אחריות בעל הרכב – סעיף 27 ב' של פקודת התעבורה
אחד הסעיפים הדרמטיים של פקודת התעבורה, בו נקבעת חזקה, ולפיה רואים את בעל הרכב כמי שנהג ברכב בעת שבוצעו בו עבירות תנועה, נכון ניתן לסתור אותה, אך לעתים אין זה פשוט.
להלן לשון הסעיף מתוך פקודת התעבורה:
27ב. נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי העניין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנה אותו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
בתי המשפט קבעו כי על הנאשם הטוען כי לא הוא נהג ברכבו בזמן ביצוע עבירה להוכיח את טענתו על פי מאזן ההסתברות – הנטל האזרחי.
אי עמידה בנטל תביא להרשעת הבעלים הרשום גם אם ברור לחלוטין כי לא היה זה אשר ביצע את העבירה.
ידוע מקרה מפורסם שבו הורשע בעל רכב למרות שהיה ברור שמדובר בנהגת שביצעה העבירה ולא נהג. ומקרה נוסף שבו שהתה נאשמת בחו"ל וברכבה בוצעה עבירה ואף על פי כן הורשעה בביצוע העבירה.
לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט חן כפי שהובאו בפרשת "צמח" מתיק מ"י נ' רובין:
"אין חולק על כך שחזקת החפות הינה זכות חוקתית, ואולם, באיזון בין מתן "היתר" לנהג "להפקיר" רכבו כל אימת שיחפוץ בידי נהגים שאין הוא מעוניין למסור את שמם והחשש פן אותם נהגים יבצעו עבירות עליהן לא יתנו את הדין, לבין חובו של בעל הרכב למסור פרטי הנהגים (ורק כחלופה שניה להטיל עליו אחריות) מעדיף אני את ההגנה על הציבור והטלת החובה הנקובה בסעיף 27ב לפקודה. הסכנות הכרוכות באי נטילת אחריות אקטיבית של בעל רכב על התנהלות רכבו, מביאה אותי בסופו של יום, להשלמה וקבלה כי בהפעלת חזקת הבעלות והענישה שבעקבותיה, יש מן המידתיות והסיבולת הראויים. הנאשם מטיל יהבו על פסקת ההגבלה שבחוק יסוד האדם וחירותו, ואולם דווקא האיזון שבפסקה זו מחייב, שעה שיום יום נגזרים גורלותיהם של בני אדם לשבט, באמצעות כלי תחבורה והנוהגים בהם, כי האחריות של בעליהם, תחייבם בידיעה אקטיבית על העושים שימוש ברכבם".
לסיכום: קבלו עצה מעו"ד תעבורה, סעיף זה מתוך פקודת התעבורה, אכן חשוב אולם בחלק מהמקרים עושה "חיים קלים" לחוקרי המשטרה, יש עבירה והרכב חמק, …יש ספק מי נהג, … יש בעלים רשום…יש אחריות בעל הרכב.. נגמר הספק, הוא יקבל כתב אישום. ולכן במקרה וזה המצב, מהרו להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום התעבורה.
מאת: עו"ד אנושי אלי, שופט תעבורה בדימוס, עורך דין תעבורה רחוב הכישור 47 (ש'ד ירושלים 159), חולון, טל' 03-5103344.
שאלות ותשובות על אחריות בעל הרכב לפי סעיף 27ב
מתי רואים את בעל הרכב כאילו הוא זה שנהג בו?
כאשר נעשתה עבירת תעבורה ברכב, סעיף 27ב לפקודת התעבורה קובע חזקה שלפיה בעל הרכב נחשב כמי שנהג בו באותה שעה, או כמי שהעמיד או החנה אותו במקום אסור. החזקה חלה גם כשלא ברור מי ישב מאחורי ההגה בפועל, וניתן לסתור אותה רק בדרכים שהסעיף עצמו מגדיר.
איך בעל רכב יכול לסתור את החזקה נגדו?
הסעיף מונה שלוש דרכים: להוכיח מי נהג ברכב או החנה אותו, להוכיח למי נמסרה החזקה ברכב, או להוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. בתי המשפט קבעו שההוכחה נבחנת לפי מאזן ההסתברות, הנטל המקובל במשפט האזרחי, כך שהכחשה כללית לבדה אינה מספיקה.
מה קורה כשבעל הרכב לא מצליח להוכיח מי נהג?
אי עמידה בנטל ההוכחה מביאה להרשעת הבעלים הרשום, גם כאשר ברור לחלוטין שלא הוא ביצע את העבירה. במאמר מובאים מקרים שבהם הורשע בעל רכב אף שהעבירה בוצעה בידי נהגת, ובעלת רכב הורשעה למרות ששהתה בחו"ל בזמן שהעבירה בוצעה ברכבה.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
