דוח טלפון, שאלה שחוזרת כמעט כל יום לגבי דוח טלפון. מה מותר ואסור עם המכשיר הזה ומה עם ניקוד ?
אז בואו לקרוא בתחום מעניין זה !
יש חוק, יש הנחיות ובפועל נראה שמדובר בתחום פרוץ, שבו נהגים ממהרים לבית המשפט על מנת לקבל הנחות והפחתת נקודות.
ממש בימים האחרונים, התפרסמה פסיקה של בית המשפט העליון, שדן בהליך מסוים על החלטה של בית דין צבאי שיש בה להחמיר את האכיפה כלפי הנהגים.
עיקר מאמר זה יעסוק במהות העבירה ובדרך שבה בית המשפט העליון צעד בדרך להחלטתו.
דוח טלפון, ובכן מהי העבירה ?
ישנם מספר עבירות שיכולות להיכנס תחת הגדרה זו לדוגמה:
שימוש בטלפון נייד בעת נהיגה, עבירה שבצידה קנס 1000 ₪ + 8 נקודות
קריאה או כתיבת הודעת טקסט בנהיגה, עבירה שבצידה קנס 1000 ₪ + 8 נקודות
תצוגה הנראית לנהג בעת נהיגה, למשל צפייה בסרטון על ידי הנהג, כאן כבר מדובר על הזמנה לדין ואפשרות לפסילת רישיון + 4 נקודות.
אולם יש מספר תנאים כללים לקיום העבירה, לדוגמה:
רכב חייב להיות בתנועה. שימוש בטלפון נייד חייב להיות שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב.
השוטר חייב להבחין בעבירה בברור ולשמור על קשר עין עם הנהג.
במצב עניינים זה, נהג שהשתמש בטלפון לשיחה באמצעות דיבורית, לא צפוי היה לקבל דוח. כך גם נהג שלחץ על הטלפון לשם קבלת שיחה או ניתוקה.
אולם לא תמיד העניינים כה פשוטים ולכן נכנסת הפסיקה האחרונה אליה נדרש בית המשפט העליון.
דוח טלפון, מעשה שהיה כך היה…
נגד הנהג, בשירות צבאי הוגש כתב אישום, שבו יוחסה לו עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ”א-1961.
התקנה אוסרת על אחיזה ושימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בעת שהרכב נע, וזו לשונה:
(ב)(1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
(ב) לא ישלח או יקרא מסרון S.M.S.
(2) בתקנת משנה זו – “דיבורית” – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
“טלפון” – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.
דוח טלפון ערכאה נמוכה
לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שהנהג בעת הנהיגה, הסיר את ידו מן ההגה למשך כעשר שניות, הניח את אצבעותיו על שני ציידי מכשיר הטלפון שהיה מונח בהתקן.
בזמן זה הנהג סימן, באמצעות האצבע, תנועת V על גבי מסך על מנת לקבל שיחת טלפון. וכך מספר פעמים.
בית הדין הצבאי הרשיע את הנהג באחיזת מכשיר הטלפון וגזר עליו פסילה על תנאי וקנס.
בית הדין הצבאי החליט כי השאלה בבסיס העניין היא האם הנחת ידו של הנהג, באופן רציף, על צדי הטלפון מהווה “אחיזה” ולפיכך מוציאה את המקרה מגדר שימוש מותר לפי התקנה.
לצערו של הנהג בית הדין הצבאי השיב החיוב על שאלה זו והרשיע אותו.
תוך שהוא קובע כי הנהג הותיר את אצבעותיו על שני צדי הטלפון משך שניות ארוכות.
הדבר עלול היה להוביל להסחת דעת. ומשכך, קבע בית הדין כי האופן שבו פעל המבקש נופל בגדר העבירה האסורה.
מכאן התקדם התיק לערעור.
דוח טלפון הערעור
נדלג על נימוקי הצדדים בערעור, שכן אין זה המקום לפרטם ונגיע לשורה התחתונה.
בפסק דינו בחודש אוקטובר 2021, עמד בית הדין הצבאי לערעורים על הקושי הטמון בהחלטה שפעולות המבקש מהוות אחיזה אסורה במכשיר הטלפון.
ספק אם הנחת אצבעות בציידי הטלפון, שהיה מצוי בהתקן, עונה על משמעותו המילולית של איסור ה”אחיזה”.
הקושי בקביעתו של בית הדין הצבאי מתחדד לנוכח הפסיקה הקיימת ופרשנותה את המונח “אחיזה”.
אבל למרות כל זאת, בית הדין סבר כי ניתן להרשיע את המבקש בעבירה לפי תקנה 28(ב) מהטעם שפעולותיו בעת שנהג, והחזקת הטלפון במשך כ-10 שניות גם שהוא בהתקן, הם שימוש אסור בטלפון.
ביננו, פעם היה שופט בבית המשפט המחוזי תל אביב, שקרא למשהו דומה מתחום הנהיגה בשכרות “לוליינות משפטית” – אבל התוצאה זהה, הרשעה בעבירה.
ואז, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון
טענת הנהג הייתה שקביעת בית הדין הצבאי לערעורים ולפיה נגיעה בטלפון, לצורך מענה לשיחה כאשר הטלפון מצוי בהתקן קבוע, היא עבירה – היא קביעה חדשנית המנוגדת ללשון החוק, לתכליותיו ולפסיקת בתי המשפט.
הנהג טען שהיא מדיניות אכיפה חדשה שלא תואמת את משטר האכיפה של משטרת ישראל ביחס לאזרחים שאינם משרתים בצבא ובכך יוצרת אפליה כנגד חלק מהנהגים.
בית המשפט, דחה את טענותיו.
תחילה קבע בית המשפט כי “כרגיל” המקרה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם תינתן רשות ערעור.
מה לעשות, קבלת רשות ערעור היא מקרבה נדיר יחסית ולא בנקל יתערב בית המשפט במקרים מסוג זה.
אבל פתור בלא כלום אי אפשר ובית המשפט בכל זאת בחר להביע דעתו בנושא.
בית המשפט העליון מצא שהפרשנות שהעניק בית הדין הצבאי לערעורים לתקנה 28(ב) עולה בקנה אחד עם תכלית התקנה כפי שפורשה על ידי בית משפט העליון בעבר.
היא נועדה למנוע את הפניית תשומת הלב מן הנהיגה וזאת הן בדרך של אחיזת הטלפון בעת הנהיגה והן בדרך של שימוש פעיל בו.
למעשה יש לראות “שימוש” בטלפון כמובנו בתקנה 28(ב), כשימוש המוגבל לנגיעה קצרה או רגעית בטלפון ואינו כולל פעולות ממושכות שעלולות להוביל להסחת דעת.
דוגמה להסחת דעת היא איתור איש קשר בספר טלפונים, קריאה ושליחת הודעות SMS ועוד.
אם זאת, בית המשפט הביע “סימפטיה” מסוימת למצב שנוצר וקבע:
מאז שתוקנה תקנה 28(ב), לפני כ-15 שנים, התעוררו שאלות פרשניות בדבר היקף השימוש המותר מכוחה של התקנה ובאשר למדיניות אכיפתה.
זאת מכיוון שאופן השימוש במכשירים ניידים השתנה באופן ניכר לאורך השנים, לכן ראוי כי המחוקק ומי שמוסמך לכך, ישובו ויבחנו את הצורך בתיקון נוסף או בהבהרה של התקנה.
סיכומו של עניין:
בית המשפט העליון קיבל למעשה את עמדת בית המשפט בערכאה הנמוכה יותר שהרשיע את הנהג.
ולפיה, מגע, שאינו רגעי בטלפון מהווה עבירה לפי תקנה 28(ב).
מטרת החוק היא לאסור על שימוש בטלפון במהלך נהיגה שלא באמצעות דיבורית, על מנת למנוע כל הסחת דעת או הפרעה לריכוז.
אך לצד זאת המחוקק ביקש להתיר דיבור בטלפון ומענה לשיחה שאחרת תהיה זו גזרה שהציבור לא יוכל לעמוד בה.
על רקע זה כי הפרשנות הנכונה לתקנה, כפי שהיא משתקפת בהנחיות, ולפיה התרת המגע במכשיר הטלפון בעודו מונח בהתקן יציב מותרת ככל שהשימוש נעשה באופן רגעי ולשם מענה לשיחה, לדחייתה, לחיוג מהיר או להבטחת פעולתו התקינה של הרכב.
ולמי שתוהה מה פירוש מגע רגעי מותר, שאלה זו, שהנה קריטית, אמורה להיות מוכרעת בכל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות העניין וכנגזרת ממשך המגע והיקפו.
אז אם קיבלתם דו”ח טלפון, ואינכם בטוחים האם לערער עליו ולהסתכן בהחמרת המצב, התייעצות עם עורך דין תעבורה וידע בחוק יכלו לפתור את הסוגיה לחסוך זמן רב מהנאשם.
אגב שימו לב מי שסתם יגיש בקשה להישפט על טלפון יכול למצוא עצמו במצב הבא, נכון חריג ביותר אך בחודש האחרון זה כבר ארע פעמיים:
מאת: עו”ד אלי אנושי עוד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס, מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.
להתייעצות בדיני תעבורה צלצל מיד: 050-5738228.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, אין בו טענה לייצוג הנאשם והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
אז מה אתם מחליטים, מי ראוי לייעץ ולסייע לכם ?
צלצלו: 050-5738228
מחפשים עורך דין תעבורה באזור כפר סבא? לחצו כאן
עורך דין אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס. שומר על רישיון הנהיגה:
עו”ד אלי אנושי, הוא עורך דין תעבורה ושופט בדימוס, בעל ניסיון רב בשמירה על נהגים במקרים של כתב אישום בתאונת דרכים ותאונות דרכים קשות.
הוא מעניק ליווי וסיוע משפטי לנהגים העומדים לדין בעבירות תעבורה חמורות.
התייעצות עמו יכולה לסייע רבות בהפחתת העונש ולעיתים קרובות אף בזיכוי הנאשם.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;
כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
