פסילה מנהלית בתאונת דרכים קשה היא כמעט מתבקשת מאליה, ואולם לעיתים בית המשפט מתערב על מנת לבטל את הפסילה כאשר אינה נעשית בסמכות בראויה לכך ע”י המשטרה.
בפוסט זה אסביר את הליך פסילה מנהלית בתאונת דרכים קשה ואביא לדוגמה כיצד בית המשפט המחוזי בנצרת בהליך ערעור פלילי 21462-03-12 ביטל אותה, ובהגיון רב.
פסילה מנהלית בתאונת דרכים קשה:
בעקבות תאונת דרכים קטלנית שבה קופחו חיי אדם, נעצר לאחר זמן, נהג רכב ציבורי, קצין משטרה החליט לשלול את רישיונו למשך 90 יום. בפירוט העבירות נרשם: נהיגה בחוסר זהירות, מעורבות בתאונת דרכים בה נהרג אדם ובריחה מהמקום והפקרת פצוע.
לכאורה מצב קשה ביותר לנאשם, אולם בדיון משפטי המצב השתנה.
פסילה מנהלית בתאונת דרכים קשה – הדיון המשפטי:
בית המשפט לתעבורה דחה את בקשתו לביטול הפסילה המנהלית, אך בבית המשפט המחוזי התמונה השתנתה.
אכן, על סמך חומר הראיות שהוצג לבית המשפט בתיק ניתן לקבוע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה להוכחת מעורבותו של הנהג בתאונה הקטלנית ובהפקרת המנוחה.
אולם, העורר טען שזו לא השאלה הנכונה שיש לשאול, ולמעשה הקצין הפוסל לא היה מוסמך לפסול את רישיון הנהיגה שלו, בהסתמך על החוק הקיים.
סעיף 47 לפקודת התעבורה מסמיך קצין משטרה, כהגדרתו שם לפסול מנהלית מי שיש לגביו יסוד להניח כי עבר עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית לפקודה, או כי בשל עבירה שעבר אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש.
החלטת הקצין לפסול את רישיונו של העורר למשך 90 יום נסמכה בענייננו על סעיף 47(ה)(1) לפקודה, הקובע כי:
“היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי העניין:
(1) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – יפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 90 ימים”.
בנושא זה נקבע בפסיקה כי:
“שיקול הדעת הנתון לאיש משטרה לענין זה בנוי משני רבדים: האחד – רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני – עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו; שהרי הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מידית לציבור מנהיגתו, ועל רקע זה מובנת קביעת סעיף 48 לפקודה לפיה בית המשפט רשאי לבטל פסילה מנהלית בתנאים או בלא תנאי אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור”. (בש”פ 8450/02 – זינגר יהודה, עו”ד נ’ מדינת ישראל, [פורסם בנבו], וראה החלטתו של כב’ הנשיא, ד. חשין בע”ח (נצרת) 22117-05-10 – סין איציק לזר נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ).
פסילה מנהלית בתאונת דרכים קשה – אז מה היה לנו שם:
אין חולק כי תנאי ראשון להפעלת שיקול הדעת הוא קיומן של ראיות לכאורה ביחס לאחת העבירות המקנות לקצין המשטרה סמכות להורות על פסילה מנהלית. מן החומר שהוצג בפני בית המשפט עלה כי ביום קבלת ההחלטה על ידי קצין המשטרה, לא היו ראיות כי יוגש נגד העורר כתב אישום בעבירה של גרימת התאונה בה נהרגה המנוחה, להבדיל מעבירה של הפקרה לאחר פגיעה.
ההנחה כי בפני קצין המשטרה לא היו ראיות כנדרש, מתיישבת גם עם נוסח החלטתו, בה נקבע כי רישיונו של העורר נפסל עקב “מעורבותו” בתאונת הדרכים שבה נהרג אדם. שימו לב מעורבותו ולא אשמת גרימת התאונה.
למעשה גם בדיון המשפטי לא הייתה טענה לכך שקיימות ראיות כנגד העורר ביחס לעבירה שגרמה לתאונת הדרכים הקטלנית.
כיוון שהמחוקק, אשר קבע מדיניות מחמירה ביחס לפסילתם של עבריינים המסכנים את שלום הציבור בנהיגתם, במסגרת החוק, כמו גם ביחס לפסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים נגד נאשמים בגרימת מותו של אדם בתאונה, לא הרחיב את סמכותו של קצין משטרה לפסול רישיון נהיגה, בגין עבירת הפקרה לאחר פגיעה, וזאת חרף חומרתה של העבירה, הרי שאין סמכות לעשות זאת.
לסיכום, בית המשפט קבע כי כל עוד אין ראיות לכאורה ביחס למעורבותו של העורר בגרם התאונה הקטלנית, אין קצין משטרה מוסמך לפסול את רישיונו לפרק זמן של 90 יום.
סיכום:
גם אם מאבדים את רשיון הנהיגה לאחר תאונה קשה, אין להרים ידיים. בהחלט יתכנו מצבים שבהם ניתן לבטל את הפסילה המנהלית בתאונת דרכים קשה ולהשיב את הרישיון לנהג.
לשם כך יש צורך בניסיון וידע, עו”ד מומחה בתחום התעבורה ידע כיצד לפעול בנושא במטרה להשיב את הרישיון לנהג.
מאת: עו”ד אלי אנושי עו”ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס, מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.
להתייעצות בנושא צלצל מיד: 050-5738228.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
