נהיגה בקלות ראש

מאמר זה יעסוק בעבירת התנועה החמורה של נהיגה בקלות ראש, מה משמעותה? מדוע היא חמורה? היכן יכול נהג למצוא עצמו ניצב מול אשמה זו? ומה משמעות אשמה זו במקרה של מעורבות בתאונת דרכים? מה הקשר לעבירת נהיגה בחוסר זהירות? וכיצד

מאמר זה יעסוק בעבירת התנועה החמורה של נהיגה בקלות ראש, מה משמעותה? מדוע היא חמורה? היכן יכול נהג למצוא עצמו ניצב מול אשמה זו?

ומה משמעות אשמה זו במקרה של מעורבות בתאונת דרכים? מה הקשר לעבירת נהיגה בחוסר זהירות? וכיצד יכול עורך דין שמומחה בתחום – כמוני – לסייע לך? כל זאת במאמר זה.

נהיגה בקלות ראש – החוק:

מה בין סעיף 62(2) לפקודה לתקנה 21(ג):

סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, קובע כהאי לישנא:

"נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה".

תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, קובעת כי:

"לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר, והבחנה בתמרורים…בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך".

הסעיפים דומים, וכך גם היסוד העובדתי שבחובם.

קיים הבדל בענישה בין שני הסעיפים, כך שתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, לבדה, מהווה ברירת משפט, שהעונש בצדה עומד כיום על קנס בסך 500 ₪ (סמל סעיף: 2429).

אין המדובר בעבירת תוספת עלי פקודת התעבורה ואין בצדה פסילת רישיון מינימלית.

לעומתה, אחותה הבכורה, סעיף 62(2) לפקודה, נהיגה בקלות ראש, הינה עבירה מסוג הזמנה לדין, גם שעומדת היא לבדה.

ובנסיבות של תאונת דרכים בה נגרם נזק או חבלה לאדם תפעיל זו פסילת מינימום בת 3 חודשים, כמצוין בתוספת השנייה לפקודה.

ראו סעיף 38(2) לפקודה וכן מהווה היא עבירת תוספת לעניין סעיף 37 כאמור.

מקריאת תקנה 21(ג) כי כוללת המה גם מצב של קלות ראש, כאחותה הבכורה, עם זאת כוללת היא גם מצבים מופחתים של אי זהירות או אי תשומת לב מספקת.

עפ"י המדרג הנורמטיבי, פקודת התעבורה הינה חקיקה ראשית, ולאור השימוש בביטויים מתחום דיני הרשלנות, ברי הדבר כי סעיף 62(2) דורש יסוד נפשי מסוג רשלנות, כאמור בסעיף 21 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

מנגד, וכך הן רוב רובן של העבירות עלי תקנות התעבורה, וכפועל יוצא מסיווגן כעבירות מסוג אחריות קפידה, בהתאם לסעיף 22 לחוק העונשין – עבירות אלה אינן דורשות יסוד נפשי כלשהו.

די לתביעה להוכיח בהן את היסוד העובדתי בלבד.

מה המשמעות של נהיגה בקלות ראש?

מדובר בסעיף סל, אשר משטרת ישראל משתמשת בו על מנת להאשים נהגים שמבצעים עבירות שלא רק הינם בניגוד לחוק ספציפי, למשל נהיגה ללא איתות, או אי ציות לאור אדום,

אלא שיש במעשים אלו סיכון לציבור ונהיגה רשלנית מעבר לעצם ביצוע העבירה הבסיסית והמקורית.

למעשה אפילו מעבר לכך, הרי שימו לב להגדרת הסעיף עצמו.

גם נהיגה במהירות הפחותה מהמהירות המקסימלית המותרת יכולה להיחשב לעבירה, אם יש בנסיבות המקרה להוות סכנה לציבור.

לדוגמה:

נניח מותר לנהוג בכביש עד 90 קמ"ש, והרכב נוסע במהירות 85 קמ"ש, אבל מדובר ביום גשום ביותר, חשכה, בעיקול הדרך, שברור שנהיגה במהירות כזו בכביש חלק יכולה לגרום להחלקה ותאונה, אי לכך יכול נהג למצוא עצמו נאשם בעבירה זו.

דוגמה נוספת לעבירה של נהיגה בקלות ראש הנה מעבר בין נתיבים בצורה שמסכנת את כלל הנהגים גם כאשר כעקרון מדובר בקו מקווקו.

אך עצם המעבר במהירות ובקרבת כלי רכב המסכנת את ציבור משתמשי הדרך.

הענישה:

סעיף 62(2) לפקודה, נהיגה בקלות ראש, הינה עבירה מסוג הזמנה לדין, גם שעומדת לבדה, ללא סעיף נוסף. וכוללת 8 נקודות.

זאת מלבד הענישה עליה יחליט בית המשפט ועל פי החוק היבש זו יכולה לכלול מאסר בפועל, פסילה בפועל וקנס כבד.

אולם, בנסיבות של תאונת דרכים בה נגרם נזק או חבלה לאדם תפעיל עבירה זו פסילת מינימום בת 3 חודשים, כמצוין בתוספת השנייה לפקודה – ראו סעיף 38(2) לפקודה.

כמו כן מהווה היא עבירת תוספת לעניין סעיף 37, המחייבת פסילת מינימום של 2 חודשים בנסיבות של הרשעה חוזרת בעבירות מסוימות שנקבעו בחוק.

כמובן שהמשטרה תאלץ להוכיח בבית המשפט את הנסיבות המיוחדות שגרמו לה להעדיף את האישום החמור יותר, על פני האישום הספציפי.

למשל במקרה של אישום בקלות ראש במהירות מתחת למהירות המותרת, על התביעה להסביר היכן נוצרה הנהיגה הרשלנית מבחינת תודעת הנהג, מדוע לא הואשם הנהג בעבירה של נהיגה במהירות שאינה סבירה ביחס לתנאי הדרך?

ומתי למשל הופכת מהירות מותרת למהירות לא חוקית, שמסכנת את הציבור

נהיגה בחוסר זהירות

נהיגה בחוסר זהירות הינה עבירת "אחות" לעבירת נהיגה בקלות ראש.

ומוגדרת בתקנה 21 ג לתקנות התעבורה – טוב…אחות, אבל אחות קטנה.

תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, קובעת כי:

"לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר…והבחנה בתמרורים…בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך".

ברור שמדובר בסעיפים דומים וכך גם היסוד העובדתי שמהווה אותם – דומים אך לא זהים.

אגב, הענישה בעבירת נהיגה בחוסר זהירות (21 ג), שונה לחלוטין, בעוד שבעבירת נהיגה בקלות ראש עסקינן בהזמנה לדין, הרי נהיגה בחוסר זהירות שהנה עבירת שאינה מבטאת מצב של רשלנות מכוונת, אין המדובר בעבירת תוספת בפקודת התעבורה ואין בצדה שלילת רישיון מינימלית.

והנה עבירת קנס של 500 ₪ ובצידה 6 נקודות.

אבל ההבדל האמתי מתחיל כאשר עסקינן בתאונת דרכים, או אז מדובר בהבדל של שמים וארץ.

נהיגה בקלות ראש אל מול נהיגה בחוסר זהירות בהקשר תאונת דרכים:

השאלה היא פשוטה, האם תחול על הנהג פסילת מינימום או שלא תחול עליו פסילה מינימלית שיש בה במידה רבה לכבול את ידיו של בית המשפט והתביעה.

עבירה של נהיגה בחוסר זהירות, לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, לעניין תאונת דרכים, גם היא דורשת יסוד נפשי של רשלנות,  אם כי ברף נמוך ביותר של אי זהירות, בהתחשב בכלל נסיבות המקרה, כשכל מקרה לגופו, למשל  סוג הרכב ומצבו, מצב הדרך, אותות של שוטרים, תמרורים, תנועת עוברי הדרך ועוד.

הפסיקה כבר קבעה שבמצבים בהם נסיבות התאונה הינן כאלה, בהן הנהג נקט כמעט בכל האמצעים כדי להימנע מתאונה, או שנהג בצורה איטית וזהירה, ומדובר בחוסר תשומת לב שאינה מגעת כדי קלות ראש – ראוי לעשות שימוש בתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה ולא בחלופה המחמירה שבסעיף 62(2) לפקודה.

למשל, כשמדובר בנהיגה איטית, זהירה של אי מתן תשומת לב מלאה, הרכיב המכריע יהא אי זהירות, תקנה 21(ג). במקרה זה לא תהיה פסילה מנמלית של 3 חודשים, שתושת על הנהג העומד לדין.

מנגד, במקרים של תאונת דרכים, בנסיבות של שכרות או מהירות או עקיפה מסוכנת או קו הפרדה או אי ציות לאור אדום או תמרור עצור – נראה כי הסעיף המכריע הינו נהיגה בקלות ראש בהתאם לסעיף 62(2) לפקודה.

ואז כן תחול הפסילה המינימלית והנהג יהיה צפוי לפסילת רשיון נהיגה שלא תפחת מ3 חודשים.

דוגמה מהחיים לתיקון – נהיגה בקלות ראש

מבוא:

כתב האישום שהוגש כנגד הנהג היה פשוט, הנאשם בלם בעקבות רכב שהאט לפני פניה אך לא הצליח למנוע את התאונה והתנגש בחלקו האחורי.

כתוצאה מכך נפצעו הנהגים ונגרם נזק לכלי הרכב.

הנאשם קיבל אחריות על העובדות שהובילו לתאונה אולם טען שעובדות כתב האישום לא מהוות עבירה לפי סעיף 62(2) נהיגה בקלות ראש.

אלא עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה – נהיגה בחוסר זהירות.

לפיכך, המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת משפטית.

לאחר שבית המשפט בחן הראיות הוא הסכים עם ההגנה שסיבות אירוע התאונה כפי מביאות להרשעה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה ואין מקום להרשעת הנהג בעבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

ואלה נימוקי בית המשפט

כאמור כבר מעל רשמתי שההבדל המהותי בין שני סעיפי האישום הנדונים הינו לעניין העונש הנלווה להן.

בעוד שלצד עבירה לפי תקנה 21(ג) אין ענישת חובה, הרי שעבירה לפי סעיף 62(2) אשר גרמה לתאונת דרכים, מנויה בתוספת השניה לפקודת התעבורה, ועל פי סעיף 38(2) לפקודה גוררת ענישת חובה של שלושה חודשי פסילה.

הבדלי הניסוח בין שני הסעיפים אינם מצביעים לכשעצמם על רמה שונה של חוסר זהירות ואין בהם בלבד כדי להסביר אישום בסעיף או בתקנה.

נשאלת השאלה, באילו מקרים תעשה המשטרה שימוש בסעיף ומתי בתקנה.

ככלל, יעשה שימוש בסעיף 62(2) בנסיבות חמורות של גרם תאונת דרכים כאשר עולה רמת רשלנות גבוהה במיוחד של הנאשם, וזאת על מנת להביא להטלת פסילת חובה על הנאשם.

המחוקק הביע את דעתו כי בנסיבות רגילות של גרם תאונת דרכים עקב אי שמירת מרחק, כאשר לא מתווספות אליהן נסיבות חמורות כגון, נהיגה במהירות מופרזת, עקיפה מסוכנת, סטייה שקדמה לתאונה או גרם תוצאות קשות, לא יגרור אירוע התאונה לכשעצמו את פסילת החובה של הרישיון.

נהיגה בקלות ראש

בתיק תד 2136/05 בבית המשפט לתעבורה בירושלים נפסק על ידי כבוד השופט טננבאום:

סעיף הרשלנות 62(2) נהיגה בחוסר זהירות. מיועד למקרים שבהם יש חומרה יתירה במעשה הנאשם.

חומרה שיכולה להתבטא ברמת מחשבה פלילית גבוהה יותר או נסיבות עובדתיות חמורות יותר.

רצוי במקרים מעין אלו גם כי התביעה תציין בפירוש בכתב האישום מהי אותה חומרה יתירה.

אולם בשום פנים ואופן אין מטרת הסעיף להחליף את תקנות התעבורה הרגילות ולהיות מעין סעיף סל שרירותי לתביעה מעין "ברצונה מענישה וברצונה מוחלת" .

ישום הפסיקה

במקרה זה בחרה המשטרה לצרף אישום לפי סעיף 62(2), ועל כן יש לבחון האם נסיבות אירוע התאונה כפי שעולה מתוך כתב האישום ומתוך חומר הראיות, הינן נסיבות בהן קיימת חומרה המצדיקה זאת.

העובדות המפורטות בכתב האישום מתארות תאונה רגילה שנגרמה עקב אי שמירת רווח ואינן מצביעות על רשלנות חריגה או חמורה.

כך גם מופיע בכתב האישום:

" במעשיו המתוארים לעיל, נהג הנאשם ברכב המשטרתי ללא שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע את התאונה.

נהג ברכב בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות, וגרם לתאונה בה נפגע אדם וניזוק רכוש ".

ניתן לראות בברור שלא צויינה שום נסיבה מחמירה המצדיקה שימוש בסעיף 62(2) נהיגה בקלות ראש ושום הסבר מעבר לנדרש לשימוש בתקנה 21ג.

נוכח כל האמור לעיל, לא מצא בית המשפט  קיום של נסיבות חמורות  שגרמו לתאונה.

ובהתאם לסמכותו זיכה את הנהג מעבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה נהיגה בקלות ראש והרשיע אותו בעבירות לפי:

תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה נהיגה בחוסר זהירות.

התוצאה הייתה, שבנסיבות אלו הסתיים התיק ללא פסילה בפועל.

תפקידו של עורך דין בתיקי נהיגה בקלות ראש

לכאורה מדובר בהבדל ניסוחי בלבד. מתי נהג יחשב כנוהג ברשלנות ומתי כנוהג בחסר זהירות?

אך התשובה אינה פשוטה והיא תלויה ביסוד הנפשי. בהתנהגות הנהג לפני התאונה.

כאשר ניתן ללמוד על אותם רגעים ממספר נתונים מחומר הראיות – כאן בדיוק נכנס עורך הדין לתמונה. 

עורך דין שמתמחה בתעבורה יודע מהם המבחנים אותם מחפשים בית המשפט, התביעה המשפטית או הפרקליטות.

ויכול להציג את הראיות שבתיק ככל שניתן לטובתכם. 

לדוגמה, יש לחפש את הסיבה לקרות התאונה, התנהגות הנהג ומידת חוסר הזהירות בו נקט אם בכלל.

חומרת תוצאת התאונה והפגיעה במעורבים.

מידת האפשרות של הנהג במניעת התאונה. וכל גורם אחר היכול להשפיע על דרך נהיגת הנהג שיכול להיות מפורש ומוצג לטובת הנאשם.

על מנת להבדיל ולבדל את המקרה שלכם, על מנת שתשמרו על רישיון הנהיגה שלכם, ולשם מקסום הסיכוי לייחוס הסעיף המקל לכם, אתם חייבים להתייעץ עם עורך דין שמומחה בתחום.

כך נראית החלפת סעיף בתיק תאונת דרכים במציאות:

לסיכום:

מדובר בעבירה חמורה, בעלת ניסוח כללי המאפשרת למשטרה להשתמש בה במגוון אפשרויות לשם החמרה עם הנהג בהתאם לנסיבות המקרה.

אין ספק שמדובר בעבירה בעלת השלכות קשות על רישיון הנהיגה לא רק מבחינת הענישה, הגוררת את הנהג לבית המשפט עם נקודות רישוי ושמה אותו לחסדיו של שופט שיכול לשלול את רשיון הנהיגה על עבירה זו ואפילו על עבירה קודמת.

מכאן נובע הצורך להיות מיוצג. ולכל הפחות להתייעץ עם עורך דין על מנת להתמודד עם עבירה זו בצורה הטובה ביותר.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;

כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

השמעת המאמר לכבדי ראייה:

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי.

מאמרים נוספים

במערכת אכיפת התנועה, מכשיר הדבורה הוא כלי מהותי לזיהוי עבירות מהירות. מכשיר זה, שהופך לחלק בלתי נפרד מאכיפת חוקי התעבורה, מבוסס על טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת למדוד את מהירותם של כלי

מהו תיק תלתן? תיק תלת"ן הוא הגדרה לתיקים שמוגדרים כחמורים וזוכים להתייחסות מיוחדת. אלה ראשי תיבות לא לגמרי ברורים ולפעמים מופיע המושג עם גרשיים ולפעמים בלי. אבל זה פחות משנה,

עולה השאלה, מה רמת אלכוהול מותרת בדם , מניסיוני כעורך דין תעבורה ושופט בדימוס, נתקלתי במקרים רבים שבהם נהגים, צעירים ומבוגרים כאחד, הואשמו בנהיגה בשכרות, לאחר שצרכו את הכמות שמבחינתם

הרישיון פקע והואשמתם בנהיגה ללא רישיון רכב בתוקף? עורך דין אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס. בעל ניסיון רב הן כסנגור מצליח בבתי המשפט לתעבורה בהגנה על נאשמים בעבירות אלו הן

הואשמתם בנהיגה ללא רישיון נרכב תקף? בנהיגה ללא טסט? עורך דין אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס, בעל ניסיון רב הן כסנגור מצליח בבתי המשפט לתעבורה בהגנה על נאשמים בעבירות אלו

נושא התיישנות של עבירות תנועה מבוסס על עיקרון משפטי לפיו בתום פרק זמן מסוים אין אפשרות יותר להגיש כתב אישום בגין עבירת תעבורה. אם הוגש כתב אישום לאחר פרק הזמן

Mor Keiper
Mor Keiper

 מתוך 138 המלצות

google
Mor Keiper
3 בדצמבר 2024

ממליצה בחום רב על עו"ד אלי אנושי. עו"ד אנושי קשוב ללקוחותיו ועושה עבודתו נאמנה על הצד הטוב ביותר ובמקצועיות רבה.

google
Moty Shterensis
26 בנובמבר 2024

עו"ד אלי אנושי אנושי ומיוחד דואג ללקוח תודה על הטיפול המסור. רוצה להודות לעו"ד אלי אנושי על התוצאות הטובות לאחר הטיפול היסודי והמסור בתיק שלי.אסנת

google
גל לוי
21 בנובמבר 2024

אלוף אלוף אלוף הוציא אותי מתיק שלא האמנתי שאצא בשכר טרחה שהוא כמעט חינם אין דברים כאלה עורך דין תותח משכמו ומעלה

google
מירי לוי
21 בנובמבר 2024

עורך דין כשמו הוא אנושי‼️ בעלת ידע ויכולות גבוהים עדין אדיב ובעל תוצאות מרשימות ביותר. לא האמנתי למשמע גזר הדין ביטטל נקודות וקנס מזערי. תודה רבה למר אנושי על שירות אכפתיות וחדירה למטרה בכל הכח אין ספק שאין שני לך. תודה רבה מירי אמא של גל

google
רחל אשכנזי
19 בספטמבר 2024

לעורך דין אלי אנושי. תודה רבה על העזרתך האדיבה.

google
שירה טילמן
16 בספטמבר 2024

עו"ד אלי אנושי אלוף.....

google
אלי יעקובוב
11 בספטמבר 2024

הגעתי לעורך דין אלי אנושי עם עבירה לא קלה שעברתי עליה עם זימון לבית משפט והוא החל מהיום הראשון הרגיע אותי אמר שהכל יהיה בסדר ויעשה את המקסימום ובסוף באמת קיים את ההבטחה אני יצאתי ממנו מרוצה ממליץ בחום

google
GAMES FOR
11 בספטמבר 2024

קיבלתי טיפול בתיק שלי מציון

google
David Tal
31 ביולי 2024

שרותי, תקשורתי, אכפתי, לא תמצאו טוב יותר

google
Natali Koen
21 ביולי 2024

עורך דין אנושי, לא רק מקצוען במעשיו אלא גם בן אדם טוב מאוד המקרה שלי היה מקרה מאוד מאוד קשה אבל ביחד עם עורך דין אנושי עברנו את הבית משפט בשלום עם עונש מינמאלי ובנוסף להכל הוא מאוד תמך בי נפשית במהלך התהליך בן אדם מקצוען, מדהים וטוב לב

google
Natalia Kurzer
21 ביולי 2024

מענה מהיר, מקצועי, שקיפות מלאה.

google
Amit Rubin
21 ביולי 2024

אדם מקסים, שירות מדהים והתוצאה יותר טובה ממה שתכננתי בחלומות הורודים שלי. איש אמיתי, לא נותן לפתח סתם ציפיות, יסודי, ומקצוען. אלי היקר, תודה

google
גילאור גילאור
27 בדצמבר 2023

מדהים אין מלים .ממולץ לכל אחד.

google
בוגדן וולף
18 בספטמבר 2023

עורך דין עם לב ענק קשוב מסודר תודה רבה על הטיפול הרגיש והמסור זאת זכות להכיר בן אדם מדהים כמוך

google
Hagit Shrem
18 בספטמבר 2023

עורך דין אנושי, כשמו כן הוא, מסביר פנים, מקצוען, חייכן ונעים הליכות. כן ירבו כמותו !