קיפוח זכות קדימה – זיכוי מאישום של קיפוח זכות קדימה

קיפוח זכות קדימה הנה עבירה שנדמה וכל נהג נתקבל בה, מי לא מכיר את החוצפנים הללו שנדחפים בצמתים, מחלפים או בפקקי התנועה לקדמת התור, ובכך חוסכים המתנה לעיתים ממושכת בפקק. אכן עבירה של חוצפה ומכעיסה, אולם לא תמיד ימצא בית

קיפוח זכות קדימה הנה עבירה שנדמה וכל נהג נתקבל בה, מי לא מכיר את החוצפנים הללו שנדחפים בצמתים, מחלפים או בפקקי התנועה לקדמת התור, ובכך חוסכים המתנה לעיתים ממושכת בפקק.

אכן עבירה של חוצפה ומכעיסה, אולם לא תמיד ימצא בית המשפט את הנהג אשם, שכן הדרך להוכיח ביצוע עבירה זו אינו כה פשוט.

קיפוח זכות קדימה, דוגמה מזיכוי בבית המשפט

הנהג הואשם בקיפוח זכותו של אחר לעשות שימוש מלא בדרך.

הנהג כפר במיוחס לו וטען כי העבירה לא הייתה ולא נבראה.

בעדותו טען השוטר כי הבחין בנהג נוהג בנתיב הימני ביותר מבין שלושה נתיבי נסיעה, המשמש כנתיב השתלבות שמאלה, בנסיעה רצופה ומהירה ונכנס לנתיב האמצעי לפני משאית שהייתה בנתיב האמצעי.

לטענת השוטר נאלץ נהג המשאית לבלום את רכבו באופן פתאומי.

לטענת השוטר הוא למד על בלימה פתאומית זו של המשאית מאורות הבלימה האחוריים שנדלקו ומירידת אחורי המשאית לכיוון הכביש.

הנהג טען בשטח כי מדובר בנתיב השתלבות וכלל לא חתך.

מנגד הנהג העיד כי נסע על נתיב ההשתלבות, ראה כי התנועה שלשמאלו מתקדמת לאיטה והעריך כי יוכל להשתלב בבטחה לנתיב המרכזי ואכן כך עשה.

הכרעת בית המשפט והסבר מהות זכות הקידמה

בית המשפט הבהיר כי אין ספק שזכות הקדימה במקרה זה היא זכות הקדימה של המשאית.

תקנה 1 לתקנות התעבורה קובעת כי מתן זכות קדימה היא "מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם".

באין ספק, כי מי שמבקש להשתלב בנתיב נסיעה מרכזי חייב לעשות כן תוך כיבוד "זכות קדימה" של כלי הרכב הנעים על אותו נתיב.

בית המשפט קבע כי נקודת המוצא לדיון היא, כי הנתיב בו נסע הנאשם הוא "נתיב השתלבות", היינו נתיב שבאמצעותו רשאי היה הנאשם להשתלב בנסיעה לנתיב השמאלי יותר (המרכזי).

הדוח שערך השוטר הקובע כי נהג המשאית נאלץ לבלום עקב השתלבותו של הנאשם בנתיב המרכזי נעדר פרטים אשר בהיעדרם לא ניתן לקבוע כי הכרחי לייחס בלימה זו להשתלבות הנאשם בנתיב הנסיעה המרכזי.

למשל השוטר מציין כי הנאשם נהג מהר יחסית בעת ההשתלבות.

אך הוא אינו מציין דבר לגבי מהירות נסיעתה של המשאית ולגבי המרחק בין המשאית לבין רכב הנאשם בעת ההשתלבות.

בית המשפט ציין כי נניח כי טרם השתלבות הנהג בנתיב המרכזי היה המרחק בין רכבו למשאית 250 מ', רכב הנאשם נוסע מהר יחסית.

המשאית נוסעת במהירות נמוכה.

כיצד זה יעלה על הדעת לקבוע כי גם במרחק 250 מ' בין כלי הרכב ונוכח פערי המהירות בין כלי הרכב מהווה בלימת נהג המשאית בנסיבות כאלה תגובה להשתלבות הנהג בנתיב המרכזי?

לאור האמור, ולמרות שבית המשפט קיבל את הגרסה לפיה נהג המשאית בלם את רכבו, נראה כי קיים קושי לקבוע על יסוד התשתית הראייתית שהוצגה שבלימה זו היוותה בהכרח תגובה להשתלבות הנהג בנתיב הנסיעה המרכזי.

ולאור האמור מצא בית המשפט לזכות את הנאשם.

קיפח זכות קדימה – סיכום

גם אם מדובר בעבירה של חוצפה, הרי עדין עומדת לנאשם בעבירה זו של קיפוח זכות קדימה הזכות להגיש בקשה להישפט, ולדרוש מהמשטרה להוכיח את אשמתו, ושימו לב, על השוטר שראה לכאורה את העבירה לציין בברור כי אכן נעברה העבירה של קיפוח זכות קדימה וכיצד יודע שקופחה זכות הקידמה.

הדבר פותח דרך לאפשרות של ניהול דיון מהותי ואף לזיכוי כפי שהודגם במקרה זה.

בקיצור, חשוב ביותר לנהל את הגנת הנהג באמצעות עורך דין תעבורה שמבין עניין.

מאת: עו"ד אלי אנושי עו"ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס, מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.

להתייעצות בנושא קיפוח זכות קדימה, צלצלו מיד: 050-5738228.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;

אין בו טענה לייצוג הנאשם, כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי.

מאמרים נוספים

עולה השאלה, מה רמת אלכוהול מותרת בדם , מניסיוני כעורך דין תעבורה ושופט בדימוס, נתקלתי במקרים רבים שבהם נהגים, צעירים ומבוגרים כאחד, הואשמו בנהיגה בשכרות, לאחר שצרכו את הכמות שמבחינתם

הרישיון פקע והואשמתם בנהיגה ללא רישיון רכב בתוקף? עורך דין אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס. בעל ניסיון רב הן כסנגור מצליח בבתי המשפט לתעבורה בהגנה על נאשמים בעבירות אלו הן

הואשמתם בנהיגה ללא רישיון נרכב תקף? בנהיגה ללא טסט? עורך דין אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס, בעל ניסיון רב הן כסנגור מצליח בבתי המשפט לתעבורה בהגנה על נאשמים בעבירות אלו

נושא התיישנות של עבירות תנועה מבוסס על עיקרון משפטי לפיו בתום פרק זמן מסוים אין אפשרות יותר להגיש כתב אישום בגין עבירת תעבורה. אם הוגש כתב אישום לאחר פרק הזמן

אי ציות לשוטר, הנה עבירה חמורה אשר משטרת ישראל מתייחסת אליה בחומרה מיוחדת וכך גם בתי המשפט, שכן מדובר למעשה בהכשלה או נסיון הכשלה של עבודת המשטרה. לכן גם אם

מילה של אזרח מול שוטר תנועה? כסנגור, ראיתי מקרים רבים בהם לקוחות הביעו תסכול מהידיעה שסביר להניח שבית המשפט יקבל כמעט ללא עוררין את גרסת עדות השוטר על פני הגרסה