997

(יא) קצין משטרה כאמור יחזיר רשיון נהיגה למי שנפסל מהחזיק בו לפי סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל הרשיון.

ביטול פסילה

48. מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.

עיון חוזר וערר (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 16) תשמ”א-1981 (תיקון מס’ 58) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 78) תשס”ז-2007

49. החלטת בית המשפט לפי סעיפים 46, 46ב, 47, 48 או 50 ניתנת לעיון חוזר ולערר בדרך הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ”ה-1965, לענין צו שניתן בבקשה לשחרור בערובה כאילו היתה צו כאמור; שופט המעיין בבקשה כאמור רשאי לקיים את ההחלטה הקודמת לשנותה או לבטלה, או לתת במקומה החלטה אחרת אשר בית המשפט האמור היה מוסמך לתיתה, או להחזיר את הענין אל בית המשפט האמור, למתן החלטה אחרת על ידיו.

בטילת הפסילה (תיקון מס’ 58) תשס”ג-2003

50. (א)  עברו שלושה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא הוגש לבית המשפט אישום נגד בעל הרשיון על המעשה או על המחדל שבגללם נפסל – תבוטל הפסילה אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, להאריך את מועד הפסילה לתקופה שיקבע.

(ב)  עברו ששה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל – בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

פסילה מטעמי כושר

51. רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם המחזיק ברשיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי.

פסילת רישיון לנהוג באוטובוס בשל פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית (תיקון מס’ 100) תשע”א-2011

51א.   (א)  נפסל אדם בידי המנהל שמונה לעניין מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל, מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי הוראות סימן ח’ בפרק ד’1 לפקודת מסילות הברזל, או שהמנהל החליט להתלות את רישיונו כאמור, רשאית רשות הרישוי לפסול את אותו אדם מלהחזיק ברישיון לנהוג באוטובוס לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד שימולאו תנאים שקבעה בהחלטה, בהתאם לתנאים ולתקופה כאמור בהחלטת המנהל, אלא אם כן התקיימו נסיבות שאינן מצדיקות פסילה כאמור; בסעיף זה, “אוטובוס” – למעט אוטובוס זעיר פרטי כמשמעותו לפי פקודה זו.

התליית רשיון מטעמי בטיחות (תיקון מס’ 5) תשכ”ה-1965

52. (א)  היתה רשות הרישוי סבורה כי בדרך נהיגתו של אדם יש משום סכנה לבטיחות התנועה רשאית היא לצוות על התליית רשיון הנהיגה שלו עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות שתקבע ויימצא מתאים לנהוג רכב, ובלבד שהרשות תזמינו לבחינות ולבדיקות רפואיות ששה שבועות מיום שהחליטה על התליית רשיונו.

(תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005

(ב)  (בוטל).

מבחן חוזר (תיקון מס’ 47)  תשנ”ח-1998

52א.   (א)  היה לרשות הרישוי יסוד סביר להניח, כי יש ראיות לכאורה, שקיבל אדם רשיון נהיגה שלא כדין, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להזמינו למבחן נהיגה חוזר, ובלבד שטרם חלפו 18 חודשים מיום שקיבל רשיון נהיגה.

(ב)  נכשל בעל רשיון נהיגה כאמור בסעיף קטן (א), במבחן הנהיגה החוזר או שלא התייצב למבחן החוזר, רשאית רשות הרישוי לשלול את רשיון הנהיגה שלו עד שיעמוד בהצלחה במבחן נהיגה.

התניית תנאים מטעמי כושר

53. רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, להתנות תנאים ברשיון נהיגה, אם היא סבורה שיש צורך בהם מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרשיון.

חיוב בהדרכה

54. רשות הרישוי רשאית, בהוראה בכתב, לחייב בעל רשיון נהיגה לקבל מטעמה הדרכה בנהיגה.

ערעור מינהלי (תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005

55. (א)  (בוטל).

(תיקון מס’ 24) תשנ”א-1990 (תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005

(א1)        ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף 51, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית כאמור בסעיף 55א(ב), תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים; ערעור כאמור יהיה בשאלה משפטית בלבד.

(תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005

(ב)  (בוטל).

(תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005

(ג)   (בוטל).

(תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005

(ד)  (בוטל).

ערר וערעור לענין אישור רפואי לנהיגה (תיקון מס’ 16) תשמ”א-1981

55א.   (א)  רשות הרישוי תמנה בהודעה ברשומות רופאים מוסמכים לענין מתן אישור רפואי לנהיגה.

(ב)  מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור, תוך זמן שייקבע בתקנות, לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים מתוך רשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.

(ג)   המותב והיושב ראש של כל ועדת ערר רפואית ייקבעו בדרך שתיקבע בתקנות.

(ד)  לא יוגש ערעור לפי סעיף 55 על החלטת רשות הרישוי לפי סעיף 51 שניתנה מטעמים של כשירות רפואית אלא לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית בערר על החלטת הרופא המוסמך, ולענין זה יימנה הזמן להגשת הערעור מיום שהודיעו לבעל הרשיון את ההחלטה של ועדת הערר הרפואית.

סמכות הרשות לפסול נהגים מסוכנים

56. היתה רשות הרישוי משוכנעת, על פי ראיות שהובאו לפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רשיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך, או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, רשאית היא, בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לפניה, לפסלו מהחזיק ברשיון נהיגה.

ביטול הפסילה, פקיעתה ואישורה (תיקון מס’ 1)  תשכ”ב-1962

57. (א)  בעל רשיון נהיגה שנפסל מהחזיק בו כאמור בסעיף 56, רשאי לבקש משופט תעבורה ביטול הפסילה.

(ב)  פסילה לפי סעיף 56 תפקע כתום 30 יום מיום החלטת הפסילה, אם לא הוגשה לשופט תעבורה בקשה לאישורה לפני תום מועד זה או אם לא בוטלה על ידי השופט לפני כן.

(ג)   שופט תעבורה רשאי לאשר את הפסילה, לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבע, לשנותה או לבטלה.

איסור מנהלי על שימוש ברכב (תיקון מס’ 42)  תשנ”ז-1997 (תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

57א.   (א)  (1)   מצא שוטר, לאחר שקילתו של רכב מסחרי, כי הוביל אדם מטען ברכב כאשר משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולה על המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב, רשאי הוא למסור לנהג הודעה האוסרת את השימוש ברכב (להלן – הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30 ימים, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי סעיף 57ג – לתקופה של 60 ימים, וליטול את רשיון הרכב;

(תיקון מס’ 56) תשס”ג-2002 (תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

(2)   היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בחלק א’ לתוספת השביעית, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג), (ד) ו-(ו) יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי סעיף 57ג – לתקופה של 60 ימים, וליטול את רישיון הרכב;

(3)   הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי עבירות קנס.

(תיקון מס’ 56) תשס”ג-2002

(ב)  בהודעת איסור שימוש יצוינו אלה:

(תיקון מס’ 56) תשס”ג-2002

(1)   המקום שבו יש לפרוק את המטען שהובל ברכב או שבו יש להוריד נוסעים המוסעים ברכב, לפי הענין, לרבות הוראות בדבר פריקת המטען העודף, אם פריקתו במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין והוראות בדבר הורדת נוסעים שמוסעים שלא כדין אם הורדתם במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין; לענין זה, “מטען עודף” – מטען שמשקלו כמשקל ההפרש שבין המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב לבין משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו;

(תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

(2)   המגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, אשר ייבחר בהתחשב בהצעתו של הנהג מבין המגרשים שיועדו לכך; השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכה של הכנסת, יקבע הוראות לענין זה, לרבות לענין אופן קביעתם של מגרשים שיועדו להעמדת רכב במהלך תקופת איסור שימוש והרשות המוסמכת לקבעם, מספרם, מיקומם וגודלם של מגרשים כאמור ואופן השמירה והפיקוח על כלי רכב שיועמדו בהם, וכן לענין שיעור ההוצאות בשל שינוע כלי רכב למגרשים שנקבעו לפי פסקה זו ובשל העמדתם בהם;

(3)   המועד האחרון לביצוע הפעולות האמורות בפסקאות (1) ו-(2).

(ג)   לא ישתמש אדם ברכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות האמורות בסעיף קטן (ב), במקומות ובמועדים שצוינו בהודעה, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.

(תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

(ד)  (1)   המשטרה תודיע לרשות הרישוי על מתן הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה; העתק מהודעת איסור השימוש יישלח לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש;

(תיקון מס’ 56) תשס”ג-2002

(2)   ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה, ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, במועד שנקבע בתקנות, לאחר שהובא לידיעתו דבר מתן הודעת איסור השימוש.

(ה)  קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך מיד לרשות הרישוי, בכל אחד מאלה:

(1)   בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(תיקון מס’ 56) תשס”ג-2002

(2)   הוא שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל העבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(ו)   נמחק כתב האישום, בטלה הודעת איסור השימוש, והתובע יודיע על כך מיד לרשות הרישוי.

פניה לבית המשפט (תיקון מס’ 42) תשנ”ז-1997

57ב.   (א)  בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר.

(ב)  בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1)   הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(תיקון מס’ 56) תשס”ג-2002

(2)   מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

(תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

(ג)   בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

איסור שיפוטי על שימוש ברכב (תיקון מס’ 42) תשנ”ז-1997 (תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

57ג.   (א)  הורשע אדם בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השביעית, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה (להלן – צו איסור שימוש) לתקופה של עד 120 ימים, ובלבד שהעבירה אינה עבירת קנס; בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את המגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, מבין המגרשים שיועדו לכך לפי סעיף 57א(ב)(2).

(תיקון מס’ 87) תשס”ח-2008

(א1)        הורשע אדם בעבירה של אי ציות לרמזור באור אדום, שנעברה ברכב, והתקיימו נסיבות מחמירות כמשמעותן בסעיף 29, ייתן בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, צו איסור שימוש ברכב לתקופה שלא תפחת מ-60 ימים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בגזר הדין, ליתן צו איסור שימוש לתקופה קצרה יותר שיקבע.

(ב)  בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב לפני שניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין איסור השימוש.

(ג)   בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב אם הוכיח בעליו אחד מאלה:

(1)   הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2)   מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו, והוא עשה כל שביכולתו כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

(ג1) בית המשפט, בבואו להחליט בדבר תקופת איסור השימוש, רשאי להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה שבין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

(ד)  (1)   ניתן צו איסור שימוש ברכב לפי סעיף זה, ימציא בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, תוך התקופה שנקבעה בהן;

(2)   איסור השימוש יחל במועד מתן הצו, אם לא קבע בית המשפט מועד אחר, ואולם בחישוב התקופה הנקובה בצו איסור השימוש לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת רשיון הרכב כאמור בפסקה (1).

(ה)  ביקש בעל הרכב לשנות את מקום העמדתו של הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, לא יעשה כן אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.

(ו)   לא ניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לפנות לבית המשפט, בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו.

הוצאות בשל שינוע רכב למגרש והעמדתו בו (תיקון מס’ 42) תשנ”ז-1997 (תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

57ד.   הוצאות בשל שינוע רכב למגרש שבו יועמד בתקופת איסור שימוש לפי סעיפים 57א עד 57ג ובשל העמדתו במגרש כאמור, בשיעור שנקבע לפי סעיף 57א(ב)(2), ישולמו על ידי בעל הרכב, וניתן לעכב את הרכב עד שישולמו; בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה, רשאי, לפי בקשה שתוגש לו, להורות כל הוראה שתיראה לו בענינים האמורים בסעיף זה, ובלבד שנתן הזדמנות למי שעלול להיפגע מהחלטתו להשמיע את טענותיו.

ערעור (תיקון מס’ 42) תשנ”ז-1997

57ה.   על החלטת בית המשפט לפי סעיפים 57ב עד 57ד ניתן לערער לבית המשפט המחוזי שידון בערעור בדן יחיד.

איסור שימוש ברכב – ביצוע ופיקוח (תיקון מס’ 42)  תשנ”ז-1997 (תיקון מס’ 56) תשס”ג-2002

57ו.   (א)  השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר התחבורה, רשאי לקבוע דרכים לביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש לפי הוראות סעיפים 57א עד 57ג, לקבות גרירת הרכב, אחסנתו או נעילת גלגליו כאמור בסעיף 70א.

(ב)  לצורך פיקוח על ביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, שניתנו לפי הוראות סעיפים 57א עד 57ג, תהיה לשוטר סמכות כניסה לכל מקום שבו אמור הרכב להימצא או שיש לו יסוד סביר להניח שהרכב נמצא בו.

החזרת רשיון הרכב (תיקון מס’ 42) תשנ”ז-1997

57ז.   רשיון הרכב יוחזר לבעל הרכב בתום תקופת איסור השימוש, או לאחר ביטול איסור השימוש, או אם זוכה הנאשם מעבירה שבשלה ניתנו הודעת איסור השימוש או צו איסור השימוש, כפי שייקבע בתקנות.

סדרי-דין (תיקון מס’ 1)  תשכ”ב-1962

58. שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בדיון לפני שופט התעבורה בבקשות לפי סעיף 57.

הפסקת הפסילה

59. לא ניתנה החלטת שופט התעבורה תוך 60 יום מיום החלטת רשות הרישוי על הפסילה ולא הורה השופט הוראה אחרת, תופסק הפסילה עד שתינתן החלטת השופט.

ערעור לפני בית המשפט המחוזי (תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005

60. החלטת שופט התעבורה לפי סעיף 57 נתונה לערעור לפני בית המשפט המחוזי תוך 10 ימים מיום שהודעה לבעל רשיון הנהיגה.

חובה להמציא רשיון נהיגה (תיקון מס’ 16) תשמ”א-1981

61. (א)  הורשע בעל רשיון נהיגה על עבירת תעבורה או על עבירה לפי דין אחר הנובעת מנהיגת רכב, או שהוא נפסל מהחזיק רשיון או שהותנו בו תנאים לפי פקודה זו, חייב הוא להמציא את הרשיון לרשות הנקובה בתקנות תוך התקופה שנקבעה בהן.

(תיקון מס’ 16) תשמ”א-1981

(ב)  הנוהל בדבר רישום וטיפול ברשיון כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע בתקנות.

(ג)   האמור בסעיף זה יחול גם על בעל רשיון רכב שנפסל מהחזיק בו ועל רשיון כזה.

מאגר מידע – נהגים שנפסלו מלהחזיק רישיון נהיגה (תיקון מס’ 76) תשס”ו-2006

61א.   (א)  משטרת ישראל תנהל מאגר מידע, שבו ייכללו הנתונים המפורטים בסעיף קטן (ב), לגבי כל אדם שהורשע בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, ובית המשפט פסל אותו, בפסק דין אחד, מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על 60 ימים (בסעיף זה – פסילה).

(ב)  מאגר המידע יכלול נתונים אלה:

(1)   שמו הפרטי של האדם, שם משפחתו ומספר הזהות שלו;

(2)   משך תקופת הפסילה, וכן מועדי תחילתה וסיומה המחושבים לפי הוראות הפקודה;

(3)   תנאים וסייגים לענין תחולת הפסילה, לרבות תנאים וסייגים לפי סעיפים 36א
ו-41א.

(ג)   קבע בית המשפט כי הפסילה תהיה על תנאי לפי הוראות סעיף 36, לא ייכללו במאגר המידע נתונים לגבי אותה פסילה, כל עוד לא הופעל התנאי.

(ד)  בוטלה הפסילה או הסתיימה תקופת הפסילה, יימחק המידע המתייחס לאותה פסילה ממאגר המידע.

(ה)  מאגר המידע יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובכל דרך נוספת שקבע השר לביטחון הפנים.

(ו)   (1)   אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות למשטרת ישראל בבקשה לתקן את המידע או למחקו (בסעיף זה – בקשה).

(2)   משטרת ישראל תודיע למבקש על החלטתה בבקשה; החליטה משטרת ישראל להיעתר לבקשה, תבצע את השינויים הנדרשים במאגר המידע, בתוך פרק זמן שנקבע בתקנות.

(ז)   הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיף 3 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א-1981.

(ח)  (1)   השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיף זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה הוראות לענין –

(א)   עדכון המידע הכלול במאגר המידע, לרבות דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט;

(ב)   דרכי הגשת בקשה;

(ג)    תוכן ההודעה על החלטת משטרת ישראל בבקשה ודרכי מסירתה.

(2)   תקנות לפי פסקה (1)(א) שענינן דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט, טעונות גם הסכמת שר המשפטים.

העברת מידע למנהל לעניין מסילת ברזל מקומית, בנוגע לרישיונות נהיגה שנפסלו (תיקון מס’ 100) תשע”א-2011

61א1. רשות הרישוי תמסור למנהל שמונה לעניין מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל, מידע כמפורט להלן, לשם הפעלת סמכויותיו:

(1)  הודעה שמסרה משטרת ישראל לרשות הרישוי לגבי בעל רישיון נהיגה, שהמנהל הודיע, לפי סעיף 46כז לפקודת מסילות הברזל, שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, וקצין משטרה החליט, לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;

(2)  הודעה לגבי בעל רישיון נהיגה שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית כאמור בפסקה (1), שרשות הרישוי החליטה לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;

(3)  הודעה על החלטה כאמור בפסקה (1) או (2) שבוטלה או שונתה בידי בית המשפט.

(תיקון מס’ 94)  תש”ע-2010

פרק שישי1: סדרי הסעה באוטובוס

כרטיסים (תיקון מס’ 94)  תש”ע-2010

61ב.   (א)  לא ייסע אדם באוטובוס בקו שירות, אלא אם כן שילם מראש את דמי נסיעתו ובידו אישור על תשלום דמי הנסיעה, שהונפק באמצעות אחד מאמצעי הכרטוס שקבע המפקח על התעבורה לעניין זה (בפרק זה – כרטיס).

(ב)  נוסע יציג את כרטיסו, לפי דרישה, לפני נציג של בעל הרישיון להפעלת קו השירות באוטובוס, שהוסמך לעניין פרק זה לפי הוראות המפקח על התעבורה (בפרק זה – נציג בעל הרישיון), וימסור לו לפי דרישתו את הכרטיס.

חובת הזדהות (תיקון מס’ 94)  תש”ע-2010

61ג.   נוסע באוטובוס בקו שירות שלא הציג כרטיס לפי דרישה כאמור בסעיף 61ב(ב), חייב למסור את שמו ומענו לנציג בעל הרישיון ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת, לפי דרישתו.

זיהוי נציג בעל רישיון (תיקון מס’ 94)  תש”ע-2010

61ד.   נציג בעל הרישיון לא ימלא את תפקידו, אלא אם כן הוא לובש מדים המזהים את תפקידו, בצבע ובצורה שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו.

הנוסע בלא כרטיס (תיקון מס’ 94)  תש”ע-2010

61ה.   (א)  (1)   הנוסע בלא כרטיס, וכן מי שאינו מציג או שאינו מוסר את כרטיסו לפי דרישה, כאמור בסעיף 61ב(ב), חייב לשלם את דמי הנסיעה בעד המרחק שנסע לפי תעריף מוגדל שפרסם המפקח על התעבורה ברשומות, ובלבד שלא יעלה על 180 שקלים חדשים;

(2)   המפקח על התעבורה יקבע את התעריף המוגדל כאמור בפסקה (1), בשיעורים שונים, בהתחשב בדמי אותה נסיעה ובהתאם לנסיבות, וכן יקבע נסיבות שבהן יהיה אדם פטור מתשלום התעריף המוגדל^[4];

(תיקון מס’ 100) תשע”א-2011

(3)   הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון לעומת מדד חודש יולי 2008, ויעוגל לשקל החדש הקרוב; לעניין זה, “המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ב)  התעורר ספק בדבר התחנה שבה עלה הנוסע לאוטובוס, יחושבו דמי הנסיעה מתחנת המוצא של האוטובוס.

(ג)   התעריף המוגדל לפי סעיף זה ישולם לפי דרישה לנציג בעל הרישיון.

(ד)  אין בתשלום התעריף המוגדל לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאחריות הפלילית בשל נסיעה באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף, או בשל אי-הצגה או אי-מסירה של כרטיס לפי דרישה כאמור בסעיף 61ב(ב).

עונשין (תיקון מס’ 94)  תש”ע-2010

61ו.   מי שעשה אחת מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977:

(1)  נסע באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף המתאים לנסיעתו, או שלא הציג או שלא מסר את הכרטיס לפי דרישה כאמור בסעיף 61ב(ב);

(2)  לא שילם את התעריף המוגדל לפי הוראות סעיף 61ה.

פרק שביעי: עבירות ועונשין

עבירות (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 40) תשנ”ו-1996 (תיקון מס’ 51) תש”ס-2000 (תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005

62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן – חוק העונשין) ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1)   מפיר הוראה מהוראות פקודה זו;

(2)   נוהג רכב בדרך קלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה;

(תיקון מס’ 15)  תש”ם-1979 (תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005

(3)   הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, “שיכור” ו”ממונה על הרכב” – כהגדרתם בסעיף 64ב;

(תיקון מס’ 15)  תש”ם-1979

(4)   בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים;

(תיקון מס’ 5)  תשכ”ה-1965

(5)   בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה;

(תיקון מס’ 15)  תש”ם-1979

(6)   בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר;

(תיקון מס’ 15)  תש”ם-1979 (תיקון מס’ 101) תשע”ב-2011

(7)   בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כשנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב;

(8)   מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים;

(9)   מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם;

(תיקון מס’ 47)  תשנ”ח-1998

(10)  משנה שלא כדין רישום של טכוגרף;

(תיקון מס’ 62) תשס”ד-2004

(11)  משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א;

(תיקון מס’ 122) תשע”ח-2018

(12)  (א)   מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך;

(ב)   בפסקה זו –

“מקום חניה לנכים” – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין;

“נכה” ו”תג נכה” – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ”ד-1993.

מאסר בפועל (תיקון מס’ 11) תשל”א-1971

62א.   נקבעה בפקודה זו לגבי העבירה שעליה הורשע הנאשם מאסר לתקופת מינימום, ובית המשפט החליט שלא להטיל מאסר בפועל, יפרש בפסק הדין את הנימוקים להחלטתו זאת.

עבודה בבית חולים (תיקון מס’ 33) תשנ”ה-1995

62ב.   בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה, או שמצא שהוא ביצע עבירה כאמור ולא הרשיעו, רשאי לחייבו בצו שירות לבצע שירות לציבור, שיהיה, ככל האפשר, בבית חולים שבו מאושפזים פצועי תאונות דרכים; לענין זה, “שירות לציבור” ו”צו שירות” – כמשמעותם בסימן ד1 לפרק ו’ לחוק העונשין, תשל”ז–1977.

הדין כשיש עבירות קודמות (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

63. העובר עבירה לפי פסקאות (2), (3), (4) או (7) לסעיף 62 או לפי סעיף 10 – למעט נהיגת רכב על ידי אדם שרשיון הנהיגה שלו פקע – או עבירה על תקנה מהתקנות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות המפורטות בסעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים אך לא פחות מחודש ימים, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום מטעמים שיפרש בפסק הדין.

גרימת מוות בנהיגה רשלנית (תיקון מס’ 40)  תשנ”ו-1996 (תיקון מס’ 60) תשס”ד-2004

64. העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל”ז-1977, תוך שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

הפקרה אחרי פגיעה (תיקון מס’ 101) תשע”ב-2011

64א.   (א)  נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.

(ד)  החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על-תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף.

(ה)  בסעיף זה, “הזעיק עזרה” – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.

חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה (תיקון מס’ 101) תשע”ב-2011

64א1. נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום התאונה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה, בנסיבות כאמור בסעיף 64א(ב) או (ג); העובר על הוראה זו, דינו – מחצית העונש הקבוע בסעיף 64א(ב) או (ג), לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על קטין שטרם מלאו לו 16 שנים.

בדיקת שכרות (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005 (תיקון מס’ 104) תשע”ב-2012

64ב.   (א)  בסעיף זה –

“ממונה על הרכב” – אחד מאלה:

(1)   מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב;

(2)   מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי לפי סעיפים
12א1 או 12א2;

“משקה משכר” – משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה;

“סם מסוכן” – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;

(תיקון מס’ 97) תשע”א-2010

“שיכור” – אחד מאלה:

(1)   מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

(2)   מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;

(3)   מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם:

(א)   נהג חדש;

(ב)   נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;

(ג)    נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;

(ד)    נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;

(4)   מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין.

(תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005

(א1)        שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.

(תיקון מס’ 88) תשס”ח-2008

(א2)        (פקע);

(תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005

(ב)  שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2).

(תיקון מס’ 46) תשנ”ח-1998 (תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005

(ב1)        נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהוסמך לכך בידי שר הבריאות, שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכל אם ביקש זאת השוטר; בסעיף קטן זה, “שוטר” – כפי שקבע שר התחבורה.

(תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005 (תיקון מס’ 88) תשס”ח-2008

(ב2)        שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד.

(תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005 (תיקון מס’ 88) תשס”ח-2008

(ב3)        (1)    נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף זה, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי-נוחות וכאב.

(תיקון מס’ 88) תשס”ח-2008

(2)   נטילה של דגימת נשיפה תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר.

(3)   נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ”ו-1996 (בסעיף זה – חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.

(תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005

(ב4)        בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.

(תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005 (תיקון מס’ 88) תשס”ח-2008

(ב5)        לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם שממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו-1996, ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.

(ג)   שר התחבורה ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:

(תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005

(1)   (נמחקה);

חוק (מס’ 46)  תשנ”ח-1998 (תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005

(2)   שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;

(תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005

(3)   אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה ובדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה.

(ד)  בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף 62(3) רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (ג)(3).

(תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005

(ה)  ההוראות לפי סעיף זה יחולו גם על נוהג רכב שהוא קטין או שקיים חשש שהוא מוגבל בשכלו, בלא צורך בהסכמת אפוטרופסו.

(תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005 (תיקון מס’ 88) תשס”ח-2008

(ו)   הוראות חוק החיפוש לא יחולו על נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה.

דין וחשבון על בדיקת שכרות (תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005 (תיקון מס’ 88) תשס”ח-2008

64ג.   (א)  הנוטל דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף 64ב (בסעיף זה – דגימה), ירשום בתום נטילת הדגימה דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו.

(ב)  דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:

(1)   שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטלה הדגימה;

(2)   נסיבות נטילת הדגימה, וכן תוצאות בדיקתה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;

(3)   התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;

(4)   שמו וכשירותו או דרגתו של נוטל הדגימה;

(5)   שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.

(ג)   העתק הדין וחשבון יימסר מיד לאדם שממנו ניטלה הדגימה, ואם ניטלה הדגימה ממחוסר הכרה או מנפטר, לפי הוראות סעיף 64ב(ב) או (ב1) – יימסר בהקדם האפשרי לאחד מבני משפחתו שביקש זאת; לענין זה, “בן משפחה” – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות.

סירוב לבדיקת שכרות (תיקון מס’ 72) תשס”ו-2005 (תיקון מס’ 88) תשס”ח-2008

64ד.   (א)  סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור בפסקה (1) להגדרה “ממונה על הרכב” שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3).

(תיקון מס’ 88) תשס”ח-2008

(ב)  סירב ממונה על הרכב כאמור בפסקה (2) להגדרה “ממונה על הרכב” שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על נוהג ברכב או על ממונה על הרכב שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו בנסיבות האמורות בסעיף 64ב(ב4).

עצירת רכב לפני מסילת ברזל (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

65. (א)  נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל ואינו עוצר רכבו לפני המסילה באחת הנסיבות המפורטות להלן, או שהוא ממשיך בנסיעתו לאחר שעצר, כל עוד קיימות הנסיבות האמורות, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות מחודש, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות. ואלה הנסיבות:

(1)   ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת – בדגל, בעדשה אדומה מהבהבת או בדרך אחרת;

(2)   המחסום שלפני המסילה חוסם את הדרך או חלק ממנה או נע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה;

(3)   רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

מיתקן מגביל מהירות (תיקון מס’ 62) תשס”ד-2004

65א.   (א)  השר רשאי לקבוע כי ברכב מסוג מסוים שקבע באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יותקן מיתקן מגביל מהירות.

(ב)  קבע השר כאמור בסעיף קטן (א) –

(1)   לא יירשם הרכב ולא יחודש רישיון הרכב לפי הוראות פקודה זו אלא אם כן מותקן בו מיתקן מגביל מהירות כפי שקבע השר;

(2)   לא ינהג אדם ברכב, ובעל הרכב או מי שהרכב נמצא בשליטתו לא ירשו לאחר לנהוג ברכב, אלא אם כן מותקן בו מיתקן מגביל מהירות, והמיתקן תקין ופועל כהלכה.

אפוד זוהר – חובת החזקה ושימוש (תיקון מס’ 69) תשס”ה-2005

65ב.   (א)  ברכב מנועי יימצא אפוד זוהר.

(ב)  הנוהג ברכב שאינו אופנוע, יחזיק את האפוד הזוהר, בכל עת, בתא הנהג ברכב.

(ג)   הנוהג ברכב מנועי בדרך שאינה דרך עירונית, היוצא או היורד מהרכב, לפי הענין, ילבש אפוד זוהר, למעט במדרכה; ואולם הוא יהיה פטור מהחובה האמורה אם אחד מנוסעי הרכב יצא או ירד מהרכב כשהוא לבוש אפוד זוהר.

(ד)  הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי כלי רכב שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ה)  בסעיף זה –

“אפוד זוהר” – אפוד מחזיר אור, העומד בדרישות שנקבעו לענין זה בתקן רשמי, כמשמעותו בחוק התקנים, התשי”ג-1953;

“דרך עירונית ו”מדרכה” – כהגדרתן בתקנות.

חובת חבישת קסדת מגן (תיקון מס’ 80) תשס”ז-2007 (תיקון מס’ 99) תשע”א-2011

65ג.   (א)  לא ירכב אדם על אופניים, ולא ירכיב אדם אחר, אלא אם כן הם חובשים קסדת מגן העומדת בדרישות שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בפקודה זו – השר), הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה, ואולם חובת חבישת קסדת מגן כאמור לא תחול על בגיר בדרך עירונית כהגדרתה לפי פקודה זו אלא בעת פעילות ספורטיבית בעיקרה.

(ב)  בגיר שהוא הורה, אפוטרופוס או שבהשגחתו קטין, לא יניח לקטין כשהוא במחיצתו לעבור על הוראות סעיף קטן (א).

(ג)   בעל עסק שבו נמכרים אופניים יציג במקום בולט בעסקו, בצורה שיקבע השר, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה.

(ד)  בסעיף זה, “אופניים” – לרבות גלגשת (skateboard), גלגיליות (roller skates), גלגיליות להב (rollerblades), קורקינט חשמלי כהגדרתו לפי פקודה זו, ולמעט תלת-אופן.

רכב של תאגיד – מערכת לדיווח ומעקב (תיקון מס’ 103) תשע”ב-2012

65ד.   (א)  בסעיף זה –

“מערכת לדיווח ומעקב” – מערכת הכוללת שירות טלפוני לדיווח על עבירות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שברשות תאגיד ועל תקינות כלי הרכב, ומעקב אחר דיווחים כאמור;

“עובד” – לרבות עובד של קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו-1996, המועסק בתאגיד;

“קצין בטיחות” – אדם שהוסמך לפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל, בהתאם להוראות לפי סעיף 70(23א);

“תאגיד” – מפעל המחויב להעסיק קצין בטיחות ומחזיק כלי רכב לשימוש עובדיו.

(ב)  (1)   תאגיד ינהל מערכת לדיווח ומעקב, שתפעל לאורך כל שעות היממה, למעט בימי מנוחה כהגדרתם בסעיף 70א1(א); הדיווחים יימסרו לקצין הבטיחות של התאגיד או למי שהתאגיד התקשר עמו להפעלת מערכת לדיווח ומעקב;

(2)   במערכת לדיווח ומעקב יפעל מענה אנושי בימי העבודה ובשעות העבודה הנהוגים בתאגיד, ולא פחות מעשר שעות ביום עבודה בין השעה 06:00 לשעה 22.00, ובלבד שבשאר השעות יופעל מענה אוטומטי בלא מערכת לניתוב שיחות; במערכת לדיווח ומעקב של תאגיד הנותן שירות לציבור בכל שעות היממה יפעל מענה אנושי בכל אותן שעות.

(ג)   על כלי רכב שברשות תאגיד תודבק, במקום הנראה לעין, מדבקה שבה יצוינו פרטי ההתקשרות עם מערכת לדיווח ומעקב של התאגיד, ובין השאר מספר טלפון מקוצר; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מדבקה כאמור, לרבות לעניין גודלה, מקום הדבקתה וכן גודל האותיות והספרות שבה.

(ד)  קצין בטיחות –

(1)   יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם;

(2)   יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד.

(ה)  השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים.

(ו)   העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ז)   ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים:

(1)   צבא ההגנה לישראל;

(2)   יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(3)   משטרת ישראל;

(4)   שירות בתי הסוהר;

(5)   הרשות להגנה על עדים;

(6)   אגודת מגן דוד אדום בישראל שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש”י-1950;

(7)   רשות כבאות כהגדרתה בחוק שירותי הכבאות, התשי”ט-1959, וכן מפקח כבאות ראשי כמשמעותו בחוק האמור או מי מטעמו;

(8)   לעניין גופים כמפורט להלן, שהממונה על הביטחון במערכת הביטחון הורה כי אין להחיל על כלי רכב מסוימים שברשותם את ההוראות לפי סעיף זה בשל מעורבות אותם כלי רכב בפעילות ביטחונית:

(א)   יחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(ב)   התעשייה האווירית לישראל בע”מ;

(ג)    התעשייה הצבאית לישראל בע”מ;

(ד)    רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע”מ.

קבלת רשיון בהעלמת הפסילה או התנאים (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

66. מי שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון או שהותנו תנאים ברשיונו לפי פקודה זו, וכל עוד הפסילה או התנאים בתקפם הוא מגיש בקשה לקבלת רשיון או לחידושו או מקבל רשיון, ואינו מודיע על הפסילה או על התנאים לרשות הרישוי, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות או שני הענשים כאחד; וכל רשיון שקיבל או שחודש כאמור – בטל.

נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 42) תשנ”ז-1997

67. מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.

העונש לעבירה על התקנות (תיקון מס’ 94)  תש”ע-2010

68. העובר על התקנה שהותקנה לפי פקודה זו, דינו כאמור בסעיפים 61ו, 62 ו-63 או עונש קטן מזה שנקבע לה בתקנות.

חובת פיקוח של בעל רכב (תיקון מס’ 61) תשס”ד-2004

68א.   (א)  בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו (בסעיף זה – בעל הרכב), חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה המנויה בתוספת השמינית בידי אדם הנוהג ברכב ברשותו והמבצע בעבורו עבודה או שירות; בעל רכב המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל”ז-1977.

(ב)  נעברה עבירה המנויה בתוספת השמינית בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי בעל הרכב הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

אחריות פלילית ואזרחית שמורה

69. שום דבר האמור בפקודה זו לא יגרע מכל אחריות פלילית או אזרחית של נהג או של בעל רכב מכוח כל דין בר-תוקף אותה שעה, ובלבד שלא ייענש אדם פעמיים על אותה עבירה.

ניקוד בעבירות תעבורה (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

69א.   (א)  שר התחבורה, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע.

(ב)  שר התחבורה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה.

(ג)   אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה.

(תיקון מס’ 55) תשס”ג-2002 (תיקון מס’ 111) תשע”ד-2014 (הוראת שעה) תשע”ו-2015

(ד)^[5] נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל.

(תיקון מס’ 111) תשע”ד-2014 (הוראת שעה) תשע”ו-2015

(ה)  (1)   רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות וסוגי העבירות שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, “אמצעי תיקון” ו”נקודות תקפות” – כמשמעותם בחלק ז’ לתקנות התעבורה, התשכ”א-1961;

(2)   רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר.

(תיקון מס’ 24) תשנ”א-1990

69ב.   (בוטל).

סייג לתשלום קנס שהוטל על הזולת (תיקון מס’ 28)  תשנ”א-1991

69ג.   הוראות סעיף 252א לחוק העונשין, תשל”ז-1977, לא יחולו על תאגיד או על מעביד בשל תשלום קנס על עבירת תעבורה, אלא אם כן היא עבירה לפי סעיפים 64 עד 67 או שהיא עבירה הנכללת בתוספת הראשונה או התוספת השניה.

פרק שמיני: תקנות וחוקי עזר

תקנות כלליות

70. שר התחבורה רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:

(תיקון מס’ 73) תשס”ו-2005 (תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008 (תיקון מס’ 122) תשע”ח-2018

(1)   הסדר התעבורה וקביעת כללים לשימוש בדרכים בשביל כלי רכב, הולכי רגל ואחרים, לרבות לעניין צמצום זיהום האוויר ולעניין איסור חניה במקום חניה פרטי, ובכלל זה כללים בדבר קביעת כתיב אחיד בעברית, בערבית ובאנגלית של שמות המופיעים על גבי תמרורים המוצבים בדרכים; תקנות לעניין איסור חניה במקום חניה פרטי ולעניין קביעת כתיב אחיד כאמור יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

(2)   האורות שיהיו מותקנים על כלי רכב;

(3)   השימוש בצופרים או במכשירי אזהרה אחרים בכלי רכב;

(4)   קביעת גדלם, צורתם וטיבם של תווי זיהוי וכללים בדבר חיבורם אל כלי הרכב למען יהיו ניתנים להבחנה על נקלה;

(5)   רישום כלי רכב מנועיים והפרטים שיש לרשום אותם;

(6)   חיוב לקיים מונים במוניות והסדר השימוש והטיפול בהם;

(7)   אופן החזקת הרשיון;

(8)   פטור רכב מנועי רשום בחוץ לארץ שהובא לארץ לתקופה מוגבלת, וכן נהגו של רכב כאמור, מהוראות פקודה זו לענין רישום ורישוי, כולן או מקצתן;

(9)   מתן הודעה על שינוי שחל בבעלות של רכב מנועי  ורישומו של שינוי כזה;

(10)  תשלום האגרות בעד רישום, רשיון, חידוש רשיון, היתר, בדיקה, בחינה, או כל פעולה אחרת לפי הפקודה או התקנות וכן דמי פיגור בעד אי-תשלום במועד;

(11)  בחינות ובדיקות לשם קביעת כושר הנהיגה של מבקשי רשיונות-נהיגה או של מחזיקיהם וסוגי הרשיונות שיינתנו;

(12)  בדיקתם ובחינתם של כלי רכב ציבוריים, מספר האנשים שמותר להסיע בהם, החובה להסיע נוסעים ותחומיה של חובה זו;

(13)  החובה להציג לראווה את מספר הנוסעים שאושר ואת תעריף שכר הנסיעה שאושר, לרבות המפה או התכנית הנוגעת לתעריף האמור;

(14)  בטיחותם ונוחותם של הנוסעים בכלי רכב ציבוריים והתנהגותם של נהגיהם;

(תיקון מס’ 11) תשל”א-1971 (תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

(15)  הסמכת המפקח על התעבורה לאסור או להגביל, בהודעה שתוצג בדרך, נהיגתו של כלי רכב או של רכב מסוג מיוחד באותה דרך או בכל חלק ממנה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר;

(16)  המהירות שבה מותר להסיע כלי רכב מנועיים או כל סוג שבהם, אם בכלל ואם בדרך פלונית או באזור פלוני או במקום פלוני;

(תיקון מס’ 90) תשס”ח-2008

(17)  מבנם ומשקלם של כלי רכב והתנאים לשימוש בהם ואולם, תקנות לעניין פליטת מזהמים מרכב, לרבות לעניין בדיקת הפליטה, יותקנו על ידי השר להגנת הסביבה בהתאם להוראות חוק אוויר נקי, התשס”ח-2008;

(תיקון מס’ 10)  תשכ”ט-1969

(17א)מיתקנים או אמצעים אחרים למניעת גניבתם של כלי רכב לסוגיהם, לרבות בענין חובת ההתקנה של מיתקנים או אמצעים כאמור, חובת השימוש בהם, ותנאים ומועדים לשימוש;

(תיקון מס’ 18) תשמ”ה-1985

(17ב)מזגני אויר ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולהפעילם והתנאים להפעלתם;

(תיקון מס’ 31) תשנ”ג-1993

(17ג)חגורות בטיחות והתקני ריסון ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולחגרם וכל תנאי לשימוש בהם;

(תיקון מס’ 47)  תשנ”ח-1998

(17ד) מיתקנים או אמצעים אחרים שיש להתקינם ברכב, שמטרתם מניעת עבירות תעבורה, פיקוח על קיום ההוראות לפי פקודה זו או תיעוד הפרתן, לכלל כלי הרכב או לסוגים מסוימים, וכן דרך הפעלתם של אותם מיתקנים או אמצעים אחרים; תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

(תיקון מס’ 47)  תשנ”ח-1998

(17ה) חובות הנוהגים ברכב שבו מותקנים מיתקנים או אמצעים אחרים לפי הוראות פסקה (17ד); תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

(18)  דרכי הסדר, הגבלה ופיקוח לרישוי כלי רכב מסחריים ולרישוי כלי רכב פרטיים הבנויים להסעת יותר מששה נוסעים בנוסף על הנהג, וכן לשימוש בכלי רכב מסחריים ופרטיים כאמור;

(תיקון מס’ 16) תשמ”א-1981

(19)  הפיקוח על הוראת נהיגה והדרכתה, על מורים מדריכים ובתי ספר לנהיגה ועל הכשרתם, בענין החובה ללמד נהיגה לפי תכנית לימודים שנקבעה וכן בענין הציוד והכלים שישתמשו בהם;

(20)  מתן רשיונות להחזקת בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה, תקופת תקפם, תנאיהם, והסמכות לבטלם או להתלותם עקב עבירה על התקנות או על תנאי הרשיון, ומתן פטור מחובה לקבל רשיון להוראת נהיגה;

(21)  דרכי הגשתן של בקשות, עריכתן של בדיקות ובחינות לשם מתן או חידוש רשיונות נהיגה, רשיונות להוראה ולהחזקת בתי ספר לנהיגה ורשיונות רכב, וסדרי משרדי הרישוי הכרוכים בכך;

(תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

(22)  כל הנוגע לבטיחות התנועה, תכנונה והסדרתה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר;

(תיקון מס’ 5) תשכ”ה-1965

(22א) הסדר שעות עבודה, נהיגה ומנוחה של הנוהגים ברכב, שהנהיגה היא משלח ידם או קשורה במשלח ידם, והפיקוח על ביצוע הסדר כאמור; תקנות כאמור יכול שיהיו לגבי רכב בדרך כלל או לסוגים של רכב;

(23)  התנאת מתן רשיון או חידוש רשיון, על פי פקודה זו או התקנות לפיה בתשלום –

(תיקון מס’ 24)  תשנ”א-1990

(א)   כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירות תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב, או בשל עבירה על חוק שמירת הנקיון, תשמ”ד-1984, שנעברה מתוך רכב או בקשר עם שימוש ברכב, ואשר לא שולם למרות שהגיע מועד תשלומו;

(תיקון מס’ 14)  תשל”ו-1976 (הוראות שעה) תשנ”ד-1994 (תיקון מס’ 39) תשנ”ו-1996

(ב)   המסים, המכס, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים החלים לגבי הרכב שעליו מבקשים את הרשיון או את חידושו, לרבות הסכום הנוסף כמשמעותו בסעיף 84;

(תיקון מס’ 15)  תש”ם-1979

(23א) סדרי בטיחות תחבורתיים במפעלים המפעילים רכב במספר שנקבע בתקנות, והוראות בדבר הסמכת אדם שיפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעלים כאמור, קביעת תפקידיו, חובותיו, כישוריו, ודרכי עבודתו; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

(24)  ביצוען של הוראות פקודה זו בדרך כלל.

אחריות לחניה וסמכותו של שוטר (תיקון מס’ 5)  תשכ”ה-1965 (תיקון מס’ 11) תשל”א-1971 (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 16) תשמ”א-1981 (תיקון מס’ 17) תשמ”ד-1983 (תיקון מס’ 24) תשנ”א-1990

70א.   (א)  (בוטל).

(ב)  רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו.

(ג)   לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת שוטר כאמור, או אינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן – גורר מורשה) להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו, או לנעול את גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים  הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב.

(ד)  האגרות בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי משטרת ישראל, או התשלום שנקבע בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב בידי גורר מורשה, יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; רכב שאגרות או תשלום מוטלים על בעלו כאמור לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו.

(ה)  רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ג) –

(1)   ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה;

(2)   קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף זה.

(ו)   המוציא רכב ממקום החסנתו או המשחרר רכב מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלום כאמור בסעיף קטן (ד), דינו – מאסר שנה.

(ז)   קבע בית משפט במשפטו של בעל רכב על עבירה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן. לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית המשפט אפשרות לסתור את העדויות שנגבו במשפט הראשון.

(תיקון מס’ 36) תשנ”ה-1995

(ח)  על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה:

(1)   מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים;

(2)   תחום תחנת אוטובוסים, כאמור בתקנה 72(12) לתקנות;

(3)   שטח הפרדה, כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות;

(4)   מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי.

חניה בתחנת אוטובוס בימי מנוחה (תיקון מס’ 92)  תש”ע-2009

70א1. (א)  רשות תימרור מקומית תציב, בתחום תחנת אוטובוס, תמרור הקובע כי ניתן להחנות או להעמיד רכב פרטי בתחום תחנת האוטובוס, משעה 20:00 בערב יום מנוחה ועד שעה 16:00 ביום המנוחה; בסעיף זה, “ימי מנוחה” – כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש”ח-1948.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יוצב תמרור כאמור באותו סעיף קטן –

(1)   בדרך שאינה דרך עירונית;

(2)   בנתיב הנסיעה בדרך, למעט בנתיב שבו הותרה החניה לפני תחום תחנת האוטובוס ואחריו;

(3)   בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;

(4)   במסוף לתחבורה ציבורית;

(5)   בתחום תחנת אוטובוס המשמשת קו שירות לאוטובוס שלפי תנאי רישיונו פועל גם ביום מנוחה.

(ג)   רשות מקומית תרחיק או תגרור רכב פרטי החונה או עומד בניגוד לתמרור שהוצב לפי סעיף קטן (א) למקום החסנה; על הרחקה או גרירה כאמור יחולו הוראות לפי סעיף 77.

סייגים להגבלת שעות חניה של נכים (תיקון מס’ 95) תשע”א-2010

70א2. רשות תימרור מקומית המציבה תמרור שמסמן חניה במקום מסוים לנכה שניתן לו תג נכה כהגדרתו בחוק חניה לנכים, התשנ”ד-1993 (בסעיף זה – תג נכה), לא תגביל בתמרור כאמור את החניה לשעות מסוימות, אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1)  מקום החניה מוקצה לרכב מסוים הנושא תג נכה, סמוך למקום העבודה הקבוע של הנכה שניתן לו תג נכה לגבי אותו רכב, והגבלת השעות נקבעה בהתאם לדיווח שמסר על שעות עבודתו לרשות התימרור המקומית שמקום החניה נמצא בתחומה;

(2)  מקום החניה מוקצה סמוך למקום ציבורי, ובלבד שהגבלת השעות נקבעה בהתחשב בשעות שבהן עומד המקום או חלק ממנו לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו, או בשעות שבהן ניתן שירות ציבורי באותו מקום ציבורי; בפסקה זו, “מקום ציבורי” ו”שירות ציבורי” – כהגדרתם בסעיפים 19ז ו-19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, בהתאמה.

הסדר חניה ארצי אחיד (תיקון מס’ 32)  תשנ”ד-1993

70ב.   (א)  החניה בתשלום בדרך עירונית תהיה על פי הסדר חניה הנהוג בתחומי הרשות המקומית בה מצויה אותה דרך או על פי הסדר חניה ארצי אחיד, על פי בחירתו של נהג הרכב.

(ב)  בסעיף זה, “הסדר חניה ארצי אחיד” – כרטיס חניה ארצי מטעם המרכז לשלטון מקומי או כל הסדר אחר שיבוא מטעמו במקומו.

(ג)   שר הפנים ושר התחבורה יקבעו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחיר המרבי עבור החניה על-פי הסדר החניה הארצי האחיד.

(תיקון מס’ 65) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 100) תשע”א-2011

(ד)  (1)   על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית מועצת רשות מקומית לקבוע, ככל הנדרש ובהתאם לצורכי התנועה, תשלום מינימלי קבוע או משתנה בעבור חניה בדרך עירונית או בחלק ממנה, בתחום הרשות המקומית, אם קיימים באותה דרך או סמוך לה מסילת ברזל מקומית או כל מערך אחר שניתנים בו שירותי תחבורה ציבורית, המספקים תחליף נוח, להנחת דעתה של המועצה, לשימוש ברכב פרטי (בסעיף זה – מערך להסעת המונים), וכן אם קיימים הסדרי חניה נוחים וזמינים למשתמשים במערך להסעת ההמונים; לענין זה, “מסילת ברזל מקומית” – כהגדרתה בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל.

(2)   נוכחו שר התחבורה ושר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, כי מועצת רשות מקומית לא קבעה תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) אף כי הוא נחוץ, להנחת דעתם, לשם עידוד השימוש במערך להסעת המונים, ומתקיימים התנאים האמורים בפסקה (1), רשאים הם, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) במקום מועצת הרשות המקומית.

(3)   נקבע תשלום מינימלי בדרך עירונית לפי פסקאות (1) או (2), לא יחול בה הסדר החניה הארצי האחיד או הסדר אחר שנקבע לפי סעיף 77, למעט הסדרים שנקבעו לענין חניית נכים ותושבי הדרך העירונית האמורה; נקבע תשלום מינימלי לפי פסקה (2), לא תהא מועצת הרשות המקומית רשאית לשנותו, אלא בהסכמת השרים האמורים באותה פסקה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

דמי חניה בחניון (תיקון מס’ 89) תשס”ח-2008

70ב1. (א)  המפעיל חניון, בין שהחניון בבעלותו ובין שבבעלות אחר, לא יגבה דמי חניה בחניון, אלא לפי יחידות זמן של 15 דקות; הוראות סעיף קטן זה יחולו החל מתום שעת החניה הראשונה.

(ב)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע גבייה של דמי חניה כוללים בעד יום, שבוע או חודש, באופן קבוע או חד-פעמי.

(ג)   שר הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, משיקולי תחרות בענף ומשיקולי תחבורה, כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סוגים של חניונים או לגבי אזורים מסוימים שיש בהם חניונים, כפי שיקבע.

הצבת תמרור במקום חניה לנכה (תיקון מס’ 96) תשע”א-2010

70ב2. (א)  מי שהקצה לפי כל דין מקום חניה לנכה במקום ציבורי, ימסור הודעה לרשות תימרור מקומית על מקום החניה שהקצה; רשות התימרור המקומית תציב תמרור לסימון מקום החניה בתוך 30 ימים מיום שקיבלה הודעה כאמור, או מיום שקיבלה הודעה מאדם אחר על הקצאת מקום החניה האמור, והכל זולת אם רשות התימרור המרכזית הורתה אחרת.

(ב)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על מקום חניה שהוקצה לנכה לפי כל דין במקום המשמש למגורים שאינו מקום ציבורי.

(ג)   בסעיף זה, “מקום ציבורי” – כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998.

סמכויות פיקוח לעניין מקום חניה לנכה (תיקון מס’ 96) תשע”א-2010

70ב3. (א)  לשם ביצוע תפקידיו לעניין העמדת רכב וחנייתו, רשאי עובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיך כדין לעניין האמור (בסעיף זה – פקח), לאחר שהזדהה, להיכנס למקום חניה שהוצב בו תמרור בהתאם להוראות סעיף 70ב2, לרבות למקום חניה שאינו דרך, ובלבד שלא ייכנס –

(1)   למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;

(2)   למקום המוחזק בידי מערכת הביטחון, אלא אם כן יש בידו אישור כניסה למקום מאת ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, וכל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הפקח פעילות מבצעית או פעילות עוינת; בפסקה זו, “מערכת הביטחון” – כל אחד מאלה:

(א)   משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;

(ב)   יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(ג)    צבא הגנה לישראל;

(ד)    מפעלים וספקים, המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס”ו-2005, בעבור גוף המנוי בפסקאות משנה (א) עד (ג), ששר היבטחון אישר לעניין סעיף זה;

(ה)   משטרת ישראל;

(ו)    שירות בתי הסוהר;

(ז)    כל גוף אחר הפועל למטרות ביטחוניות שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, אישר לעניין סעיף זה.

(ב)  פקח לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף זה, אלא בהתאם לדין שמכוחו הוסמך.

הסדר חניה רכב להסעת למידים (תיקון מס’ 54) תשס”ג-2002

70ג.   (א)  רשות תמרור מקומית תציב, בצמוד לבית ספר, תמרור האוסר חניה או העמדת רכב, והיא רשאית לקבוע כי איסור החניה יחול רק בימים מסוימים ובשעות מסוימות שבהם משמש מקום החניה להעלאה ולהורדה של תלמידים.

(ב)  גודלו של מקום שחניית רכב או העמדת רכב בו אסורה כאמור בסעיף קטן (א) יספיק לחניית רכב אחד לפחות המיועד להסעת 30 תלמידים ומעלה.

(ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובה לפי כל דין לקבוע הסדרי חניה לרבות הקצאת מקומות חניה והפקעה.

(ד)  בסעיף זה, “בית ספר” – מוסד חינוך רשמי או מוכר, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש”ט-1949, או בית ספר שחל עליו חוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ”ט-1969, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים, ובו ניתן חינוך קדם-יסודי, חינוך יסודי, וחינוך על-יסודי, לתלמידים עד לגיל 18, ולתלמידים הלומדים במוסדות החינוך המיוחד עד גיל 21.

בטיחות בקרבת בתי ספר (תיקון מס’ 67) תשס”ה-2005

70ד.   (א)  רשות תימרור מקומית, באישור רשות תימרור מרכזית, תקבע הסדרי תנועה בדרך שבקרבת בית ספר.

(ב)  בסעיף זה, “בית ספר” – כהגדרתו בסעיף 70ג.

הסדרי בטיחות ברכב להסעת תלמידים (תיקון מס’ 68) תשס”ה-2005

70ה.   (א)  נוהג רכב לא יסיע תלמידים ברכב להסעת תלמידים, ובעל הרכב או מי שהרכב נמצא בשליטתו לא ירשה לאחר להסיע תלמידים ברכב, אלא אם כן הותקנו בו –

(1)   מערכת איתות חזותית, המיועדת להתריע, לפחות לפנים ומאחור, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות, העומדת בדרישות שקבע השר;

(2)   שלט נראה לעין, שבו רשומה המילה “ילדים”, בגודל במקום ובצורה שיקבע השר, ובלבד שהשלט יותקן ברכב מלפנים ומאחור.

(ב)  בסעיף זה –

“רכב להסעת תלמידים” – רכב, מסוג שקבע השר, אשר משמש דרך קבע להסעת תלמידים לבית ספר או בחזרה ממנו;

“בית ספר” – כהגדרתו בסעיף 70ג.

תקנות מיוחדות בדבר רכב מנועי ציבורי

71. בנוסף על סמכותו הכללית לפי סעיף 70, רשאי שר התחבורה להתקין תקנות בקשר לרכב מנועי ציבורי בענינים אלה:

(1)   הסדר והגבלה למתן רשיונות רכב, הפיקוח עליהם, מספרם בכלל ובכל אזור, קו או סוג של שירות;

(2)   הסדר והגבלה לשימוש ברכב והפיקוח עליו;

(3)   הסדר והגבלה למתן רשיונות או היתרים להסעת נוסעים או להפעלת שירות הסעה (בסעיף זה – שירות), לרבות תנאי רשיונות והיתרים, ביטולם והפסקת תקפם;

(תיקון מס’ 48) תשנ”ט-1999

(4)   קביעת קווי שירות, איחודם והפרדתם וכל הסדר אחר של קווי שירות, תעריפי שכר נסיעה ולוחות זמנים לפיהם יופעל הרכב, לרבות דרך פרסומם ומקומם, הסדר הוצאת הכרטיסים והכרטיסיות למיניהם, לרבות לענין שימוש משותף בכרטיסים ובכרטיסיות של בעלי רשיונות שונים לקווי שירות ודרכי ההתחשבנות ביניהם בשל השימוש כאמור, הדפסתם ומכירתם, וכן מספר כלי הרכב שיופעלו, סוגיהם וכל הכרוך בכך;

(5)   קביעת החובות המוטלות על הרכב, על האדם המפעיל אותו או העובד בו, על מי שהשליטה עליו בידו, ועל הנותן שירות בו, לרבות עובדיו, סוכניו ושליחיו ומי שפועל מכוחו במתן השירות ועל הנוסע או על המבקש לנסוע בו, וכל הסדר הכרוך בכך, ובלבד שכל החובות האלה לא יחולו אלא בקשר למתן השירות או השימוש ברכב;

(6)   חיוב להפעיל רכב או שירות ואיסור להפסיק שירות או מקצתו;

(7)   ריתוקו של רכב לקו, לאזור או לסוג שירות מסויים, לשם הבטחת התחבורה הדרושה לציבור ותכנונה היעיל;

(תיקון מס’ 29) תשנ”א-1991

(7א) איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות; לענין זה יתחשב השר ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה; בפסקה זו, “ימי מנוחה” – כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש”ח-1948;

(8)   כל ענין אחר הכרוך בסדרי הפעלת שירות ואופן נתינתו והעשוי לשפר את ההסעה ברכב או הכרוך בהפעלת שירות לתקנת הציבור.

תמלוגים ותשלומים אחרים  (תיקון מס’ 48) תשנ”ט-1999

71א.   בעל רשיון לקו שירות ישלם בעד הרשיון תמלוגים ותשלומים אחרים בשיעור או בסכום ובתנאים שיקבעו שר התחבורה ושר האוצר, או בשיעור או בסכום ובתנאים שנקבעו בתנאי המכרז למתן רשיון לקו השירות.

נסיעת נכים בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית (תיקון מס’ 85) תשס”ח-2008

71א1. (א)  מי שניתן לו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית רשאי לנהוג ברכב שלגביו ניתן התג האמור בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית, למעט בנתיב שיועד, על פי תמרור, לרכב להסכת המונים שאינו אוטובוס.

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על אדם המתלווה אל הנכה והנוהג בעבורו ברכב.

(ג)   השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את הנתיבים שבהם רשאי לנהוג מי שניתן לו תג נכה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שחלפו שנתיים ממועד התחילה של סעיף זה.

מרכז מידע ארצי לתחבורה ציבורית (תיקון מס’ 98) תשע”א-2010

71ב.   (א)  המפקח על התעבורה יקים מרכז מידע ארצי לתחבורה ציבורית (בפקודה זו – מרכז מידע ארצי), לשם מתן מידע לציבור על שירותי תחבורה ציבורית, ובין השאר מידע על שילוב בין קווי השירות לאוטובוס, והכל באמצעות הטלפון, ובכלל זה הודעות מסרון (SMS), והאינטרנט.

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ב)  לשם מתן מידע כאמור בסעיף קטן (א), ירכז מרכז המידע הארצי נתונים שנמסרו לו, בין השאר בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), על כל קווי השירות לאוטובוס ועל שילוב ביניהם ועל קווי שירות למוניות כהגדרתם בסעיף 14ז, וכן יעדכן באופן שוטף את הנתונים, ובכלל זה את הנתונים בדבר –

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(1)   משך הנסיעה המשוער של אוטובוס בין תחנה לתחנה ומשך הנסיעה המשוער בקו שירות למוניות בין תחנת מוצא לתחנת יעד;

(2)   המועד המשוער להגעת אוטובוס לתחנה;

(3)   כל שינוי שלא תוכנן מראש בנתונים האמורים בפסקאות (1) ו-(2).

(ג)   (1)   בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס ימסור למפקח על התעבורה, לצורך הפעלת מרכז המידע הארצי, נתונים מלאים ומעודכנים על כל קו שירות שהוא מפעיל, כמפורט להלן: מהלך קו השירות, מקום התחנות המשמשות אותו, לוח הזמנים המתוכנן למתן השירות לרבות מועד תחילתו, סיומו ותדירות הקו, משך הנסיעה המתוכנן בין התחנות, מחיר הנסיעה ונגישות האוטובוסים הפועלים בקו השירות לאנשים עם מוגבלות; בעל הרישיון ידאג לעדכן באופן שוטף את הנתונים שמסר כאמור;

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(1א) בעל רישיון קו שירות כהגדרתו בסעיף 14ז ימסור למפקח על התעבורה לצורך הפעלת מרכז המידע הארצי נתונים מלאים ומעודכנים על מספר המוניות שהוא מפעיל, לוח הזמנים המתוכנן למתן שירות המוניות וכן מועדי תחילת השירות, סיומו ותדירותו; בעל הרישיון ידאג לעדכן באופן שוטף את הנתונים שמסר כאמור;

(2)   המפקח על התעבורה רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס למסור לו פרטים נוספים על קו שירות שהוא מפעיל; בכפוף להוראות כל דין, יחליט המפקח על התעבורה אם לכלול פרטים כאמור, כולם או חלקם, במרכז המידע הארצי.

(ד)  המפקח על התעבורה ייתן הוראות לעניין העברת מידע מבעלי רישיונות כאמור בסעיף קטן (ג) למרכז המידע הארצי, ובכלל זה לעניין דרכי הפיקוח על מהימנות המידע ועדכניותו, המערכות הטכנולוגיות שישמשו בעל רישיון כאמור להעברת המידע ואופן העברת המידע לשם קליטתו במרכז המידע הארצי; נתן השר היתר בהתאם להוראות סעיף קטן (ה), ייתן המפקח על התעבורה הוראות גם לעניין הפעלת מרכז המידע הארצי ומסירת המידע לציבור, ככל שלא נקבעו בהיתר תנאים בעניינים אלה.

(ה)  השר רשאי ליתן היתר להפעלת מרכז המידע הארצי; בהיתר ייקבעו, בין השאר, תנאים לעניין –

(1)   אמות מידה למתן השירות לציבור על ידי מרכז המידע הארצי ודרכי הפיקוח על מהימנות המידע שיימסר לציבור;

(2)   חובתו של מפעיל מרכז המידע הארצי לקבל מידע על קווי השירות מכל בעלי הרישיונות, לצורך הפעלת המרכז;

(3)   חובתו של מפעיל מרכז המידע הארצי לתחזק באופן שוטף את המערכות הטכנולוגיות המשמשות להפעלת המרכז, לרבות תיקון תקלות;

(4)   חובות דיווח למפקח על התעבורה, שיחולו על מפעיל מרכז המידע הארצי;

(5)   קיומם של ערבויות ותנאים להבטחת המשכיות השירות על ידי מפעיל מרכז המידע הארצי.

(ו)   היתר שניתן לפי סעיף קטן (ה) אינו ניתן להעברה, אלא באישור השר.

שילוט ומידע בתחנות אוטובוס ובתחנות מונית בקו שירות (תיקון מס’ 98) תשע”א-2010

71ג.   (א)  (1)   בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס יציב בכל תחנה לאיסוף נוסעים המשמשת קו שירות שהוא מפעיל, מפה המפרטת את מהלך קו השירות, וכן שילוט שבו יוצגו זמני מתן השירות בקו למעט בימי חג ומועד, תדירות הקו ודרכי התקשרות עם בעל הרישיון ועם מרכז המידע הארצי;

(2)   לא יוצבו מפה ושילוט לפי הוראות פסקה (1), בתחנה בבעלות או בהחזקה של רשות מקומית או אדם אחר, אלא לאחר שבעל הרישיון הודיע על כך לבעל התחנה או למחזיק, לפי העניין, ונתן להם הזדמנות להביע את עמדתם לגבי אופן ההצבה של המפה והשילוט; לא הושגה הסכמה בין בעל הרישיון לבין מי שנמסרה לו הודעה כאמור לגבי אופן ההצבה של המפה והשילוט בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, יחליט המפקח על התעבורה לגבי אופן ההצבה באותה תחנה.

(ב)  בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס יוודא, אחת לחודש לפחות, את תקינותם ועדכניותם של המפה והשילוט שהוצבו בהתאם להוראות סעיף קטן (א).

(תיקון מס’ 120) תשע”ח-2018

(ג)   (בוטל).

(ד)  המפקח על התעבורה יקבע את צורתם, מידותיהם ואפיונים נוספים של מפה ושילוט המוצבים לפי סעיף זה, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

שילוט אלקטרוני בתחנות אוטובוס (תיקון מס’ 98) תשע”א-2010

71ד.   (א)  המפקח על התעבורה יכין, לא יאוחר מ-31 בינואר בכל שנה, תכנית שנתית להצבת שילוט אלקטרוני בתחנות אוטובוס, שבו יוצג מידע מעודכן כאמור בסעיף 71ב(ב)(1) עד (3) (בסעיף זה – שילוט אלקטרוני); בהכנת תכנית כאמור תינתן עדיפות להצבת שילוט, בהתחשב בין השאר באלה:

(1)   סמיכות התחנה לתחנות המשמשות אמצעי תחבורה ציבורית אחרים;

(2)   סמיכות התחנה למקומות המשמשים את הציבור הרחב, לרבות מקומות עבודה, מוסדות חינוך ובריאות, מקומות בילוי ומרכזי קניות;

(3)   מיקום התחנה בכביש, בנתיב או בחלק מהם, שניתנה בהם עדיפות לתחבורה ציבורית;

(4)   תדיות של כלל קווי השירות המגיעים לתחנה;

(5)   גודלה של הרשות המקומית שבה נמצאת התחנה, מרכזיותה של הרשות מבחינה תחבורתית באזור שבו היא נמצאת, או היותה כלולה במטרופולין כהגדרתו בסעיף 77א.

(ב)  המפקח על התעבורה יודיע על התכנית שהכין כאמור בסעיף קטן (א) לרשויות התימרור המקומיות הכלולות בה, ויפרסם אותה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; רשות תימרור מקומית הכלולה בתכנית רשאית להודיע למפקח על התעבורה על רצונה להציב שילוט אלקטרוני בתחומה בהתאם לתכנית.

(ג)   הודיעה רשות תימרור מקומית על רצונה להציב שילוט אלקטרוני בתחומה כאמור בסעיף קטן (ב), יוצב השילוט בתחומה בהתאם לתכנית ולהסכמה שהושגה בינה לבין המפקח על התעבורה, ובכפוף להוראות אלה:

(1)   משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אחריאם לספק לרשות התימרור המקומית את השילוט האלקטרוני, להציבו ולדאוג לתחזורתו השוטפת, והכל במימונו;

(2)   רשות התימרור המקומית תקים את התשתיות הנדרשות להצבת השילוט האלקטרוני, תדאג לתחזוקתן ותסדיר הספקת חשמל קבועה לשם הפעלתו של השילוט, והכל במימונה.

(ד)  נגרמו לשילוט אלקטרוני שהוצב לפי סעיף זה נזקים חוזרים ונשנים, רשאי המפקח על התעבורה להסירו או להורות, בהסכמת רשות התימרור המקומית, על הסדר אחר לעניין שילוט כאמור.

(ה)  ההוראות החלות לפי סעיף זה על רשות תימרור מקומית לעניין שילוט אלקטרוני, יחולו, בתחנות שבתחומי מיתקן תחבורתי, על בעל רישיון למיתקן תחבורתי, ואם לא ניתן רישיון כאמור – על מי שמפעיל מיתקן תחבורתי.

(ו)   המפקח על התעבורה יקבע את צורתו, מידותיו ואפיונים נוספים של השילוט האלקטרוני, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

מסירת מידע על שירותי תחבורה ציבורית – ללא תשלום (תיקון מס’ 98) תשע”א-2010

71ה.   מרכז המידע הארצי, בעל רישיון להפעלת קו שירות, רשות תימרור מקומית, בעל רישיון למיתקן תחבורתי או מי שמפעיל מיתקן תחבורתי לא יגבו כל תשלום בעד מסירת מידע או הצגתו לציבור בהתאם להוראות לפי סעיפים 71ב עד 71ד.

אי-חידוש רישיון להפעלת קו שירות או למיתקן תחבורתי (תיקון מס’ 98) תשע”א-2010

71ו.   לא מילא בעל רישיון להפעלת קו שירות או בעל רישיון למיתקן תחבורתי את חובותיו לפי סעיפים 71ב עד 71ה, רשאי המפקח על התעבורה שלא לחדש את רישיונו, אלא אם כן נוכח כי בעל הרישיון עשה כל שביכולתו כדי למלא אחר ההוראות לפי הסעיפים האמורים.

מידע על שירותי תחבורה ציבורית – שמירת דינים (תיקון מס’ 98) תשע”א-2010

71ז.   אין בהוראות סעיפים 71ב עד 71ה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998.

תקנות בדבר ביטוח או ערובה

72. שר התחבורה רשאי להתקין, שכל הפונה, לפי פקודה זו או לפי התקנות, לרשות הרישוי בבקשת רשיון רכב מנועי או בבקשת חידושו של רשיון כאמור או בבקשת אישור להעבירו, יציג תעודת ביטוח או תעודת ערובה או יביא כל ראיה אחרת שתיקבע להוכיח אחת משתי אלה:

(1)   כי ביום שהרשיון או חידושו ייכנס לתקפו, או ביום שבו יינתן האישור, תהיה בתקפה הפוליסה או שטר הערובה הדרושים לשימוש ברכב המנועי על ידי המבקש או על ידי אחרים לפי הוראתו או ברשותו;

(תיקון מס’ 15)  תש”ם-1979

(2)   כי הרכב המנועי הוא רכב שלא חל עליו סעיף 6 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש”ל-1970, כל עוד הוא נהוג בידי בעל הרכב או בידי שריתו אגב עבודתו, או כל עוד הרכב נתון באופן אחר לפיקוחו של בעליו.

קיום תקפן של הוראות אחרות

73. תקנות שהותקנו לפי סעיפים 72-70 כפי שתוקנו בתקנות ההגנה (תיקון פקודת התעבורה) (מס’ 2), 1942, והיו תקפות ערב תחילת תקפן של תקנות ההגנה (ביטול), 1945, רואים אותן כאילו הותקנו לפי הסעיפים האמורים כפי שתוקנו בפקודת תחוקת ההגנה (הכללה בפקודות מסויימות), 1945.

סמכות להחיל את ההוראות או לפטור מהן

74. שר התחבורה רשאי להודיע ברשומות שהוראות הפקודה או התקנות, כולן או מקצתן, יחולו על סוגי מקומות שצויינו בהודעה ושלא היו חלים עליהם אילולא ההודעה, או שלא יחולו על סוגי מקומות שצויינו בהודעה ושהיו חלים עליהם אילולא ההודעה.

מתן תוקף לאמנות בין-לאומיות

75. שר התחבורה רשאי להתקין תקנות, הבאות ליתן תוקף לכל אמנה בין-לאומית שמטרתה להקל על התנועה הבין-לאומית של מכוניות והקובעות הוראות לנתינתם ולאימותם של תעודות מסע, תעודות אישור או היתרים, שיש בהם להועיל לבני אדם היושבים בישראל, כשהם לוקחים אתם את מכוניותיהם לחוץ לארץ באופן זמני, או לנהגים הנוסעים לחוץ לארץ כדי לנהוג בכלי רכב.

סמכות להקים רשויות (תיקון מס’ 1)  תשכ”ב-1962

76. שר התחבורה רשאי להתקין תקנות בדבר כינונה ומינויה וקביעת תפקידיה של כל רשות שתהא דרושה, לדעתו, בקשר לביצועה של הפקודה. שר התחבורה יקבע בתקנות את המקומות שבהם רשאים לפעול עובדי ציבור שהורשו כאמור בסעיף 29(א) ואת סימני הזיהוי והוכחת הרשאתם של עובדי ציבור אלה.

ועדות בירור לחקירת תאונות דרכים  (תיקון מס’ 17) תשמ”ד-1983

76א.   (א)  שר התחבורה רשאי למנות ועדות בירור ובדיקה שתפקידן:

(1)   לחקור את גורמיה ונסיבותיה של תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש;

(2)   לייעץ לשר ולהציע לו הצעות בכל הנוגע למניעת תאונות דרכים.

(ב)  שר התחבורה, בהסכמת שר הפנים ושר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר מינויין, פעולותיהן וסמכויותיהן של הועדות.

(ג)   על חברי הועדות יחולו הוראות סעיפים 117 ו-118 לחוק העונשין, תשל”ז-1977.

סמכות רשות מקומית להתקין חוקי עזר (תיקון מס’ 5) תשכ”ה-1965 (תיקון מס’ 15) תש”ם-1979 (תיקון מס’ 17) תשמ”ד-1983

77. (א)  מועצה של עיריה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים ושר התחבורה, להתקין חוקי עזר בדבר –

(1)   תעריפי שכר נסיעה של כלי רכב ציבוריים בתחומי העיריה או המועצה המקומית;

(תיקון מס’ 107) תשע”ב-2012

(2)   הסדר כלי רכב העומדים בתוך תחומי העיריה או המועצה המקומית, בדרך איסור או בדרך אחרת, ובלבד שלא תתנה חניה בתשלום, אלא אם כן אבני השפה בדרך סומנו לסירוגין בצבע כחול; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת סימון כאמור או באופן אחר בשול דרך אף אם אין בה אבני שפה, ונסיבות למתן פטור מחובת הסימון בדרך, בתנאים או בלא תנאים, ובלבד שיינקטו אמצעים כדי להבטיח את ידיעתם של הנוהגים ברכב על קיומה של חובת התשלום בדרך;

(תיקון מס’ 36) תשנ”ה-1995

(3)   האמצעים שיינקטו לגבי רכב החונה במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק, לרבות הרחקתו, גרירתו, החסנתו או נעילת גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שלא יינעל רכב אלא אם כן עמד במקום כאמור בסעיף 70א(ח) ובלבד שרכב שננעל כאמור –

(א) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות התחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה;

(ב)   ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה;

(4)   חיוב בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב לשלם אגרות או תשלומים בעד הרחקת הרכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילתו;

(5)   להסמיך לענין חוק עזר כאמור בפסקה (3) גוררים מורשים באישור ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ופקחים באישור המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך;

(6)   כשרם של כלי רכב הנגררים על ידי בהמות, מספרן, כשרן ורתמן של הבהמות הגוררות אותם כלי רכב וסילוקן של בהמות שלא יצלחו;

(7)   רישום של אופניים ותלת-אופן למעט אופנוע ותלת-אופנוע, והאגרות שישולמו בעד הרשיונות ובלבד שלא יעלו על הסכום שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הפנים. בעת מתן הרשיון תסדיר הרשות המקומית בדיקת בטיחותם של האופניים ותלת-האופן.

(תיקון מס’ 17) תשמ”ד-1983

(ב)  כל חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יהיו בכפוף לכל תקנה שהתקין שר התחבורה על פי הסעיפים 70-72.

תכנית תחבורתית לצמצום זיהום האוויר (תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

77א.   (א)  בסעיף זה ובסעיפים 77ב עד 77ה –

“מטרופולין” – אזור שבו כמה רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, או רשויות מקומיות סמוכות המקיימות ביניהן זיקה עירונית, שהשר ושר הפנים לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, קבעו את גבולותיו בהודעה שפורסמה ברשומות;

“המפקח” – המפקח הארצי על התעבורה;

“קצין משטרה” – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל, או נציגם לעניין זה;

“ראש האגף” – ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה;

“רכב נקי” – רכב שאינו גורם לזיהום אוויר במישרין במהלך פעולתו וכן רכב מסוג אחר שהשר להגנת הסביבה, לאחר התייעצות עם השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קבע אותו לעניין זה;

“רשות מקומית” – עיריה או מועצה מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000;

“שירותי תחבורה ציבורית” – כל אחד מאלה:

(1)   רכב ציבורי בקו שירות;

(2)   רכבת כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל.

(ב)  לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית להכין הצעה לתכנית רב-שנתית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה (בסעיף זה – הצעה לתכנית).

(ג)   הצעה לתכנית תכלול, בין השאר –

(1)   יעדים לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום הרשות המקומית;

(2)   אמצעים שבכוונת הרשות המקומית לנקוט לשם עמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);

(3)   חוות דעת מקצועיות, ערוכות בידי מומחה, בעניין ההשפעה הצפויה מהפעלת התכנית על אלה:

(א)   צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום הרשות המקומית;

(ב)   התנועה בדרכים, ובכלל זה על שירותי התחבורה הציבורית ועל הבטיחות בדרכים בתחום הרשות המקומית ובתחום רשויות מקומיות סמוכות; חוות דעת כאמור תהיה ערוכה בידי מומחה שהוא מהנדס תנועה;

(ג)    נגישות באמצעות תחבורה של קבוצות שונות באוכלוסיה לתחום המוסדר בתכנית, בו ובסביבתו.

(ד)  (1)   הצעה לתכנית תוכן לאחר התייעצות עם המפקח, ראש האגף, המנהל הכללי של משרד הפנים, וקצין משטרה, בהתאם להוראות סעיף קטן זה.

(2)   הרשות המקומית תמסור לגורמים כאמור בפסקה (1) טיוטת הצעה לתכנית, והם רשאים למסור את המלצותיהם לגביה בתוך שישים ימים ממועד המסירה; לא מסר מי מהגורמים את המלצותיו במועד האמור, יראו אותו כממליץ לאשר את התכנית כפי שנמסרה בטיוטת ההצעה לתכנית.

(ה)  הרשות המקומית תמסור לרשויות מקומיות גובלות או סמוכות את טיוטת ההצעה לתכנית לעיונן, ואם התכנית נוגעת לתחום במטרופולין – גם לעיונן של הרשויות המקומיות הכלולות בו; רשות מקומית שנמסרה לה טיוטת הצעה לתכנית רשאית, בתוך שישים ימים ממועד המסירה, למסור, בכתב, את הערותיה לטיוטה.

(ו)   לאחר חלוף המועד כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), רשאית הרשות המקומית לגבש הצעה לתכנית; ההצעה לתכנית וכן המלצות והערות שהתקבלו לפי הוראות הסעיפים הקטנים האמורים יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המקומית ויועמדו לעיון הציבור במשרדיה.

(ז)   כל אדם רשאי להגיש לרשות המקומית הערות מנומקות בכתב לעניין ההצעה לתכנית בתוך 45 ימים ממועד פרסומה.

(ח)  מועצת הרשות המקומית תדון בהצעת התכנית ובהערות שהוגשו לפי סעיף קטן (ז), ואולם המועצה רשאית להחליט כי עקב מספר המעירים או מהות ההערות שהוגשו מן הראוי למנות נציג או נציגים מטעמה שידונו בהערות ויגישו לה את תמצית ההערות והמלצתם לגביהן (בסעיף זה – נציג); נציג יהא אדם בלתי תלוי שלדעת המועצה הוא בעל מומחיות מתאימה לדון בהערות.

(ט)  המועצה או נציג רשאים שלא לדון בהערה אם מצאו כי יש בה חזרה על הערות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.

(י)   בתום הדיון תחליט המועצה אם לאשר את ההצעה לתכנית או לאשרה בשינויים, ככל שהדבר מתחייב מהערות שהוגשו לפי סעיף קטן (ז).

(יא) אישרה מועצת הרשות המקומית את ההצעה לתכנית, תפרסם הרשות המקומית את התכנית באתר האינטרנט שלה, והיא תעמוד בתוקפה חמש שנים מיום אישורה (להלן – התכנית המאושרת).

(יב) (1)   השר רשאי לקבוע את המקצועות, ההשכלה, ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממומחה לעניין חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג)(3)(ב) ו-(ג).

(2)   השר להגנת הסביבה רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך הכנתה של הצעה לתכנית, מסמכים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ג)(3) שייכללו בה וכן את המקצועות, ההשכלה, ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממומחה לעניין חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג)(3)(א).

(3)   שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים לפרסום הודעות על הצעה לתכנית ועל תכנית מאושרת.

(תיקון מס’ 90) תשס”ח-2008

(יג)  (בוטל).

(יד) רשויות מקומיות במטרופולין או רשויות מקומיות גובלות או סמוכות רשאיות להכין יחד הצעה לתכנית בהתאם להוראות סעיף זה; הצעה לתכנית כאמור טעונה אישור של כל אחת מהמועצות של הרשויות המקומיות האמורות; שר הפנים יקבע הוראות לעניין דרכי הדיון בהערות להצעה לתכנית כאמור.

חוקי עזר והסדרי תנועה של רשויות מקומיות לצמצום זיהום האוויר (תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

77ב.   (א)  לשם צמצום זיהום האוויר בתחומה הנובע מתחבורה רשאית מועצת רשות מקומית, לאחר התייעצות עם המפקח, עם קצין משטרה ועם נציג שר הביטחון, להתקין חוקי עזר בדבר –

(1)   הסדרת התנועה של כלי הרכב בתחומה, כולו או חלקו, על ידי איסור או הגבלה של תנועת כלי רכב מנועי או סוגים של רכב מנועי באזור שתקבע;

(2)   האמצעים שיינקטו לגבי רכב הנוסע בניגוד לאיסור או להגבלה שנקבעו לפי פסקה (1);

(3)   חיוב הנוהג ברכב או בעליו בתשלום הוצאות הכרוכות בפינויו של הרכב מאזור שבו נקבעו איסור או הגבלה לפי פסקה (1);

(4)   פטור מלא או חלקי מתחולת הוראות חוקי העזר לרכב ציבורי או לסוגים של רכב ציבורי.

(ב)  אישרה מועצת רשות מקומית חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), יחתום עליו ראש הרשות המקומית וחוק העזר יפורסם ברשומות; ואולם לא יפורסם חוק עזר כאמור אלא כעבור תשעים ימים מהיום שהביא ראש הרשות המקומית את חוק העזר לידיעת השר ושר הפנים.

(ג)   רשות מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה ועם נציג שר הביטחון, רשאית לקבוע הסדרי תנועה באזור שהוגדר בתכנית המאושרת, לרבות בדרך של הצבת תמרור, ויהיו לה לעניין זה סמכויות של רשויות התימרור לפי פקודה זו.

(ד)  לא ייקבע חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א) או הסדר תנועה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)   חוק העזר או הסדר התנועה נקבע בכפוף להוראות תכנית מאושרת ולתקופה שאינה עולה על תקופת תוקפה;

(2)   התכנית המאושרת כוללת הסדרים למתן עדיפות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי בדרכים ובנתיבים באזור שהוגדר בתכנית, המבטיחים חלופות תחבורה נאותות לציבור.

(ה)  המלצות המפקח, קצין משטרה או נציג שר הביטחון, כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), לפי העניין, יימסרו לרשות המקומית בתוך שישים ימים מיום פנייתה; לא מסר מי מהגורמים את המלצותיו במועד האמור, יראו אותו כממליץ לאשר את חוק העזר או את הסדר התנועה לפי העניין, כפי שהציעה הרשות המקומית.

(ו)   (1)   המפקח רשאי לקבוע, בצו שיפורסם ברשומות, כי אזור, דרך או נתיב חיוניים לתנועה בין-עירונים או לזרימה תקינה של התנועה ברשויות מקומיות גובלות או סמוכות, או לתנועה של שירותי תחבורה ציבורית (להלן – דרך חיונית), ואולם לא יקבע המפקח כאמור, אלא אם כן קבע בהם, לאחר התייעצות עם איגוד ערים שבתחומו הם נמצאים, ובהעדר איגוד ערים כאמור – עם הרשות המקומית שבתחומה הם נמצאים, הסדרי תנועה לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה; לעניין זה, “איגוד ערים” – איגוד ערים שהוסמך בצו הכינון לטפל בנושא זיהום האוויר;

(2)   קבע המפקח דרך חיונית לפי הוראות פסקה (1), לא יחולו לגביה חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (ג), ואולם רשאי המפקח לקבוע כי חוקי עזר או הסדרי תנועה כאמור לא יחולו רק לגבי שירותי תחבורה ציבורית;

(3)   הסדרי תנועה שנקבעו לפי פסקה (1) יעמדו בתוקפם בתקופת תוקפה של התכנית המאושרת והמפקח רשאי לחדשם ובלבד שיבחן אמצעים נוספים לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה.

(ז)   חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (ג) לא יחולו על רכב ביטחון, כהגדרתו לפי פקודה זו, בעת מילוי תפקידו, על רכב של צבא הגנה לישראל במסגרת פעילות מבצעית וכן על רכב הנושא תג נכה, כהגדרתו בחוק חניה לנכים, התשנ”ד-1993.

(ח)  הסמכויות הנתונות לרשות מקומית לפי סעיף זה באות להוסיף על סמכותה כרשות תימרור מקומית לפי פקודה זו.

קרן לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה (תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

77ג.   (א)  רשות מקומית תנהל קרן שתקבוליה יהיו כספי הקנסות אשר ייגבו בשל הפרת חוקי העזר והסדרי התנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב (בסעיף זה – הקרן).

(ב)  כספי הקרן ישמשו לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, ובלבד שמחציתם תשמש אך ורק לשם עידוד השימוש בשירותי תחבורה ציבורית וברכב נקי, בין השאר על ידי הקמה ושיפור של תשתיות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי ברשות המקומית, מתן הנחות למשתמשים בשירותי התחבורה הציבורית בתחומה או למטרת החזר הלוואה שנטלה הרשות למימון אחד מאלה.

(ג)   הקרן תנוהל בידי גזבר הרשות המקומית וכספיה יוחזקו בחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק לכספי הקרן; הקרן תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו למטרות השונות.

(ד)  כספי הקרן וזכותה של הרשות המקומית לקבל כספים כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד; ואולם כספי הקרן המוחזקים בחשבון הבנק יהיו ניתנים לשעבוד לטובת מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם להקמה או לשיפור של תשתיות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי בתחומה או לביצוע עבודה מסוימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של תשתית כאמור או למימון כל אחד מאלה (בסעיף זה – התקשרות לביצוע תשתיות); בסעיף קטן זה, “שעבוד” – לרבות המחאה על דרך השעבוד והקיזוז.

(ה)  כספי הקרן וזכותה של הרשות המקומית לקבל כספים כאמור לא יהיו ניתנים לעיקול; ואולם כספי הקרן המוחזקים בחשבון הבנק יהיו ניתנים לעיקול אם העיקול הוטל בידי מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהתקשרות לביצוע תשתיות, בשל אי-תשלום כספים לפי התקשרות כאמור.

מינוי פקחים וסמכויותיהם (תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

77ד.   (א)  על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב.

(ב)  לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן –

(1)   משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)   הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטרה הארצי של משטרת ישראל.

(ג)   הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(ד)  פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה.

(ה)  אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה.

(ו)   היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה שבשלה פעל כאמור.

(ז)   עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב.

(ח)  סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב.

ייחוד סמכויות ותפקידים (תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

77ה.   הוקם איגוד ערים או הוקמה בחוק רשות ציבורית אחרת, יהיו להם כל הסמכויות והתפקידים של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומם, בעניינים הקשורים לסמכויותיהם ולתפקידיהם וכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת מחובותיה לגבי כל אחד מהעניינים האמורים ולא יהיו נתונות לה הסמכויות והתפקידים שהיו בידה, על פי סעיפים 77א עד 77ד, בעניינים אלה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בצו המקים את איגוד הערים או לפי החוק המקים את הרשות הציבורית האמורה.

פקודת התעבורה, פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה ,פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה , פקודת התעבורה, פקודת התעבורה .

פרק תשיעי: שונות

(תיקון מס’ 44) תשנ”ז-1997

78. (בוטל).

חלקה של רשות מקומית באגרות (תיקון מס’ 15)  תש”ם-1979 (תיקון מס’ 22) תשמ”ט-1989

79. שר התחבורה ושר האוצר רשאים להקציב למועצות של העיריות ושל המועצות המקומיות חלק מן האגרות ששולמו בעד רשיון רכב; שיעורו של החלק ייקבע על ידי השרים בצו, ומותר לקבוע בצו שהסכומים המוקצבים כולם או מקצתם, ישמשו לביצוע פקודה זו או לשיפור תנאי התעבורה.

הסכם עם ממשלות שכנות (תיקון מס’ 15)  תש”ם-1979

80. שר התחבורה רשאי לבוא לידי הסכם עם ממשלת כל ארץ שכנה בדבר רישומם של כלי רכב ציבוריים ומסחריים הרשומים באותה ארץ והובאו לישראל לתקופה מסויימת, ורשאי הוא בהסכם כזה להורות על העלאת האגרות שנקבעו לפי פקודה זו או על הפחתתן או על פטור או הנחה מכולן או מקצתן.

תחולה על שירות המדינה (תיקון מס’ 15)  תש”ם-1979

81. פקודה זו תחול על כלי רכב ועל בני אדם שבשירות המדינה, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.

מסירת מידע ממאגר מידע (תיקון מס’ 18) תשמ”ה-1985

82. רשות הרישוי רשאית למסור לגופים המנויים בתוספת החמישית, פרטי מידע ממאגר מידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, המנוהל על ידה, כמפורט בתוספת החמישית.

מסירת מידע לגבי תאונות דרכים (תיקון מס’ 24) תשנ”א-1990 (תיקון מס’ 44) תשנ”ז-1997 (הוראת שעה)  תשס”ו-2006 (תיקון מס’ 124) תשע”ח-2018

83. (א)  (1)   אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש, תעמיד המשטרה לרשותו של המנהל כהגדרתו בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס”ו-2006 (להלן – מנהל הרשות) או לנציגו, בתוך 24 שעות משעה שנודע לה לראשונה על אירוע התאונה, את פרטי המידע כמפורט בתוספת השישית, ככל שמידע זה מצוי בידיה אותה עת; המשטרה תשלים את העמדת המידע בתוך 24 שעות משעה שהמידע הנוסף הגיע לרשותה;

(2)   שר התחבורה, בהסכמת שר המשטרה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השישית.

(תיקון מס’ 44) תשנ”ז-1997

(ב)  לא יעשה מנהל הרשות שימוש במידע שקיבל כאמור אלא למטרת ביצוע תפקידיו, אולם רשאי הוא למסור מידע כאמור לועדת בירור ובדיקה שמונתה לפי סעיף 76א.

תוספת לאגרה עבור תאגיד השידור הישראלי (תיקון מס’ 39) תשנ”ו-1996 (תיקון מס’ 57) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 112) תשע”ד-2014 הודעה תשע”ח-2018

84. (א)  אגרת רשיון לרכב מנועי, למעט לתלת אופנוע ולאופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם, או חידושו, שסכומה נקבע בתקנות לפי פקודה זו (להלן – אגרת רשיון), תוגדל, החל ביום י”ב בניסן התשנ”ו (1 באפריל 1996) בסכום של 171 שקלים חדשים (להלן – הסכום הנוסף).

(תיקון מס’ 112) תשע”ד-2014

(ב)  כל סכום נוסף ייגבה עבור תאגיד השידור הישראלי ויועבר אליו.

(ג)   הסכום הנוסף יפחת, ב-1 באפריל בכל שנה החל בשנת 2004, בשיעור של 5%, ויתעדכן באותו מועד לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהיה ידוע ב-1 בינואר של אותה שנה, לעומת זה שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

(תיקון מס’ 83) תשס”ח-2008 (תיקון מס’ 93) תש”ע-2010 (תיקון מס’ 108) תשע”ב-2012

(ג1) על אף האמור ברישה של סעיף קטן (ג) ובלי לגרוע מהוראת העדכון הקבועה בסיפה של הסעיף הקטן האמור –

(1)   בתקופה שמיום כ”ה באדר ב’ התשס”ח (1 באפריל 2008) עד יום כ”ה באדר ב’ התשע”א (31 במרס 2011) לא יפחת הסכום הנוסף;

(תיקון מס’ 108) תשע”ב-2012

(1א) ב-1 באפריל בכל אחת מהשנים 2013 עד 2018 יעלה הסכום הנוסף בתשעה שקלים חדשים; התוספת לסכום הנוסף לפי פסקה זו תתעדכן גם היא לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (ג);

(תיקון מס’ 93) תש”ע-2010

(2)   (נמחקה);

(תיקון מס’ 112) תשע”ד-2014

(3)   (נמחקה).

(תיקון מס’ 112) תשע”ד-2014

(ג2) (בוטל).

(תיקון מס’ 105) תשע”ב-2012 (תיקון מס’ 112) תשע”ד-2014

(ד)  המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הנוסף, כפי שהתעדכן לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).

תק’ תשל”ב-1971

תוספת ראשונה

(סעיפים 38 ו-39)

תק’ תשל”ב-1971

1. עבירה לפי סעיף 10 (למעט נהיגת רכב בידי מי שהיה בעל רשיון נהיגה ולא חידשו).

תק’ תשע”ה-2014

1א.  עבירה לפי סעיף 12א1(ד).

(תיקון מס’ 35)  תשנ”ה-1995

2. עבירה לפי סעיף 62(7).

תק’ תשס”ז-2006

2א.  עבירה לפי סעיף 12א2.

(תיקון מס’ 40)  תשנ”ו-1996

3. עבירה לפי סעיף 338(1) או (4) לחוק העונשין, תשל”ז-1977.

תק’ תשנ”ב-1992 תק’ (מס’ 2)  תשנ”ב-1992 תק’ תשס”ד-2004

4. עבירה לפי תקנה 47(ד), 26(2), 84(ב), כשההסעה היא בשכר, 144 או 308(ד) לתקנות התעבורה, תשכ”א-1961, (להלן – התקנות).

תק’ תשל”ב-1971

תוספת שניה

(סעיפים 38 ו-39)

תק’ תשס”ד-2004

1. עבירה לפי סעיפים 62(2), 62(4) או 65.

תק’ (מס’ 2) תשנ”ז-1997

2. (נמחק).

תק’ תשל”ב-1971(תיקון מס’ 18) תשמ”ה-1985

3. עבירה לפי תקנה 320(א) לתקנות או סימן ה’ לפרק השלישי בחלק ד’ לתקנות, אם קבע בית המשפט כי במצב הבלמים או ההגה יש משום סכנה.

תק’ תשל”ב-1971 (תיקון מס’ 18) תשמ”ה-1985 תק’ תש”ן-1990 תק’ תשנ”ב-1992

4. עבירה לפי תקנות 22(א) לגבי אי מתן זכות קדימה לפי תמרור, 26(4), 27(ג), 45(1), 51, 56, 57, 64(ג), 64(ד), 99(א), 436 או 438.

תק’ תש”ן-1990 תק’ תשנ”ה-1995  תק’ (מס’ 2) תשנ”ז-1997 תק’ תשס”ג-2002

5. עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) לגבי מהירות העולה ביותר מ-30 קמ”ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ-40 קמ”ש מעל המהירות המרבית המותרת, בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה.

תק’ תשס”ג-2002

6. (נמחק).

תק’ תשס”ג-2002

7. (נמחק).

(תיקון מס’ 15) תש”ם-1979

תוספת שלישית

(סעיף 12א)

(1)  עבירה לפי סעיפים 10, 43, 44 או 65 לפקודה זו.

(2)  עבירה לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה, תשכ”א-1961, לגבי אי-ציות נוהג רכב לרמזור ואי-מתן זכות קדימה, עבירה לפי תקנות 26(2), 47, 54 או 57 לתקנות האמורות, ועבירה לפי תקנה 144 לתקנות האמורות לגבי אי-הודעה על תאונת דרכים או אי-הגשת עזרה לנפגע בתאונת דרכים.

(3)  עבירה לפי פקודה זו או התקנות לפיה אשר גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם.

(4)  עבירה שבית המשפט גזר על מי שעבר אותה פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של שלושה חדשים או יותר.

תק’ תש”ן-1990

תוספת רביעית

(סעיפים 27 ו-47)

תק’ (מס’ 2)  תשנ”ז-1997 תק’ תשס”ח-2008 תק’ תשע”ה-2014

(1)  עבירת נוהג ברכב מנועי לפי תקנה 22 לתקנות לגבי אי-ציות לתמרורים 301 ו-302 לענין אי מתן זכות קדימה בצומת או בהתמזגות דרכים ולתמרור 701;

(2)  עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות;

(3)  עבירה לפי תקנה 27(א) לתקנות;

(4)  עבירה לפי תקנה 47(ד) לתקנות לגבי עקיפה בדרך לא פנויה;

(5)  עבירה לפי תקנה 47(ה)(5) לתקנות לגבי עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף;

תק’ תשנ”ה-1995  תק’ (מס’ 2) תשנ”ז-1997 תק’ תשס”ג-2002

(6)  עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) ו-(ה) לתקנות לגבי מהירות העולה ביותר מ-30 קמ”ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ-40 קמ”ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה;

תק’ תשס”ג-2002

(6א)       (נמחק);

תק’ תשס”ג-2002

(6ב)       (נמחק);

תק’ תשס”ד-2004

(7)  (נמחק);

(8)  עבירה לפי תקנה 67 לתקנות תוך גרימת סיכון להולך הרגל;

תק’ תשס”ד-2004

(8א)       עבירה לפי תקנה 84(ב) לתקנות, כשההסעה היא בשכר;

תק’ תשנ”ד-1994 תק’ תשס”ד-2004

(8ב)       עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות כשהמשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים ב-25% או יותר על המשקל הכולל המותר;

תק’ תשס”ז-2006

(8ג) עבירה לפי תקנה 502 לתקנות;

תק’ תשס”ד-2004

(9)  (נמחק);

תק’ תשע”ה-2014

(10) עבירה לפי סעיף 12א1(ד) לפקודה;

תק’ תשס”ז-2006

(10א) עבירה לפי סעיף 12א2 לפקודה;

תק’ תשס”ד-2004

(11) עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה;

תק’ תשס”ד-2004

(12) עבירה לפי סעיף 65 לפקודה.

(תיקון מס’ 18)  תשמ”ה-1985

תוספת חמישית

(סעיף 82)

הגוף שלו יימסר המידע                                               פרטי המידע שיימסר

תק’ תשס”ז-2006

1. (נמחק)
2. אבנר, איגוד לביטוח נפגעי רכב בע”מ        שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו
3. חברות ביטוח באמצעות איגוד חברות        שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו, שנת הייצור

הביטוח או איגוד שמאי הרכב                   של הרכב, תוצר הרכב, רישום אבדן גמור

4. עורך דין המייצג לקוח                             שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו, שלדברי עורך הדין נחוצים להליך משפטי

תק’ תשנ”ז-1996 תק’ תשס”ב-2001 (תיקון מס’ 71) תשס”ו-2005 תק’ (מס’ 2) תשע”א-2010 תק’ (מס’ 2) תשע”ד-2014

5. מי שבידו זכיון בר-תוקף להפעלת כביש     שם בעל הרכב, מספר זהותו ומענו או כתובתו

אגרה לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי       למשלוח דואר, כמשמעותה בחוק עדכון כתובת,

לישראל), תשנ”ה-1995, ומי שמפעיל         התשס”ה-2005, התאריך והשעה של רישום

מטעמו את כביש האגרה, מי שבידו זיכיון   הבעלות על שמו, בעלים של הרכב בתקופת

בר תוקף להפעלת נתיב מהיר לפי חוק        החיוב ותאריכים ושעות של רישום הבעלות על

נתיבים מהירים, התש”ס-2000 ומי             שמם, תאריך חידוש רישיון הרכב, סוג הרכב

שמפעיל מטעמו את הנתיב המהיר,            ומשקלו, שם יצרן הרכב, דגם הרכב, צבע הרכב,

שאושר בידי הרשות הממונה כהגדרתה       תאריכים ושעות של ביטול רישיון הרכב,

בחוק האמור, או מי שבידו זיכיון בר תוקף  תאריכים ושעות של רישום גניבה ומציאה של

להפעלת כביש אגרה לפי חוק כבישי          הרכב, רשימת מספרי רישוי ושאר פרטי המידע

אגרה (מנהרות הכרמל), תשנ”ה-1995        בפרט זה באשר לכלי רכב נוספים שבבעלות בעל

ומי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה,       הרכב, ככל שפרטים אלה מצויים בידי רשות

שאושר בידי הרשות הממונה כהגדרתה       הרישוי, ובלבד שהדבר דרוש לשם הפעלת כביש

בחוק האמור.                                         אגרה או נתיב מהיר, לפי הענין והסמכויות

לפי הזיכיון.

(הוראת שעה)  תשס”ו-2006

6. (נמחק)

תק’ תשס”ג-2002

7. מבטח כהגדרתו בפקודת ביטוח רכב          שם הנהג ומענו, תאריך לידתו, מספר רישיון

מנועי [נוסח חדש], התש”ל-1970              הנהיגה, דרגת הרישיון הנוכחית, דרגות קודמות וההיתרים שניתנו לו ומועדי נתינתם, ועד תשלום אגרת הרישיון ופרטים על שלילת רישיון במועד קרות תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב שבו נהג בעל הרישיון

תק’ (מס’ 2) תשס”ח-2008

8. עמותת אור ירוק ע”ר 4-033352-58           שמו ומעניו של מבקש רישיון נהיגה, שעבר בהצלחה את המבחן העיוני, ושהוא מבקש רישיון נהיגה שיחול עליו סעיף 12א1 לפקודה עם קבלת הרישיון, ובלבד שייעשה שימוש במידע רק לצורך הצעת הדרכה בדבר אופן ביצוע חובת הליווי לנהג חדש כאמור באותו סעיף

תק’ תשע”ז-2016

9. קצין בטיחות, כהגדרתו בתקנה 579           (1) פרטי רישיון נהיגה כהגדרתם בתקנה

לתקנות התעבורה, התשכ”א-1961 (בפרט   585א(ח) לתקנות

זה – התקנות), לצורך ביצוע האמור           (2) לעניין נהגים כאמור בתקנה 585א(א)(1) או

בתקנה 585א לתקנות ובכפוף לעמידתו       (ד), גם מידע תעבורתי כהגדרתו בתקנה 585א(ח)

בתנאים האמורים בתקנה 585ב לתקנות

(תיקון מס’ 24) תשנ”א-1990

תוספת שישית

(סעיף 83)

הודעה על תאונת דרכים

א.    מועד התאונה

התאריך, היום בשבוע והשעה שבה אירעה התאונה.

ב.    פרטי התאונה

1. המקום, מספר הדרך או שם הרחוב ושם העיר (אם בשטח עירוני).
2. מספר הק”מ או מספר הבית.
3. שם צומת עם דרך או עם רחוב.
4. מאפיינים מיוחדים (כגון: עבודות בדרך, שמן בכביש, תאונות קודמות במקום).
5. מזג האוויר.
6. מצב הראות.
7. מצב הכביש.
8. נסיבות התנועה בדרך בעת אירוע התאונה (כגון: תנועה צפופה, קלה, פקק).
9. ליקויים בדרך.

ג.    כלי רכב המעורבים בתאונה

1. סוג הרכב ושם היצרן.
2. שנת ייצור.
3. מספר הנוסעים ברכב.
4. זיהוי כללי: משאית צבאית, אוטובוס “אגד”, מונית וכו’.
5. תקינות.

צו תשנ”א-1991

6. המספר הרשום של הרכב.

ד.    נהגים ונפגעים

1. גיל.
2. מין.
3. ותק בנהיגה וסוג רשיון.
4. מקום הישיבה ברכב ושימוש בהתקן ריסון.
5. חומרת הפגיעה.

צו תשנ”א-1991 צו תשנ”ג-1993

6. מספר רשיון הנהיגה או מספר הזהות של נוהג הרכב וכן שמו.

ה.    התרחשות התאונה

1. פעולת כל רכב לפני התאונה ובעת התאונה.
2. פעולות גורמים אחרים לפני התאונה ובמהלכה (כגון: הולכי רגל, רכב חונה, בעלי חיים).

ו.    תוצאות התאונה

1. נזק לרכב (פירוט הנזק לרכב).
2. נזק אחר.

ז.    סיבה משוערת של גורמי התאונה.

(תיקון מס’ 56) תשס”ג-2002

 

תוספת שביעית

 

(סעיפים 57א ו-57ג)

 

חלק א’

 

(1)  עבירה לפי תקנה 84(ב) לתקנות כאשר הסעת הנוסעים היא בשכר ומספר הנוסעים המותר קבוע ברישיון הרכב.

 

(2)  עבירה לפי תקנה 84א לתקנות.

 

(3)  עבירה לפי תקנה 502 לתקנות.

 

תק’ תשס”ד-2004

 

(4)  עבירה לפי תקנה 168 לתקנות.

 

תק’ תשס”ד-2004

 

(5)  עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות.

 

תק’ תשס”ד-2004

 

(6)  עבירה לפי סעיף 10 לפקודה, למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו.

 

תק’ תשס”ד-2004

 

(7)  עבירה לפי סעיף 36ב(ג) לפקודה.

 

תק’ תשס”ד-2004

 

(8)  עבירה לפי סעיף 67 לפקודה.

 

(תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

 

(9)  עבירה לפי סעיפים 12א1 או 12א2 לפקודה;

 

(תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

 

(10) עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה;

 

(תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

 

(11) עבירה לפי סעיף 64א לפקודה;

 

(תיקון מס’ 66) תשס”ה-2005

 

(12) עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות;

 

תק’ (מס’ 2) תשס”ז-2007

 

(13) עבירה לפי סעיף 65(א)(2) או (3) לפקודה;

 

תק’ (מס’ 2) תשס”ז-2007

 

(14) עבירה לפי תקנה 56(א)(1) או (4) לתקנות;

 

תק’ (מס’ 2) תשס”ז-2007

 

(15) עבירה לפי תקנה 47(ד) ו-(ה)(5) לתקנות;

 

תק’ תשס”ח-2008 תק’ תשע”ה-2014

 

(16) עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות לגבי אי-ציות לתמרור 701;

 

תק’ תשס”ח-2008

 

(17) עבירה לפי תקנה 27(א) לתקנות, באחד הליקויים שלהלן שנמצאו בידי בוחן כמובנו בתקנה 307 לתקנות:

 

             המכלול                                               מהות הליקוי                                                סוג הרכב

 

(א)  הגה                גלגל הגה משוחרר ממוט ההגה עד כדי הפרעה לסיבוב ההגה        פרטי ומסחרי

 

(ב)  הגה                גלגל הגה יוצא בקלות מהתושבת במוט ההגה         פרטי ומסחרי

 

(ג)   הגה                גלגל הגה שבור לגמרי או עלול לפצוע את ידי הנהג פרטי ומסחרי

 

(ד)  גלגלים            חסרים 50 אחוז ויותא מהאומים של גלגל               מסחרי מעל 7,500 ק”ג

 

(ה)  בלמים מאטים  דליפות אוויר שנשמעות בתא הנהג או שגורמות      רכב שמותקנים בו

 

לירידה נמשכת של מחוג המנומטר בעת לחיצה על בלמים המופעלים

 

דוושת הבלם                                                      בלחץ אוויר

 

(ו)   מנגנון חיבור    דליפות אוויר שנשמעות בתא הנהג או שגורמות      רכב מחובר

 

אוויר לגרורים   לירידה נמשכת של מחוג המנומטר בעת לחיצה על דוושת הבלם

 

תק’ תשע”ב-2012

 

(ז)   מנגנון צימוד גרורים                      סדק נראה לעין בתושבת מנגנון החיבור  רכב מחובר

 

תק’ תשע”ב-2012

 

(ח)  מושב הנהג      מושב הנהג איננו מחובר למקומו, באופן שהמושב האמור איננו יציב                                                                       כל הסוגים

 

תק’ תשע”ב-2012

 

(ט)  בלמים             דוושת הבלם יורדת לרצפת הרכב                          כל הסוגים, למעט רכב עם בלמי אוויר

 

תק’ תשע”ב-2012

 

(י)   בלמים             תא בילום (בוסטר) באחד הגלגלים איננו פועל – מנותק או חסר     רכב עם בלמי אוויר

תק’ תשע”ב-2012

(יא) גלגלים            חסר גלגל אחד או יותר באחד הסרנים                   N3

חלק ב’

(1)  עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות, לענין הובלת מטען ברכב מסחרי כשהמשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים על המשקל הכולל המותר לפי רישיון הרכב

תוספת שמינית

(סעיף 68א)

1. עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות לענין הובלת מטען ברכב מסחרי;
2. עבירה לפי תקנה 168 לתקנות;
3. עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות לענין רכב מסחרי, רכב עבודה ורכב ציבורי, ובלבד שהעתק מהודעת איסור השימוש יישלח גם לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש.

(תיקון מס’ 85) תשס”ח-2008

תוספת תשיעית

(סעיף 71א1)

תק’ תשע”ה-2014

1. תג נכה התואם במראהו את תמרור 437: חניה לרכב של נכה – משותק רגלים, בהתאם להודעת תעבורה (קביעת תמרורים), התש”ל-1970.

(תיקון מס’ 86) תשס”ח-2008

תוספת עשירית

(סעיף 40א(ב))

1. עבירה לפי סעיף 10 לפקודה, שנעברה על ידי בגיר, למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו.
2. העבירות המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודה.
3. עבירה לפי תקנה 22 לתקנות, לעניין אי ציות לרמזור אדום.
4. עבירה לפי תקנה 47 לתקנות, למעט עבירת קנס.
5. עבירה לפי תקנה 54 לתקנות, למעט עבירת קנס.
6. עבירה לפי תקנה 67 לתקנות, למעט עבירת קנס.

(תיקון מס’ 113) תשע”ה-2015

תוספת אחת עשרה

(סעיף 27א1)

1. שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב תחבורה ציבורית.

(תיקון מס’ 121) תשע”ח-2018

תוספת שתים עשרה

(סעיף 27א1)

(1)     קטעי הדרך באחת מהדרכים המפורטת להלן ששר התחבורה קבע אותם כנתיב מהיר לפי סעיף 2 לחוק נתיבים מהירים:

(א)  כביש ארצי מספר 1;

(ב)  כביש ארצי מספר 2;

(ג)   כביש ארצי מספר 5;

(ד)  כביש ארצי מספר 20.

ח’ באב תשכ”א (2 ביולי 1961)                               פנחס רוזן

שר המשפטים

 

קישור לפקודת התעבורה באתר נבו כפי שמופיע בחיפוש גוגל.

מאת: עו”ד אלי אנושי עו”ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס, מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

להתייעצות בנושא אי ציות להוראות שוטר, צלצלו מיד: 050-5738228.