תאונת דרכים קטלנית

תאונת דרכים קטלנית, הנה תאונת דרכים קטלנית  בה קופחו חיי אדם, תאונה בה נהרג אדם.

תאונת דרכים קטלנית הנה למעשה החמורה והסבוכה לטיפול וזאת לאור חומרתה, יחס רשויות האכיפה אליה,

והענישה הצפויה לרוב מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

על תאונת דרכים קטלנית במאמר זה.

תאונת דרכים קטלנית אל תוותרו על ייעוץ עם עורך לאחר המקרה

השלב הראשוני לאחר ההלם, סיוע וחילוץ, הנו חקירת המשטרה.

אל תבלבלו, לגבי הנהג בשטח החקירה מתחילה מיד עם הגעת השוטר הראשון לזירת התאונה והפניה הראשונה לנהג.

הכל יתועד, בכתב או בצילום, ולמעשה כיום כאשר הכל מצולם אחת המשימות הראשונות של השוטרים היא לאתר מצלמות בזירת התאונה,

או צילומי דרך ממצלמות רכבים, כל רכב שהיה בסביבה.

נהגים שימו לב, כל מה שאומרים וכל מה שעושים יכול לשמש את רשויות התביעה ובית המשפט נגדכם בהמשך.

אשר על כן חייבים להתייעץ עם עורך דין, על מנת שתדעו מול מה אתם ניצבים ולעשות סדר במחשבותיכם וגרסתכם.

אין הזדמנות שניה למסור את הגרסה הראשונית ועל כן חשוב מאוד לדעת מה אומרים ולשקול את כל השיקולים הנכונים.

 הדרך לפסילה מנהלית

לאחר החקירה, יובל הנהג כלאחר כבוד לקצין משטרה על מנת להתחיל את הליך הפסילה המנהלית. על פי החוק:

סעיף 47 לפקודת התעבורה קובע

(א) בסעיף זה, “קצין משטרה” – קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.

(ב) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית,

או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים קטלנית עורך דין  שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש,

רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או לשלול את רישיון הנהיגה שלו.

(ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי העניין:

(1) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים קטלנית שבה נהרג אדם – יפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 90 ימים.

יש לשים לב, שלמעשה אין לקצין כל שיקול דעת, ועליו לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית ,

שבה נהרג אדם ל-90 יום,

אם יש לו יסוד להניח כי יוגש כתב אישום.

ומה פירוש הדבר “יסוד להניח”?

בבש”פ 8450/02 זינגר יהודה נ’ מדינת ישראל נקבע ע”י כבוד השופטת פרוקצ’ה :

“שיקול הדעת הניתן לאיש משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים :

האחד-רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו.

השני-עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו ”

עוצמת הראיות הנדרשת בשלב זה אינה אלא קיום ראיות לכאורה.

כאשר ברור שהתיק נמצא עדיין בחקירה ובשלב זה אין צורך וגם אין אפשרות להגיע למצב ראייתי שיוכיח את אשמתו של הנהג מעבר לספק סביר

או בדרגה המאפשרת כבר הגשת כתב אישום.

בבש”פ 2177/98 ארנביב נ’ מ”י נקבע כי

“עם זאת, מן השלב בו מדובר, הוא שלב החקירה המוקדם אף לגבש עמדה של התביעה אם להגיש כתב אישום

– נובע כי הראיות הנדרשות אינן בעוצמה הזהה ל “ראיות לכאורה” הדרושות להגשת כתב אישום”.

בקיצור יש צורך בראיות מועטות הקושרות את האחריות הנהג לאירוע.

ולסיכום נאמר

“ברם, הליך המנהלי המופעל בסמוך לאחר אירוע תאונת דרכים קטלנית עורך דין חזקת המסוכנות בצירוף תקופת הפסילה המנהלית הארוכה יותר

מאשר בגין עילות אחרות שאינן קשורות לגרימת מוות,

משקפות תפיסה מוסרית המכירה בקדושת חייו של אדם כערך יסוד ומכאן גם התכלית המשנית שביסוד הפסילה היא…

תקופת הצינון על פיה נמנע מנהג שבנהיגתו קיפח חיי אדם להמשיך לנהוג מיד לאחר מכן”.

תאונת דרכים קטלנית – בקשת פסילה עד תום הליכים

יש לזכור שלאחר או במקביל להגשת כתב אישום כנגד הנהג תעתור הפרקליטות לפסול אותו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

סעיף 46ב לפקודת התעבורה:

“(א) הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים קטלנית שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו.

(ב) בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו,

ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.

(ג) הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע”.

במקרה זה שיקולי בית המשפט יהיו:

בבוא ביהמ”ש להחליט בבקשת פסילה לפי סעיף 46 לפקודה, תאונת דרכים קטלנית עורך דין ,

עליו להעמיד לנגד עיניו בעיקרו של דבר את השיקול אם עובדותיו של המקרה, כפי שהן עולות לכאורה מחומר החקירה, ועברו התעבורתי של הנהג מביאים למסקנה כי:

יש בהמשך נהיגתו לסכן את הציבור.

הווה אומר על ביהמ”ש לשקול בשלב זה לא רק אם ישנן ראיות לכאורה בדבר אשמתו של הנהג,

אלא בראש מעייניו יעמוד השיקול הבא להגן על הציבור מפני אותו נהג, אם חומרתן של נסיבות המקרה ועברו מצביעים על סכנה אשר כזאת”.

הדגש הוא איפוא לא על ראיות לכאורה בדבר אשמתו של הנהג אלא אם חומרת הנסיבות ועברו של הנהג מצביעים על סיכון לציבור”.

שוב, ייצוג נאות על ידי עורך דין לתעבורה שמומחה בתחום, כעו”ד אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס,

שייצג נאשמים וישב בדיונים כשופט במקרים רבים כאלו, משפר לאין ערוך את סיכוי ההתמודדות עם הפסילה המנהלית בתאונת דרכים קטלנית עורך דין.

 סעיפי האישום

תחילה, יש להבין כי המושג תאונת דרכים קטלנית עורך דין אינו נובע מלשון החוק,

וכי בתאונות דרכים שבהם נהרג אדם יכולה הפרקליטות להגיש את כתב האישום כנגד הנהג בשני סעיפי אישום הריגה וגרם מוות ברשלנות,

ויש גם יש הבדל ביניהם.

מה אומר החוק

גרם מוות ברשלנות

סעיף 64 לפקודת התעבורה:

“העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל”ז-1977 תוך כדי שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חדשים;

אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין”

סעיף 304 לחוק העונשין, תשל”ז-1977:

“הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

הריגה

סעיף 298 לחוק העונשין:

“הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו – מאסר עשרים שנה”.

ההבדל הכללי בין הריגה וגרם מוות ברשלנות

1. סוג העבירה הנו הבדל משמעותי בשעה שגרם מוות ברשלנות הנה עבירת עוון, הרי הריגה הנה עבירה מסוג פשע.
2. הגורם המטפל הגשת כתבי האישום בגין תאונת דרכים קטלנית עורך דין בין אם בגרם מוות ברשלנות או בהריגה הנה הפרקליטות במחוז הרלוונטי,
3. אך בהריגה, כפועל יצוא ממהותה עבירת פשע, עליה לזמן את הנהג לשימוע טרם הגשת כתב אישום על מנת שיוכל לנהג לשטוח בפניה בבקשה מנומקת, את בקשתו להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת למשל הריגה.
4. הענישה הנה הבדל משמעותי בין הסעיפים, בעוד שהריגה דינה עד 20 שנות מאסר, הרי גרם מוות ברשלנות דינה עד 3 שנות מאסר.

ההבדל המשפטי בין גרם מוות ברשלנות להריגה

תאונת דרכים קטלנית – גרימת מוות ברשלנות:

בגדול, האדם אכן גרם למותו של אחר ויש לו אחריות משפטית, אולם הוא התרשל ולא נלוותה לכך מחשבה פלילית.

אבל מה זה רשלנות? רשלנות מוגדרת בחוק העונשין:

(א) רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –

• (1)   שלעניין הפרטים הנותרים הייתה לפחות רשלנות כאמור;
• (2)   שאפשרות גרימת התוצאות לא הייתה בגדר הסיכון הסביר.

(ב)  רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

לסיכום, האדם אכן הרג, אך לא היה מודע לנסיבות, לעובדות ולאפשרות גרימת התוצאה, הוא לא התכוון ולא היה מודע שהתנהגותו הרשלנית תביא לתוצאה.

ומנגד:

תאונת דרכים קטלנית – עבירת ההריגה

כאן חייבת להיות מודעות שנהיגתו מסוכנת ועלולה לגרום לתאונה וקיפוח חיי אדם.

שוב, המודעות היא המחשבה הפלילית.

יפה, עכשיו, אבל מה זו מחשבה פלילית, זוכרים, מחשבה פלילית היא הרכיב שלא קיים בגרם מוות ברשלנות.

גם היא מוגדרת בחוק העונשין,

1. (א) מחשבה פלילית – מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולעניין התוצאות גם אחת מאלה:

(1)   כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות; (נו טוב, כוונה להרוג זה רצח…).

(2)   פזיזות שבאחת מאלה:

(א)   אדישות – בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;

(ב)   קלות דעת – בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.

(ב)  לעניין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.

(ג)   לעניין סעיף זה –

(1)   רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;

עדיין מבולבלים, אביא מספר דוגמאות:

ב-ע”פ 1688/07 ו-2368/07 סמי אלעוברה נ’ מ”י, נקבע, כי האבחנה בין עבירת הריגה לעבירה של גרם מוות ברשלנות מצויה ביסוד הנפשי של העושה.

בעוד שבעבירה של גרם מוות ברשלנות נדרש יסוד נפשי של רשלנות, הרי שבהריגה נדרש יסוד נפשי של מחשבה פלילית

שכוללת מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות גרימת תוצאות המעשה.

לעניין התוצאות, דרושה פזיזות שהיא קלות דעת המתבטאת בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה, מתוך תקווה להצליח למנוע אותה.

באשר להיקף המודעות, העושה צריך להיות מודע לסיכון הקונקרטי הנוצר על-פי נסיבות המקרה המיוחדות, תאונת דרכים קטלנית עורך דין ,

ואין צורך שיהיה מודע לדרך המדויקת של השתלשלות העניינים שהביאה בסופו של דבר למוות.

כך לדוגמא ב-ת”פ 40249/08 (מחוזי ת”א) מדינת ישראל נ’ בת-אל שרעבי, נקבע, בין היתר, כדלקמן:

“יתכן מצב תיאורטי שבו אין לאדם רשיון נהיגה והוא לא עבר את המבחנים לצורך כך,

אולם בכל זאת יש לו ידע בנהיגה, ועל כן היעדר הרישיון אינו מוביל אוטומטית להרשעה בהריגה”.

(אם כי במקרה הזה דווקא כן…כי לא היה כל ידע…).

מ”י נ’ יונס סארה (48034-11-12) , לא התגבשה עבירת ההריגה שכן הנאשם נהג ללא רישיון על אופנוע אך לא הוכח שיש לו ידע אפסי בנהיגת קטנוע,

כי אם במי שנוהג באופן תכוף בקטנוע, על המשמעויות הקמות מכך.

הפוך ממקרה בת אל שרעבי.. . וגם נסיעה קצרה ביותר ושאר נסיבות.

אגב, נסיבות נוספות חמורות ככל שיהיו לאחר הפגיעה כגון אי עצירה, גרירת הנפגע ועוד לא ישנו את הקביעה.

דוגמה נוספת להריגה, “חזקה על המערער, כי בעת ששתה את המשקאות האלכוהוליים – שהביאוהו לכלל מצב השכרות הכבדה שבו היה נתון בשעת התאונה

– היה ער ומודע להשלכות שתהיינה לכך על יכולתו המנטאלית סמוך לאחר מכן;

ומשהחליט לנהוג במכונית, על-אף כמות האלכוהול ששתה,

יש לראותו כמי שנטל על עצמו ביודעין סיכון של אפשרות ממשית של פגיעה בחייו או בשלמות גופו של אחר תוך גילוי אדישות או קלות דעת”.

תאונת דרכים קטלנית – איך ההבדל יראה בפועל, בעובדות בשטח:

בדרך כלל, האישום הקל יותר בעבירה של גרימת מוות ברשלנות הוא כתוצאה מעבירת תעבורה של חוסר תשומת לב או חוסר זהירות,

בשילוב עבירות תעבורה פשוטות שמסתיים בקיפוח חיי אדם למשל:

• אי ציות לתמרור עצור או זכות קדימה.
• נהיגה במהירות מופרזת אך לא גבוהה ביותר.
• אי מתן זכות קדימה להולך רגל על מעבר חצייה.
• חוסר תשומת לב לתנאי הדרך.

הריגה, תיוחס לעבירות החמורות שבהם די ברור שהייתה כוונה, למשל:

• נהיגה בשכרות .
• נהיגה תחת השפעת סמים
• נהיגה ללא רישיון נהיגה.
• תאונת דרכים קטלנית תוך כדי מרדף.
• נהיגה במהירות מופרזת ביותר.
• עקיפת כלי רכב על מעבר חצייה שעצר לתת זכות קדימה להולך רגל.

 תאונת דרכים קטלנית – עקרונות ענישה כללים, לעבירת גרם מוות ברשלנות:

בית המשפט העליון קבע בע”פ 6755/09 אלמוג נ’ מדינת ישראל  שקיימים שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונת קטלנית ברשלנות:

1. ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה.
2. בדרך כלל הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע”י אנשים נורמטיביים.
3. אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות.

בתי המשפט קבעו אין חולק כי תאונת דרכים קטלנית יש בה בכדי לפגוע בערך המוגן העליון: קדושת חיי אדם.

בסעיף 304 לחוק העונשין נתן המחוקק ביטוי לערך קדושת החיים והדגיש את החשיבות של ערך זה על ידי כך שהציב סטנדרט מחמיר בהקשר לקיפוח חיי אדם.

המחוקק ביקש למנוע מצב שמא חלילה נפעל באדישות, חוסר אכפתיות וזלזול בחיי האדם.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, העונש הראוי למי שהורשע בגרימת מוות ברשלנות, הינו מאסר בפועל.

“בנסיבות אלה של אבדן חיים, לעובדת מותם של הקרבנות ולקדושת חייהם נודעת חשיבות רבה בענישה.

עוד משכבר הימים כתב מ”מ הנשיא זילברג (ע”פ 211/66 שפירא נ’ היועץ המשפטי לממשלה) דברים אלה שלא פג טעמם:

“לי נראה כי הוראת המינימום האמורה בסעיף 64 של פקודת התעבורה (נוסח חדש) באה לטעת בלב האזרח יחס של הכרת כבוד מיוחדת בפני קדושת החיים,

ולכן משהוכחה רשלנותו של הפוגע הממית שומה עלינו להטיל עליו עונש מאסר, חוץ אם אשמתו היא כקליפת השום ממש – דבר שלא אירע במקרה שלפנינו”.

על כן ההתחשבות בנסיבות האישיות לפטור ממאסר בפועל תהא במקרים חריגים, וכמובן תוך הבאה בחשבון של מידת הרשלנות בכל מקרה ספציפי.

אכן, ישנם מקרים שבהם מטיל בית המשפט מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות,

אך זאת במקרים חריגים, שבהם ישנם נסיבות חריגות להקלה בעונש או שרשלנותו של הנהג תאונת דרכים קטלנית עורך דין הנה כאמור “כקליפת השום”.

יש לציין כי לאחרונה התקבלה החלטה להאריך את משך עבודות ששירות שניתן לבצע מ-6 חודשים ל-9 חודשים,

ההחלטה תיכנס לתוקף באפריל 2019, וצפויה לסייע לנאשמים שיורשעו להימנע מלהישלח לכלא על חשבון עבודות שירות ממושכות.

עו”ד אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס, חבר בפנל מומחים בנושא תאונות דרכים קטלניות. הפנל כלל שופט בית המשפט העליון, נשיא בית משפט שלום ירושלים וסנגורים בכירים נוספים.

סיכום:

מדובר באירוע קשה, ואכזרי, חיי אדם אבדו, אולם לא תמיד יש אשמה בנהג ובכל מקרה יש צורך להתייעץ ולשכור את שירותיו של עורך דין תאונות דרכים,

על מנת להכין הגנה ולייצג בהליכים השונים בכל מקרה של תאונת דרכים קטלנית עורך דין.

אם חס וחלילה הייתם אתם או המקורבים לכם תאונת דרכים קטלנית עורך דין, פנו מיד לעו”ד אלי אנושי שופט תעבורה בדימוס לייעוץ.

מאת: עו”ד אלי אנושי עו”ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס

מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.

להתייעצות בנושא עורך דין תאונת דרכים קטלנית , צלצלו מיד: 050-5738228.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; אין בו טענה לייצוג הנאשם,

כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.