נהיגה בשכרות – מידע מעודכן (וחשוב) לנהגים בשנת 2025

נהיגה בשכרות, האשמה שיש בה כדי לגרום לצמרמורת אצל כל נהג נורמטיבי, שכן מדובר באחת העבירות החמורות ביותר בהן ניתן להאשים נהגים, למעט תאונות דרכים קשות והפקרת פצועים. שתיתם? נהגתם? כבר התחלתם ברגל שמאל, עכשיו רק נותר לבדוק על כמה עומדת הכמות…

מה זה נהג שיכור?

הבנת נהיגה בשכרות מתחילה קודם כל בשאלה – מה זה שיכור?

ובכן קודם כל יש צורך להתנתק מהמחשבה העממית לגבי שיכור, כפי שיש לכולנו בראש מסרטים או סדרות, למרות שמובן כי אדם שמתנדנד, שר שירים לעמודי חשמל, מקיא את נשימתו, ושלא מצליח לפענח את שמתרחש סביבו, לא אמור לעלות על ההגה.

אבל המונח החוקי הוא הרבה יותר טכני ורוב הנהגים השיכורים (למעשה כמעט כולם), לא חשבו עצמם שיכורים ברגע האמת. גם סביבתם לא חשבה כך, אבל החוק לעומת זאת, כן.

החוק קובע שנהג שיכור הוא אחד מהבאים:

(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;

(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז הבא:

(4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן,

האמת, לא מסובך.

כל אחת מארבע ההגדרות להלן מאפשרת להגדיר אדם כשיכור. לרוב עסקינן בקטגוריה השלישית, אם כי הכל פתוח ושימו לב, לפרשנות הבאה:

"ממונה על הרכב" יכול להיות:

(1) מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב;

(2) מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי

"משקה משכר" הוא כל משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

"סם מסוכן" – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;

ולסיום, שימו לב ששתי העבירות – נהיגה בשכרות ונהיגה בהשפעת סם מצוינות באותו סעיף ולמעשה כמעט זהות מבחינת הענישה.

מה הכמות המותרת שמעליה תיקבע נהיגה בשכרות?

או יותר נכון: כמה מותר לשתות לפני שנוהגים?

החוק קובע שנהג שיכור הוא מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר; ומכאן ההבנה שהשכרות היא קביעה מלאכותית לחלוטין של קביעת רף מסוים על פי חוק.

יחד עם זאת, חשוב לציין שמדיניות האכיפה בפועל מתחילה מכמות של 290 מק"ג, על אף שהקביעה עומדת על 250 מק"ג.

במקרה של נהגים חדשים, צעירים ונהגים מקצועיים – האכיפה תתרחש החל מ-50 מק"ג והמשמעות היא 0% אלכוהול, כלומר אין לשתות אף לא טיפה.

העונש על עבירת נהיגה בשכרות

ניתן לחלק את מרכיבי הענישה הרבים למספר חלקים:

במאמר מוסגר חשוב לציין, לא על כולם יוטלו מרכיבי הענישה במלואם. כאן נעוץ ההבדל בין התמודדות עצמית עם כתב האישום וההשלכות הפוטנציאליות של הענישה, לבין ייצוג מאת עורך דין תעבורה מיומן ומומחה לניהול תיקי נהיגה בשכרות.

למעשה, יש מקרים שבהם אפשר לסיים את התיק בענישה קלה בהרבה, אך בטח שלא מבלי לנהל אותו משפטית בלי עורך דין כי זה מתכון לשנתיים פסילה.

עונש על נהיגה בשכרות בעבירה שניה, שלישית ומעלה

במקרים של עבירה חוזרת, קובעת פקודת התעבורה עונש פסילה בהרבה. להלן לשון החוק:

39א. הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

40א.(א)(1). הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים;

(2) נפסל אדם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.

כך מאתרים נהגים שיכורים – מכשיר נשיפון

משטרת ישראל פורסת מחסומים ועמדות לבדיקת נהגים, בהם מעוכבים נהגים לבדיקה ומדידת אלכוהול בגופם. עכשיו יש צורך במיון ראשוני זריז שיבדוק מי ישוחרר לדרכו ומי יישאר בצד הדרך לבדיקה מעמיקה.

מכשיר "הסינון" לנהגים נקרא נשיפון. ברשות המשטרה קיימים שני סוגים של נשיפונים אלקטרוניים המאושרים לשימוש – האחד מסוג ALCOTEST 6510 והשני מסוג 6820 ALCOTEST.

מדובר במכשיר קטן בגודל כף יד, שלתוכו, דרך פיה, נושף הנהג שנעצר לבדיקה.

המכשיר מורה מידית האם קיים אלכוהול בגוף הנהג, באמצעות נורה אדומה או ירוקה. אם נדלקה נורה ירוקה, הרי שמידת האלכוהול היא מעל השיעור הקבוע בחוק וכעת יעוכב הנהג לבדיקת שכרות.

חשוב לציין: הנשיפון אינו מהווה כלי ראייתי להוכחת שכרות אלא רק אינדיקציה להמצאות אלכוהול וככזה אינו ראיה קבילה בבית המשפט להוכחת שכרות.

בדיקת שכרות לנהגים – כלי העבודה של המשטרה

נהגים ש"נכשלו" בבדיקת הנשיפון יוסיפו להיות מעוכבים לצורך בדיקת שכרות מקיפה, ממנה ייאספו ראיות לעבירה ויגובש בהמשך כתב האישום.

כעת עליהם למסור את פרטיהם לשוטרים. לאחר שיוסבר להם מטרת עיכובם ומה נדרש מהם על מנת לקיים את הבדיקה בצורה נאותה, ייערכו להם בדיקות נוספות:

בדיקת המאפיינים – מבחן ביצוע

בדיקה זו הנה שריד לתקופה שבה השימוש במכשיר הינשוף או הנשיפון היה פחות נפוץ או בכלל אפשרי ובמקומם בוצעה בדיקת דם.

מדובר בבדיקה קוגניטיבית שנערכת לנהג, ובמהלכה יתבקש לבצע משימות פשוטות יחסית על מנת שהשוטרים יוכלו להתרשם ממצבו:

1. עמידה בעיניים עצומות למשך 30 שניות (בדיקת יציבות הנהג)
2. הליכה על קו ישר כשהזרועות בצידי הגוף, בצעדים עוקבים
3. הבאת אצבע ימין/ שמאל לאף (לפי הנחיית השוטר) כאשר הראש מוטה אחורנית

הבדיקה מתועדת בכתב, אולי אף מצולמת ומהווה הוכחה מלאה לכך שהנבדק שיכור או נוהג תחת השפעת אלכוהול. זאת כמובן בצירוף ראייה מבדיקת הינשוף.

אגב, נהגים שצלחו את בדיקת המאפיינים אך כשלו בבדיקת הינשוף – עובדה זו לבדה לא תועיל להם בכל מקרה. ולכן מוטב להימנע מהתחכמות עם השוטרים או לטעון שעשיתם להם "הצגה" או "בכוונה", שכן דברים מהסוג הזה לא מתקבלים בהבנה כלל וכלל בבתי המשפט.

בדיקת ינשוף

משטרת ישראל מפעילה את מכשירי הינשוף מסוג: Drager Alcotest 9510 IL במטרה לאכוף עבירות נהיגה בשכרות. זהו "סוס העבודה" של המשטרה, המופעל על ידי שוטרי התנועה בפריסה ארצית.

על מנת שבית המשפט יוכל להסתמך על התוצאה במכשיר הינשוף, ישנן מספר דרישות מקדימות שעל הנבדקים לעמוד בהן: אין לאכול, לשתות, להקיא, ללעוס, לעשן ולהכניס דבר מה לפה טרם הבדיקה. בתום המתנה בת 15 דקות במסגרתה הנהג עמד בתנאים, תבוצע לו בדיקת הינשוף: נשיפה לתוך צינור המכשיר וקבלת תוצאה מספרית ממוחשבת.

המכשיר מציג את התוצאה בלוח בקרה ובפלט נייר המהווה את הראיה שתוצג לבית המשפט בהמשך.

מלבד עמידת הנהג בתנאים המתאימים לבדיקה, גם המשטרה נדרשת לעמידה בתנאים מקדימים:

על המכשיר להיות מכויל טרם ההפעלה ואחריה ולעבור בדיקה תקופתית מקיפה.

גם הפעם, ככל שהמכשיר עומד בתנאים (וכמובן שעורך הדין יחפש אותם בראש ובראשונה), אין לנסות להתחכם עם מכשיר הינשוף. הניסיון עלול לעלות ביוקר כאשר המכשיר, החכם למדי, יזהה שהנשף הוא הבעיה ומכאן יכולה להיקבע עבירת סירוב לבדיקת שכרות.

בדיקת דם

נחשבת לבדיקה האמינה ביותר לגילוי אלכוהול או סמים בגופו של נהג, אך אינה נפוצה כיתר הבדיקות כיוון שהיא דורשת זמן ומשאבים שאינם רק בחזקתה של משטרת ישראל.

בדיקת הדם נערכת על ידי אנשי צוות רפואי מוסמך לנושא, בדרך כלל בבית חולים או מרפאה, לשם מוסעים הנהגים.

סירוב לבדיקת שכרות

"אני לא מוכן לבצע את הבדיקה!"

כיצד מתייחס החוק למצב של סירוב לעבור את הבדיקה בכל אחד מחלקיה? חשוב לדעת שנהגים אלה צפויים לענישה המלאה בגין נהיגה בשכרות, דהיינו שנתיים פסילת רישיון ובנוסף מאסר למשך שנה או קנס בסך 10,000 ₪.

הרציונל שבו משתמשים גורמי האכיפה הוא שנהג שאיננו שיכור ישתף פעולה בהכרח עם הבדיקה. ואם איננו שיכור, מדוע שיתנגד לה? עוד כדאי לדעת שממונה על רכב שמלווה נהג חדש ונדרש בעצמו לבדיקה – ייקנס גם הוא אם יסרב לה.

למעשה – נהג שיסרב לבדיקת שכרות יראו אותו כנוהג בשכרות ללא צורך בתוצאות בדיקה כלשהי, גם אם בפועל אינו שיכור כלל וכלל.

אבל, על מנת שיופעל סעיף כה קשה בעל השלכות קשות ביותר, יש צורך שהסירוב יהיה חוקי: השוטר אמור לדרוש את הבדיקה, להסביר את מטרת נטילת הבדיקה ולמעשה את המשמעות המשפטית של הסירוב לביצוע בדיקת נשיפה.

השוטר לא אמור להתחנן או להתעמת עם החשוד המנסה להכשיל את הבדיקה במהלכה או מסרב לה מראש. יש לזכור שחוסר אמון במכשיר או בבדיקה אינו סיבה או צידוק לסירוב, אך יש נסיבות רפואיות שמונעות מנבדקים נשיפה בכמות מפסקת לשם ביצוע בדיקת ינשוף. לכן במקרה של כישלון הבדיקה יש לחפש את הסיבה לכך, לא רק באשמת הנבדק אלא גם בצד הטכני של המכשיר או בנסיבה רפואית מוכחת שאולי מנעו את קיום הבדיקה הנדרשת.

אבל, מרגע שהשוטרים סימנו או כתבו את הסירוב – הנטל להוכחת אי הסירוב עובר לנהג. וכאן שוב משחק תפקידו של עורך הדין לבחון את נסיבות הסירוב מקרוב ולסייע לנהג שמצא עצמו מול האקסיומה המאיימת שסירוב שווה נהיגה בשכרות.

זכות ההיוועצות עם עורך דין תעבורה בעת בדיקת שכרות

יש משמעות רבה בהיוועצות של חשוד בעבירת נהיגה בשכרות עם עורך דין, שכן אין לגזור מכך על אשמתו של עצור או מעוכב

אולם בתי המשפט קיבלו שאין לגזור גזירה שווה מזכות ההיוועצות של עצור או מעוכב ושיש לאפשר לנהג להיוועץ עם עורך דין בדבר המשמעויות המשפטיות של הבדיקה וכתב האישום הפוטנציאלי.

יחד עם זאת, אין אפשרות להתיר לנהג חשוד בנהיגה בשכרות לסרב להיבדק עד לפגישה או היוועצות משפטית, מעבר לדקות בודדות לכל היותר. המשטרה איננה מחויבת לעכב את הבדיקה לשם כך ולכן מומלץ לשתף עמה פעולה בכל מקרה.

מה קורה לאחר הבדיקה?

לאחר בדיקת הינשוף, בהנחה שהתוצאה מעידה על שכרות הנהג, יועבר הנהג לתחקור מעמיק יותר. בו בין היתר יתבקש להסביר את מהלך נסיעתו, כמה שתה ומתי. ברור שמטרת שאלות אלו להעמיק את הבור שבו הנו מצוי, ותשובה בנוסח "שתיתי 4 בירות, ו-3 צ'ייסרים" לא תסייע לנהג.

לנהג יימסר כתב האישום וזימון לבית המשפט. בד"כ אותו טופס, ובדרך כלל לא יימסר מסמך נוסף כך שמוטב לשמור על הדו"ח ועליו הפרטים.

אולם החלק החמור לא פחות, הנו נטילת רישיון נהיגתו של הנהג וזימונו לשימוע לפני פסילה מנהלית. במקרים רבים קצין המשטרה כבר נוכח במקום ולכן עורך בו את השימוע וקובע פסילה לאלתר.

פסילה עד תום ההלכים בעבירת נהיגה בשכרות

כאשר הכמות שעליה מעידים מכשיר הינשוף או בדיקת הדם הנה גבוהה ביותר, או שמדובר בנהג חדש, יתכן שהמדינה תבקש לפסול את רישיונו של הנהג לא רק למשך 30 ימים, אלא עד תום ההליכים. תום ההליכים פירושו עד לסיום ההלכים המשפטיים כנגד הנהג, למעשה עד שבית המשפט יגזור את עונשו במשפט שיתנהל מולו.

ההליך מתנהל בהליך מקביל לתיק העיקרי שהוא תיק נהיגה בשכרות. בית המשפט ישקול בטרם יורה על פסילת הנהג האם קיימות ראיות טובות לצורך אשמתו של הנהג בעבירת הנהיגה בשכרות וכן כי המשך נהיגתו מסכן את הציבור.

את המסוכנות ניתן ללמוד אף מנסיבות ביצוע העבירה של הנהיגה בשכרות עליה הוא נשפט ועברו התעבורתי. כאשר בפועל הפסילה עד תום ההליכים בעבירת נהיגה בשכרות חמורה תקום ותיפול על בסיס חומר הראיות המצוי בתיק החקירה המצוי בידי המשטרה בעת בגשת הבקשה.

אני חייב לציין כי יש חשיבות רבה לניהול ההתנגדות לבקשה על ידי עורך דין מומחה בתחום כמוני. שכן ברגע שהרישיון נפסל עד תום ההליכים, הרי למשטרה קלף מיקוח חזק ביותר להמשך ניהול המשפט או כל הסדר עתידי עם הנאשם.

שלבי ההליך הפלילי בכתב אישום על נהיגה בשכרות

דיני התעבורה בישראל מהווים חלק מסדר הדין הפלילי ועל כן מתנהלים לפי כל שלבי ההליך הפלילי, תחתיו נמצאות עבירות רבות בהן התובעת היא המדינה, כמו תקיפה, שוד ואף הריגה. כאן בטבלה מפורטים השלבים לפי סדר:

נתפסתי בנהיגה בשכרות – מה לעשות?

אם עוכבתם בחשד לנהיגה בשכרות, תוכלו לבצע כבר עכשיו כמה פעולות שיסייעו לכם ולעורך דינכם בהמשך:

1. הפעילו מצלמה בטלפון או מסרו אותו לאדם נוסף שנמצא איתכם, כדי שיתעד את כל העיכוב בסרטון.
2. שתפו פעולה עם כל הוראות השוטרים ודרישותיהם.
3. רשמו את מספר השוטרים שמשתתפים בעיכוב
4. רשמו את זמני העיכוב
5. תעדו את ההעברה שלכם בין השוטרים השונים
6. תעדו את הזמן שחולף בין הבדיקות – מבחן המאפיינים ובדיקת הינשוף
7. צלמו ותעדו הכל בצנעה ובכבוד, מבלי "לנפנף" בכך מול השוטרים

שימו לב גם שבעת הצילום, מטבע הדברים יקפידו השוטרים יותר על עבודתם בשטח.

בכל מקרה את המידע העבירו לאחר מכן לעורך דין מומחה, שיבדוק האם התרחשו כשלים בעבודת המשטרה.

כיצד פועל עורך דין תעבורה בתהליך הייצוג?

לאחר שנפגשתם עם עורך הדין ונסיבות האירוע לגרסתכם ברורות, יוכל עורך הדין (בכפוף לקביעת הייצוג וחתימה על ייפוי כוח) לגשת למשטרת התנועה ולצלם את כל תיק החקירה:

• מסמכי הפעלת הינשוף
• הבדיקות המקדימות
• הטפסים שהשוטרים מחויבים למלא בעבור כל עיכוב

במקרים רבים שהגיעו אליי, הצלחתי לאתר כשלים מסוימים ולנהל את התיק בהתאם לחומרתם – לעתים לניהול הוכחות או ביטול כתב אישום, הסדר טיעון ואף זיכוי.

הגעה להסדר בנהיגה בשכרות או ניהול עד לזיכוי

בפגישותיי עם לקוחות שקיבלו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, עולה תמיד השאלה: האם מדובר בתיק שפניו להסדר טיעון שמוטב לקבל, או שמא בנסיבות העניין יכול התיק להגיע עד כדי זיכוי?

מדובר בשאלת מיליון הדולר, אך היא תלויה בהבנה נכונה של השאלה ואסביר:

קודם כל התביעה אמורה להציע הסדר שהנאשם יכול לחיות עמו. בלי זה הרי אין על מה לדבר או לשקול בכלל, ישנם הצעות שפשוט אינן רציניות לדוגמה 18 חודשי פסילה בכפוף להודאת הנאשם.

כשופט תעבורה, ראיתי עורכי דין פחות מיומנים, שמקבלים עבור לקוחותיהם הסדרי טיעון של 24 חודשי פסילה, דהיינו אותה פסילה בת שנתיים שקבועה בחוק מלכתחילה, ולא צריך לתאר את פרצופם של נאשמים אחרי שהשופט רומז ממש לאותו עורך דין שעליו לבדוק מחדש את ההסדר.

ברור שכאן גם תפקיד עורך הדין להסביר ללקוח האם מדובר בהסדר טיעון סביר ביחס להימור שלוקחים באם ינוהל התיק עד תום.

שהרי ברור כי אחרי שבית המשפט מרשיע בתיק נהיגה בשכרות – לא ניתן לקבל שום הסדר אלא רק את העונש שייקבע בפסק הדין.

עורך דין "מבין עניין" יוכל לומר ללקוח שיש לו הצעה מעולה להסדר ביחס לכשלים בתיק ולחילופין, לומר לו שמוטב להמשיך קדימה כי ההסדר לא מספיק טוב ביחס ליד החזקה והרצינית שמכילה קלפים (כשלים) טובים.

משפט אחרון בנושא:

שום דבר לא בטוח. כבר נתקלתי במקרים שבהם עורכי דין שהיו בטוחים בזיכוי יצאו עם שנתיים ומנגד ראיתי תיקים שבהם המשטרה לא הציעה שום הסדר טיעון כי הייתה בטוחה בהרשעה – ובית המשפט זיכה.

אך לעולם מדובר במקרי קיצון, ולכן רק עורכי דין מומחים בתחום ידעו לגדר את הסיכונים ולהסביר את המצב היטב.

דוגמה לזיכוי נהג מעבירת נהיגה בשכרות

מדובר באחד המקרים המעניינים, אך מבחינת החוק הפשוטים שהיו. על פי כתב האישום הנהג נעצר עקב נהיגה בשכרות ובבדיקת ינשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול היה 422 מיקרוגרם.

זוכרים?

המידה שנקבעה בתקנות הנה 240 והפסיקה העלתה אותה ל-290. בכל מקרה מעל ומעבר למותר. הנאשם כפר באשמה והתחיל להתנהל משפט שבו העידו השוטרים שעצרו את הנהג וטיפלו בו.

השוטר הראשון טען כי עצר את הנהג בשעה 03.22, העבירו נשיפון בשעה 03.23 ועיכב אותו לשם ביצוע הבדיקה בשעה 03.24, והעבירו למפעיל הינשוף בשעה 04.03. עד כה פשוט.

השוטר הנוסף, ערך את הבדיקה שעל בסיס התוצאה שלה נערך כתב האישום בגין עבירת נהיגה בשכרות.

השאלה המרכזית בתיק:

על המשטרה להוכיח כי השוטרים עמדו בכל הנהלים הנדרשים על פי כל ההנחיות של משטרת ישראל ובעיקר בדרישה אודות ההשגחה הרצופה על הנהג החשוד בנהיגה בשכרות.

וביננו זאת בדיוק הנקודה שההגנה שמה דגש ושהמשטרה לא עמדה בה כנדרש בחוק.

על פי סעיף 3א לנוהל מת"ן 22.232.03 "הטיפול בעבירות שכרות": "בשל חשיבות אבטחת נהג החשוד בנהיגה בשכרות לעניין הוכחת העבירה, נדרש השוטר לבודד את הנהג החשוד ולשמור עליו מפני שתיה נוספת או התנהגות אחרת.

נמצא נהג חשוד בנהיגה בשכרות, על השוטר לפעול כדלקמן:

1. הרחקת החשוד מרכבו
2. הודעה לחשוד כי נאסר עליו לאכול לשתות או לעשן עד לביצוע בדיקת השכרות
3. שמירת קשר עין רצוף עם החשוד ולוודא כי אינו שותה, אינו אוכל, איננו מעשן ואינו מכניס כל דבר שהוא לפיו או לאפו.
4. תיעוד נסיבות הפיקוח כאמור בדו"ח פעולה או במזכר. בעניינו, אומנם השוטר ציין כי עתר הרכב בשעה 02.22, כאמור והשגיח אליו כפי שכבר צוין.

אך התברר כי הדבר אינו פשוט:

במהלך עדות השוטר הובהר כי הוא נוהג לרשום את הזמנים על דף טיוטה או במכשיר הטלפון שלו ורק לאחר מכן להעבירם לדוח.

טיוטה זו נזרקת לאחר השימוש, והרישום בטלפון נמחק – אך בית המשפט קבע כי מדובר בחומר חקירה חשוב והעדרו מהווה מחדל ראייתי קשה.

למעשה בית המשפט רומז כי הזמנים שנרשמו הנם מהירים מידי. ונראה שהזמנים הוספו בסוף ההליך בהסתמך על מידע שאינו נמצא בחומר הראיות.

בית המשפט סבר כי יתכן והשוטרים הסתמכו על זמן שרשם שוטר נוסף ללא ביסוס מניין לקחו את זמנים אלו. למעשה קשה לבסס תמונה ראייתית ברורה אודות השגחה רצופה של השוטרים על הנאשם.

סתירה נוספת התגלתה כאשר אחד השוטרים טען שהדוחות מולאו בדרך לעמדת הפעלת הינשוף ואילו חברו טען שכי מולאו לאחר ההגעה לעמדת הינשוף.

ניסיון נואש של המשטרה למצוא השגחה

מפעיל הינשוף טען כי הוא זה שהשגיח על הנאשם וזאת בנפרד מההשגחה של שני השוטרים שעדותם לא הייתה מזהירה וזאת בלשון המעטה.

אך הפלא ופלא, בית המשפט שם ליבו לעובדה כי הלה בדק את הנהג 14 דקות לאחר קבלתו ולא 15 דקות כנדרש.

סיכום של שרשרת הליקויים – זיכוי

בית המשפט קבע כי שרשרת הליקויים הייתה כה חמורה בכל שלב ושלב מעיכובו של הנהג. והמסקנה היא כי משטרת ישראל לא עבדה ולא הקפידה על הנדרש על פי הנוהליים המחייבים את השוטרים בבואם לטפל בעבירת נהיגה בשכרות.

הוסף לכך שהנהג נהג ללא סממני שכרות ואת בדיקת המאפיינים שנערכה לו הוא צלח באופן מלא והנה לנו הספק שבגינו זיכה בית המשפט את הנהג מעבירת הנהיגה בשכרות.

הואשמתם בגין נהיגה בשכרות? זה הזמן לחייג אליי!

כשופט תעבורה בדימוס ועורך דין תעבורה, ניהלתי אלפי תיקים בעבירה זו שנסתיימו בשיעור ההצלחות הגבוה בתחום.

אני מזמין אתכם לפנות אליי להתייעצות בנושא בכל שלב – לקבל מענה לשאלות, להתוודע לזכויות חשובות ולהתמודד עם האישום הניצב לפניכם באופן מקצועי וחסר פשרות, עד הגעה לחוף מבטחים.