נהיגה תחת השפעת אלכוהול – האם אפשר לצאת מזה בזול?

נהיגה תחת השפעת אלכוהול הנה עבירה הקבועה בחוק ולמעשה מהווה עבירה פחותה בחומרת הענישה מעבירת הנהיגה בשכרות המקבילה לה.

כיוון שעבירת הנהיגה בשכרות הנה גורם חד משמעי לתאונות דרכים, ואין כמעט שבוע בו לא נגרמות תאונות דרכים כיוון שאחד הנהגים נהג בשכרות. משטרת ישראל משקיעה מאמצים רבים מידי יום אך בעיקר בסופי שבוע על מנת לגלות ולעצור נהגים שיכורים.

ניתן לראות את הניידות והשוטרים "חגים" סביב אזורי הבילוי, עומדים בצמתים וממש אורבים לנהגים בכביש על מנת לעצור אותם ולבדוק האם הם שתו וכמה ואם נהג מואשם בנהיגה בשכרות הרי יטיב עורך דין מטעמו אם ישנה את סעיף העבירה מנהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת אלכוהול.

כיצד ולמה ? וכן על החוק, הליך הבדיקה, הצפוי בבית המשפט ואף כמה טיפים בנושא, במאמר הבא.

לדעתי התשובה מורכבת – אך מניסיוני כשופט תעבורה לשעבר וכסנגור בתחום התעבורה, במצבים רבים התשובה היא חיובית.

לממהרים או ממהרות שבכם הכנתי סרטון קצר על נהיגה תחת השפעת אלכוהול:

הגדרות נהיגה תחת השפעת אלכוהול ומה הקשר לנהיגה בשכרות:

על פי החוק לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא תחת השפעת סמים, או אם ריכוז האלכוהול עולה על המידה הקבועה, ובעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו. טוב זו זה ברור, אך מה המידה הקבועה בחוק ?

המידה הרגילה הקבועה בחוק היא 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף – הפסיקה בפועל שינתה זאת ל290 מיקרוגרם, או 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

ולמה השתמשתי המושג המידה הרגילה, שכן ישנם נהגים שנקראים "אוכלוסייה מיוחדת", שלגבם נקבע בחוק מידה שונה והם (א) נהג חדש, (ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים, (ג) נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם, (ד)  נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי.

אילו הם "הנהגים הבעייתיים" נהגים שלכאורה יותר מסוכנים מאחרים, ולכן נקבע לגביהם משטר מיוחד והקפדה רבה עוד יותר שלמעשה כמעט מונעת מהם לשתות בכלל. ולכן כאן הכמויות הן מזעריות  50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או בדגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.

אגב, חשוב לזכור שני דברים, למרות הנטייה לציין נהגים, הרי הפסיקה קבעה כי אדם עשוי לבצע עבירה של נהיגה בשכרות אם הוא יושב או ישן במושב הנהג ברכב חונה, גם כאשר הרכב לא מונע. שכן השליטה ברכב נתונה בידיו.

ודבר שני לא פחות חשוב שחייבים לציין הוא שלא קבוע באף מקום שאסור לשתות אלכוהול, וכאן קבור הכלב, מותר לשתות אך בפועל לא ניתן לדעת היכן עובר הגבול שכן לאדם שמבלה אין מעבדה או ינשוף לבדיקה עצמית – אחזור לנקודה זו בהמשך.

חשוב לזכור שתקנות התעבורה קובע כי לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא תחת השפעת סמים, או אם ריכוז האלכוהול עולה על המידה הקבועה, ובעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.

ענישה נהיגה תחת השפעת אלכוהול, עכשיו שימו לב להבדלים בין שכרות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול:

עבירת הנהיגה בשכרות מחייבת על פי החוק שנתיים פסילת מינימום, אין חוכמות, אומנם ניתנה לבית המשפט סמכות להפחית מפסילה זו, אך בפועל בתי המשפט מצמצמים את שיקול דעתם למינימום מינימלי ולמעשה מי שמורשע בעבירה זו נדון לשנתיים פסילה, בתוספת מאסר על תנאי, קנס ופסילה על תנאי.

שימו לב שאם מדובר גם בגרימת תאונת דרכים, הרי הרשעה בגרימת תאונה בנהיגה בשכרות תחמיר את הענישה באופן קיצוני ולמעשה נהיגה בשכרות הינה גורם קריטי בשיקול דעת הפרקליטות בתאונות דרכים קטלניות לא עלינו, כאשר, אם נהג הנהג שגרם לתאונה בשכרות הרי שיוגש נגדו אישום של הריגה שדינה 20 שנה ולא גרם מוות ברשלנות שדינה עד 3 שנות מאסר.

מנגד, הענישה בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, הנה 3 חודשים של פסילת מינימום, שמתם לב, שנתיים ימים אל מול 3 חודשים. למעשה זו עבירה שמופיעה כאשר המאשימה מוחקת את סעיף האישום בשכרות ורושמת את הנהיגה תחת השפעת אלכוהול על מנת לאפשר ענישה מופחתת לנהג.

אגב, אדם המסרב להיבדק בבדיקת השכרות יורשע בעבירת הנהיגה בשכרות. ואילו דינו של נהג שמורשע עקב נהיגה בשכרות בפעם השנייה ייגזר לענישה מינימלית של 3 שנות פסילה – לא פשוט.

ולכל החכמים שמיד שואלים, איך עושים זאת, איך הופכים את כתב האישום משכרות לנהיגה תחת השפעה או אפילו זיכוי, התשובה פשוטה, מכירים את ההליך כפי שהוא אמור להתבצע ומחפשים שגיאות וטעויות מצד השוטרים.

אז איך אפשר לצאת מזה אם נתפסתי על נהיגה תחת השפעת אלכוהול:

תחילה חשוב לציין שאסור להתפתות  ולגשת לבית המשפט לבד, נכון אפשר לקום בבוקר לנסוע לבית המשפט ולקוות לנס, אבל ברוב המקרים הוא פשוט לא יקרה. ברוב המקרים השופט או השופטת יוציאו מכם הודאה באשמה ואז יחרץ דינכם, לחילופין תגלו שמציעים לכם לדחות את הדיון לשם התייעצות עם עורך דין.

נדירים המקרים שעו"ד שתתקלו בו בבית המשפט יעשה לכם טובה וייצג אתכם בהתנדבות או התובע יציע לכם לסיים את התיק בהסדר מקל במיוחד. כך שבכל מקרה מוטב לפנות ליעוץ מקדים אצל עו"ד תעבורה.

עו"ד שמבין בתחום התעבורה יבחן היטב את חומר החקירה, הוא יבחן האם הקפידו השוטרים על נוהלי הפעלת הינשוף. האם הינשוף עצמו תוחזק על פי נוהלי התחזוקה. האם הנאשם אכן נבדק בהתאם לנהלים לטיפול בחשודים בשכרות.

למשל שימו לב להליך הבדיקות נהיגה תחת השפעת אלכוהול :

ניתן להוכיח נהיגה בשכרות בשלושה דרכים, בדיקת דם, בדיקת ינשוף ובדיקת מאפיינים.

בדיקת הדם הנה המחמירה מהם, איש צוות רפואי בתנאים הקבועים בתקנות אמור לבצע את הבדיקה, דגימת הדם תעבור למעבדה ושם תיבדק גם בתנאים שנקבעו מראש והתוצאה הסופית תחרוץ את דין הנהג  – בדיקה זו לוקחת זמן רב ולכן משתמשים בה בעיקר לאחר תאונות ואף לגילוי סמים.

דוגמה לתנאים הקבועים בחוק:

(1)   אזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל.

(2)    דוגמת הדם תילקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה.

(3)    כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה.

(4)   הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת.

(5)    תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם.

(6)   מקדם השונות (coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10-אחוזים למאה.

(7)    המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

בדיקת הינשוף הנה בדיקה הרבה יותר פשוטה ומידית, ולכן נפוצה ביותר הנבדק נושף למכשיר והתוצאה מתקבלת באופן מידי, אך גם כאן חובה על שהשוטר לציית להנחיות קפדניות לא רק של המשטרה, אלא גם של החוק.

דוגמאות לתנאים הקבועים בחוק נהיגה תחת השפעת אלכוהול:

(א) בדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:

(1)    בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;

(2)    בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

(ב)  תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האוויר הנשוף של נבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

בדיקת מאפיינים: בדיקה זו בוחנת באופן סובייקטיבי את התרשמות השוטר מהנהג וכן באופן  אוביקטיבי את דרך ביצוע מבחנים שונים כגון הליכה על קו, הבאת אצבע לאף ועוד.

עכשיו, מה החוכמה ?, לגלות היכן ישנה סטייה בין החוק וההנחיות המרובות, לבין דרך הביצוע בפועל, טוב זה לא כל כך פשוט ובפועל לא תמיד קיים, אך זאת הדרך להצליח לסייע לנהג.

למשל ראה את חלק מתקנות התעבורה בנושא נהיגה תחת השפעת אלכוהול :

169ג.    (א)  היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.

(ב)  בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו במקום אחר שקבע השוטר.

(ג)   בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לעניין זה.

169ד.   (א)  היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.

(ב)  הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות).

169ה.   (ב)  שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.

(ג)   נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.

169ז.    (א)  הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:

(1)   בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;

(2)   בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

(ב)  תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של נבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

169ח. בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:

169ט. (א)    תוצאות בדיקת ינשוף יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו"ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו"ח מפרט את תוצאות הבדיקה, מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי סעיף 27 לפקודה.

(ב)  תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

ומתוך פקודת התעבורה בנושא נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול :

(—)

(2)   נטילה של דגימת נשיפה או דגימת רוק תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר.

(3)   נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.

(ב4)        בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.

(ב5)        לצורך נטילת דגימת דם, שתן, נשיפה או רוק לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם שממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ואולם אם נטילת הדגימה הייתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.

(ג)   שר התחבורה ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:

(ו)   הוראות חוק החיפוש לא יחולו על נטילה של דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה.

מסובך?…וזה כמובן רק חלק קטן מהחוק והפסיקה בנושא שמתעדכנים ללא הרף נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

בכל מקרה המטרה היא לצאת מזה שרישיון הנהיגה ביד, ולחילופין בפסילה מצומצמת ככל שניתן ולבטח לא כזאת שתחייב מעבר מבחני רישוי מחדש.

בכמויות גבוהות במיוחד ובמקרים חמורים, המטרה היא להימנע אף מאובדן החירות האישית.

וטיפ קטן לסיום, הענישה בגין נהיגה בשכרות הינה שנתיים ימים פסילה, אך אם עורך הדין מצליח בתיק האלכוהול להסב את סעיף האישום של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, הרי הענישה המינימלית קטנה ל-3 חודשים בלבד. בקיצור יש למה לשאוף.

סיכום:

בכל מקרה של קבלת כתב אישום בנושא נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול, יש צורך דחוף להתייעץ עם עורך דין המומחה לתחום התעבורה.

מניסיוני התייצבות עם עורך דין למשפט תשפר את הסיכוי להצליח לשמור על רישיון הנהיגה וזה מה שחשוב.

אז מה התשובה, כן זה אפשרי במצבים רבים, מביטול כתבי אישום בנהיגה בשכרות ועד ענישה מקלה ביותר, כן אפשר לצאת מזה בזול.

מאת: עו"ד אלי אנושי עו"ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס, מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.

להתייעצות בדיני תעבורה צלצל מיד:  050-5738228.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.