עו"ד אלי אנושי שופט תעבורה בדימוס

RussiaUSA

יצירת קשר

רחוב הכישור 47, חולון

א' - ה' 8:00 - 20:00 סופ"ש בתיאום מראש

חייג עכשיו: 0505738228

עקבו אחריי

נהיגה בקלות ראש – משמעות העבירה – שופט תעבורה בדימוס אלי אנושי

  • בית
  • מאמרים
  • נהיגה בקלות ראש – משמעות העבירה – שופט תעבורה בדימוס אלי אנושי
נהיגה בקלות ראש

מאמר זה יעסוק בעבירת התנועה החמורה של נהיגה בקלות ראש, מה משמעותה ?  מדוע היא חמורה ? היכן יכול נהג למצוא עצמו ניצב מול אשמה זו ?

ומה משמעות אשמה זו במקרה של מעורבות בתאונת דרכים ? מה הקשר לעבירת נהיגה בחוסר זהירות ? וכיצד יכול עורך דין שמומחה בתחום – כמוני – לסייע לך ? כל זאת במאמר זה.

נהיגה בקלות ראש – החוק:

סעיף 62 לפקודת התעבורה, הנו סעיף מתוך הפרק השביעי לפקודת התעבורה שעוסק בעבירות ועונשין:

(2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה.

 

מה המשמעות של נהיגה בקלות ראש?

מדובר בסעיף סל, אשר משטרת ישראל משתמשת בו על מנת להאשים נהגים שמבצעים עבירות שלא רק הינם בניגוד לחוק ספציפי, למשל נהיגה ללא איתות, או אי ציות לאור אדום,

אלא שיש במעשים אלו סיכון לציבור ונהיגה רשלנית מעבר לעצם ביצוע העבירה הבסיסית והמקורית.

למעשה אפילו מעבר לכך, הרי שימו לב להגדרת הסעיף עצמו, גם נהיגה במהירות הפחותה מהמהירות המקסימלית המותרת יכולה להיחשב לעבירה, אם יש בנסיבות המקרה להוות סכנה לציבור.

לדוגמה: נניח מותר לנהוג בכביש עד 90 קמ"ש, והרכב נוסע במהירות 85 קמ"ש, אבל מדובר ביום גשום ביותר, חשכה, בעיקול הדרך,

שברור שנהיגה במהירות כזו בכביש חלק יכולה לגרום להחלקה ותאונה, אי לכך יכול נהג למצוא עצמו נאשם בעבירה זו.

דוגמה נוספת לעבירה של נהיגה בקלות ראש הנה מעבר בין נתיבים בצורה שמסכנת את כלל הנהגים גם כאשר כעקרון מדובר בקו מקווקו,

אך עצם המעבר במהירות ובקרבת כלי רכב המסכנת את ציבור משתמשי הדרך.

הענישה:

סעיף 62(2) לפקודה, נהיגה בקלות ראש, הינה עבירה מסוג הזמנה לדין, גם שעומדת לבדה, ללא סעיף נוסף. וכוללת 8 נקודות.

זאת מלבד הענישה עליה יחליט בית המשפט ועל פי החוק היבש זו יכולה לכלול מאסר בפועל, פסילה בפועל וקנס כבד.

אולם, בנסיבות של תאונת דרכים בה נגרם נזק או חבלה לאדם תפעיל עבירה זו פסילת מינימום בת 3 חודשים, כמצוין בתוספת השנייה לפקודה – ראו סעיף 38(2) לפקודה.

כמו כן מהווה היא עבירת תוספת לעניין סעיף 37, המחייבת פסילת מינימום של 2 חודשים בנסיבות של הרשעה חוזרת בעבירות מסוימות שנקבעו בחוק.

כמובן שהמשטרה תאלץ להוכיח בבית המשפט את הנסיבות המיוחדות שגרמו לה להעדיף את האישום החמור יותר, על פני האישום הספציפי.

למשל במקרה של אישום בקלות ראש במהירות מתחת למהירות המותרת, על התביעה להסביר היכן נוצרה הנהיגה הרשלנית מבחינת תודעת הנהג,

מדוע לא הואשם הנהג בעבירה של נהיגה במהירות שאינה סבירה ביחס לתנאי הדרך ? ומתי למשל הופכת מהירות מותרת למהירות לא חוקית, שמסכנת את הציבור.

 

נהיגה בחוסר זהירות:

נהיגה בחוסר זהירות הינה עבירת "אחות" לעבירת נהיגה בקלות ראש. ומוגדרת בתקנה 21 ג לתקנות התעבורה – טוב…אחות, אבל אחות קטנה.

תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, קובעת כי: "לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר

…והבחנה בתמרורים…בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך".

 

ברור שמדובר בסעיפים דומים וכך גם היסוד העובדתי שמהווה אותם – דומים אך לא זהים.

אגב, הענישה בעבירת נהיגה בחוסר זהירות (21 ג), שונה לחלוטין, בעוד שבעבירת נהיגה בקלות ראש עסקינן בהזמנה לדין,

הרי נהיגה בחוסר זהירות שהנה עבירת שאינה מבטאת מצב של רשלנות מכוונת, אין המדובר בעבירת תוספת בפקודת התעבורה ואין בצדה פסילת רישיון מינימלית.
והנה עבירת קנס של 500 ₪ ובצידה 6 נקודות.

אבל ההבדל האמתי מתחיל כאשר עסקינן בתאונת דרכים, או אז מדובר בהבדל של שמים וארץ.

 

נהיגה בקלות ראש אל מול נהיגה בחוסר זהירות בהקשר תאונת דרכים:

השאלה היא פשוטה, האם תחול על הנהג פסילת מינימום או שלא תחול עליו פסילה מינימלית שיש בה במידה רבה לכבול את ידיו של בית המשפט והתביעה.

עבירה של נהיגה בחוסר זהירות, לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, לעניין תאונת דרכים, גם היא דורשת יסוד נפשי של רשלנות,

אם כי ברף נמוך ביותר של אי זהירות, בהתחשב בכלל נסיבות המקרה, כשכל מקרה לגופו, למשל  סוג הרכב ומצבו, מצב הדרך, אותות של שוטרים, תמרורים, תנועת עוברי הדרך ועוד.

הפסיקה כבר קבעה שבמצבים בהם נסיבות התאונה הינן כאלה, בהן הנהג נקט כמעט בכל האמצעים כדי להימנע מתאונה, או שנהג בצורה איטית וזהירה,

ומדובר בחוסר תשומת לב שאינה מגעת כדי קלות ראש – ראוי לעשות שימוש בתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה ולא בחלופה המחמירה שבסעיף 62(2) לפקודה.

למשל, כשמדובר בנהיגה איטית, זהירה של אי מתן תשומת לב מלאה, הרכיב המכריע יהא אי זהירות, תקנה 21(ג). במקרה זה לא תהיה פסילה מנמלית של 3 חודשים, שתושת על הנהג העומד לדין.

מנגד, במקרים של תאונת דרכים, בנסיבות של שכרות או מהירות או עקיפה מסוכנת או קו הפרדה או אי ציות לאור אדום או תמרור עצור

– נראה כי הסעיף המכריע הינו נהיגה בקלות ראש בהתאם לסעיף 62(2) לפקודה. ואז כן תחול הפסילה המינימלית והנהג יהיה צפוי לפסילת רשיון נהיגה שלא תפחת מ3 חודשים.

 

דוגמה מהחיים לתיקון מנהיגה בקלות ראש

מבוא

כתב האישום שהוגש כנגד הנהג היה פשוט , הנאשם בלם בעקבות רכב שהאט לפני פניה אך לא הצליח למנוע את התאונה והתנגש בחלקו האחורי.

כתוצאה מכך נפצעו הנהגים ונגרם נזק לכלי הרכב.

הנאשם קיבל אחריות על העובדות שהובילו לתאונה אולם טען  שעובדות כתב האישום לא מהוות עבירה לפי סעיף 62(2) נהיגה בקלות ראש.

אלא עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה – נהיגה בחוסר זהירות.

לפיכך, המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת משפטית.

לאחר שבית המשפט בחן הראיות הוא הסכים עם ההגנה שסיבות אירוע התאונה כפי מביאות להרשעה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה ואין מקום להרשעת הנהג בעבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

 

ואלה נימוקי בית המשפט

כאמור כבר מעל רשמתי שההבדל המהותי בין שני סעיפי האישום הנדונים הינו לעניין העונש הנלווה להן. בעוד שלצד עבירה לפי תקנה 21(ג) אין ענישת חובה, הרי שעבירה לפי סעיף 62(2) אשר גרמה לתאונת דרכים, מנויה בתוספת השניה לפקודת התעבורה, ועל פי סעיף 38(2) לפקודה גוררת ענישת חובה של שלושה חודשי פסילה.

הבדלי הניסוח בין שני הסעיפים אינם מצביעים לכשעצמם על רמה שונה של חוסר זהירות ואין בהם בלבד כדי להסביר אישום בסעיף או בתקנה.

נשאלת השאלה, באילו מקרים תעשה המשטרה שימוש בסעיף ומתי בתקנה.

ככלל, יעשה שימוש בסעיף 62(2) בנסיבות חמורות של גרם תאונת דרכים כאשר עולה רמת רשלנות גבוהה במיוחד של הנאשם, וזאת על מנת להביא להטלת פסילת חובה על הנאשם.

המחוקק הביע את דעתו כי בנסיבות רגילות של גרם תאונת דרכים עקב אי שמירת מרחק, כאשר לא מתווספות אליהן נסיבות חמורות כגון, נהיגה במהירות מופרזת, עקיפה מסוכנת, סטייה שקדמה לתאונה או גרם תוצאות קשות, לא יגרור אירוע התאונה לכשעצמו את פסילת החובה של הרישיון.

נהיגה בקלות ראש

 

בתיק תד 2136/05 בבית המשפט לתעבורה בירושלים נפסק על ידי כבוד השופט טננבאום:

סעיף הרשלנות 62(2) נהיגה בחוסר זהירות. מיועד למקרים שבהם יש חומרה יתירה במעשה הנאשם.

חומרה שיכולה להתבטא ברמת מחשבה פלילית גבוהה יותר או נסיבות עובדתיות חמורות יותר.

רצוי במקרים מעין אלו גם כי התביעה תציין בפירוש בכתב האישום מהי אותה חומרה יתירה.

אולם בשום פנים ואופן אין מטרת הסעיף להחליף את תקנות התעבורה הרגילות ולהיות מעין סעיף סל שרירותי לתביעה מעין "ברצונה מענישה וברצונה מוחלת" .

 

ישום הפסיקה

במקרה זה בחרה המשטרה לצרף אישום לפי סעיף 62(2), ועל כן יש לבחון האם נסיבות אירוע התאונה כפי שעולה מתוך כתב האישום ומתוך חומר הראיות, הינן נסיבות בהן קיימת חומרה המצדיקה זאת.

העובדות המפורטות בכתב האישום מתארות תאונה רגילה שנגרמה עקב אי שמירת רווח ואינן מצביעות על רשלנות חריגה או חמורה.

כך גם מופיע בכתב האישום:

" במעשיו המתוארים לעיל, נהג הנאשם ברכב המשטרתי ללא שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע את התאונה.

נהג ברכב בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות, וגרם לתאונה בה נפגע אדם וניזוק רכוש ".

ניתן לראות בברור שלא צויינה שום נסיבה מחמירה המצדיקה שימוש בסעיף 62(2) נהיגה בקלות ראש ושום הסבר מעבר לנדרש לשימוש בתקנה 21ג.

 

סיכום

נוכח כל האמור לעיל, לא מצא בית המשפט  קיום של נסיבות חמורות  שגרמו לתאונה.

ובהתאם לסמכותו זיכה את הנהג מעבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה נהיגה בקלות ראש והרשיע אותו בעבירות לפי: תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה נהיגה בחוסר זהירות.

התוצאה הייתה, שבנסיבות אלו הסתיים התיק ללא פסילה בפועל.

 

תפקידו של עורך הדין:

לכאורה מדובר בהבדל ניסוחי בלבד. מתי נהג יחשב כנוהג ברשלנות ומתי כנוהג בחסר זהירות?

אך התשובה אינה פשוטה והיא תלויה ביסוד הנפשי. בהתנהגות הנהג לפני התאונה. כאשר ניתן ללמוד על אותם רגעים ממספר נתונים מחומר הראיות – כאן בדיוק נכנס עורך הדין לתמונה. 

עורך דין שמתמחה בתחום יודע מהם המבחנים אותם מחפשים בית המשפט, התביעה המשפטית או הפרקליטות. ויכול להציג את הראיות שבתיק ככל שניתן לטובתכם. 

לדוגמה, יש לחפש את הסיבה לקרות התאונה, התנהגות הנהג ומידת חוסר הזהירות בו נקט אם בכלל. חומרת תוצאת התאונה והפגיעה במעורבים.

מידת האפשרות של הנהג במניעת התאונה. וכל גורם אחר היכול להשפיע על דרך נהיגת הנהג שיכול להיות מפורש ומוצג לטובת הנאשם.

על מנת להבדיל ולבדל את המקרה שלכם, על מנת שתשמרו על רישיון הנהיגה שלכם, ולשם מקסום הסיכוי לייחוס הסעיף המקל לכם, אתם חייבים להתייעץ עם עורך דין שמומחה בתחום.

כך נראית החלפת סעיף בתיק תאונת דרכים במציאות:

לסיכום:

מדובר בעבירה חמורה, בעלת ניסוח כללי המאפשרת למשטרה להשתמש בה במגוון אפשרויות לשם החמרה עם הנהג בהתאם לנסיבות המקרה.

אין ספק שמדובר בעבירה בעלת השלכות קשות על רישיון הנהיגה לא רק מבחינת הענישה, הגוררת את הנהג לבית המשפט עם נקודות רישוי

ושמה אותו לחסדיו של שופט שיכול לשלול את רשיון הנהיגה על עבירה זו ואפילו על עבירה קודמת. 

מכאן נובע הצורך להיות מיוצג. ולכל הפחות להתייעץ עם עורך דין על מנת להתמודד עם עבירה זו בצורה הטובה ביותר.

 

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני,

והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

    שתפו
    Facebook
    Twitter

    מאמרים אחרונים מהבלוג

    נהג חדש עבירות תנועה

    נהג חדש עבירות תנועה

    נהג חדש עבירות תנועה. האמת די "מבאס" להתחיל כך את הדרך על הכביש, רק קיבלתם רישיון נהיגה וכבר צריך להתחיל להטיף לכם להיזהר. אבל אין

    למאמר המלא
    דוח טלפון

    דוח טלפון

    דוח טלפון דוח טלפון, שאלה שחוזרת כמעט כל יום לגבי דוח טלפון. מה מותר ואסור עם המכשיר הזה ומה עם ניקוד ? אז בואו לקרוא

    למאמר המלא
    דוח נכים

    דוח נכים

    דוח נכים: דוח נכים הוא דוח אותו מקבל נהג או נהגת שיחנו שלא כדין בחניית נכים. במאמר זה אענה על שאלות לגבי קבלת דוח נכים.

    למאמר המלא
    כתב אישום תעבורה

    כתב אישום תעבורה

    כתב אישום תעבורה: כתב אישום תעבורה זה יכול לקרות לכל אחד מאתנו, אל תחשבו שלי זה לא יקרה. תאונת דרכים, או נהיגה בשכרות או כל

    למאמר המלא
    Mark Feller
    Mark Feller

     מתוך 106 המלצות

    google
    Mark Feller
    23 ביוני 2022

    עו"ד אנושי היה מרצה שלי בקורס, אדם ישר, הגון ומקצועי. בשביל אלי כל לקוח הוא חשוב, לא משנה מה גודל התיק אתם תקבלו יחס אישי ויצוג הולם. תודה!

    google
    Liat Keidar
    20 ביוני 2022

    אלי טיפל במקרה של אמא שלי באדיבות ובמקצועיות רבה, במידה ונתקלים במצב שצריך עו"ד לתעבורה, הוא האיש המתאים 🙂

    google
    moran bardugo
    19 ביוני 2022

    תודה רבה על השרות המקצועי והמסור

    google
    Dmitriy Spektor
    9 ביוני 2022

    Самый лучший адвокат, что я когда-либо встречал!

    google
    Matan Orr
    2 ביוני 2022

    עו"ד אנושי הינו עו"ד תעבורה משקיען ותותח בקיא בכל רזי החוק קשוב, אמפטי ומעניק יחס אישי לאורך כל התהליך עו"ד אנושי יודע לגרום לתיק שנראה אבוד להסתיים כסיפור הצלחה ממליץ בחום

    google
    Raya Romanenco
    1 ביוני 2022

    המון תודה על העזרה המקצועית וההישיגים הטובים אמליץ בחום על שירותיך לכל דורש

    google
    נסי אלישע
    12 במאי 2022

    התקשרתי להיוועץ בשרותיו של עו"ד אלי אנושי וקיבלתי יעוץ אנושי יוצא מגדר הרגיל.ואני בהחלט ממליץ על שירותיו ומיומנתו.תודה רבה ניסים חולון

    google
    Udi Oz
    27 באפריל 2022

    עורך דין סופר מקצועי ויחס אישי מדהים

    google
    Tom Robinson
    5 באפריל 2022

    אין מילים. עו"ד אלי אנושי הוא אדם הגון, נחמד וסבלני. עו"ד פשוט מצויין, מומלץ בחום רב!

    google
    Rotem Harel
    28 במרץ 2022

    עו״ד אנושי מקצועי בעבודתו - ייצג אוצי באופן מצוין.

    google
    מיכל מור
    23 במרץ 2022

    עו"ד אלי אנושי כשמו כן הוא! אליהו קודם כל בן אדם !! מתנות רבות קיבל מבורא עולם בעל מידות טובות שאזכיר רק חלקן: אנושי! נעים הליכות חן חסד כישרוני חכם ומיוחד עשה מירב מאמצים עבורי ובזכות כך לא נשלל רשיוני אפילו ליום אחד..תודה אלי

    google
    ירדן חזאי
    14 בפברואר 2022

    מענה מהיר מאוד, שירות מקצועי ועזר מאוד

    google
    יוסף ישר
    8 בפברואר 2022

    ממליצה בחום. עורך דין מהסוג שלא רואים הרבה: נחמד, זמין , מרגיע והכי חשוב מקצועי. התוצאות שעו'ד אלי אנושי השיג בתיק שלי היו טובות הרבה מהמצופה.

    google
    ברק כהן
    31 בינואר 2022

    לאחר חפירות ברשת הבנתי שהוא היחיד שיציל אותי ולא טעיתי מרוצה מאוד מהשרות היחס ההסבר והתוצאה תודה רבה על הכל אין ספק שהשרות שלך שווה כל שקל

    google
    Poleg Gal
    20 בדצמבר 2021

    פניתי לעו"ד אלי אנושי בהקשר לדו"ח תעבורה על מהירות מופרזת. קיבלתי יעוץ וטיפול מול מערכת בית המשפט מקצועי ביותר ויחס "אנושי" מאוד :). תיק נסגר לשביות רצוני.