פסק הדין על הפקרה בתאונת פגע וברח – כלא
הפקרה בתאונת פגע וברח מובילה למאסר כלא ולתקופה לא קצרה כלל,
זה דינו של נהג צעיר שהורשע בהפקרה לאחר פגיעה, למרות שכלל לא היה אשם בתאונה עצמה.
מדובר בנהג שנכנס לצומת הופתע מרוכב אופניים שירד לכביש, ופגע בו.
אולם, במקום לעצור מיד, להגיש עזרה או להזעיק עזרה,
הוא נמלט מהמקום בנסיעה ורק לאחר שבוע נעצר לאחר מאמץ של משטרת ישראל.
לא עזרה לנהג אי אשמתו בתאונה, לא עזרה לנהג החרטה שהביע,
השופט קבע כי עובדה ברורה היא שהנאשם לא תכנן להיות מעורב באירוע ולהפקיר את הנפגע,
אך מנגד לא ניתן גם לומר שמדובר בהפקרה רגעית וספונטנית שכן המשטרה היא שאיתרה אותו לאחר מספר ימים.
בית המשפט קבע כי התנהגות הנהג מלמדת על בחירה מודעת ומכוונת מתוך רצון להתחמק מהתוצאות הכרוכות בעובדת היותו הנהג הפוגע.
עוד קבע בית המשפט כי כיוון שעבירת ההפקרה נפוצה הרי העונש עליה אמור להיות מאסר משמעותי על מנת להרתיע מביצוע העבירה.
תירוצים, רבותי, תירוצים
רבותיי, את התירוץ, לא ראיתי, לא שמעתי, איני אשם בתאונה,
שמעתי מספר רב של פעמים בשבתי כשופט תעבורה במשפטי הפקרה.
ולמעשה חשוב להבהיר מספר עובדות לגבי עבירה זו.
עבירת פגע וברח, כפי שקוראים לה, נחשבת אחת מהעבירות החמורות בפקודת התעבורה.
היא מורכבת ממספר דרגות חומרה, החל ממצב שהנהג היה אמור לדעת על הפגיעה או על אפשרות הפגיעה,
גם אם בפועל לא ידע ולא עצר כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה,
וכלה במצבים שידע גם ידע, אך לא פעל כהלכה.
כאמור לאשמה או אי אשמה בתאונה, אין קשר ומדובר בענישה מקסימלית של עד 14 שנות מאסר.
חובת הנהג והנוסע
ומה אמור הנהג לעשות לאחר העצירה?
החוק ברור גם בנושא זה, להושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה,
כולל הזעקת גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה,
המתנה ליד הנפגע עד הגעתם, לדאוג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו ולהגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.
בהקשר לכך, יש לצרף גם את ההוראה לפיו נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעקתם למקום התאונה,
בהקדם האפשרי בנסיבות העניין.
אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה,
לא רק הנהג אלא גם הנוסעים ברכב , מעל גיל 16, אמורים לסייע במקרה הצורך.
לעצור בכל מקרה
סופו של דבר, בריחה ממקום תאונה והפקרת אדם פצוע הנה מעשה פסול מוסרית, חברתית ולבטח חוקית.
ורק במקרים נדירים של סכנת חיים, לדוגמה חשש ממשי ואמתי ללינץ במקום התאונה,
קיבלו בתי המשפט אפשרות לאי עצירה וגם זאת בתנאים נוקשים ביותר.
אז כמאמר הפתגם, שיש ספק – אין ספק, עצרו מיד או שכנראה תגיעו לכלא.
עבור עורך דין תאונות דרכים המדריך המלא >> לחצו כאן
מידע מעו"ד תעבורה – עבירת פגע וברח, הפקרה אחרי פגיעה סעיף 64 א' לפקודת התעבורה.
פגע וברח, היא נחשבת אחת מהעבירות החמורות שבפקודת התעבורה.
מספיק לעיין בנוסח הפקודה ולהבין את החובה המוטלת על נהג והחומרה אשר יחס המחוקק לעבירת הפגע וברח.
ס' 64א. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם,
אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה,
או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה,
או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.
(ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם,
ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.
(ד) החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן,
אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על-תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף.
(ה) בסעיף זה, "הזעיק עזרה" – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה,
בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה,
המתין ליד הנפגע עד הגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.
בהקשר לכך, יש לצרף גם את סעיף 64א1.
ולפיו נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעקתם למקום התאונה,
בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה, בנסיבות כאמור בסעיף 64א(ב) או (ג);
העובר על הוראה זו, דינו – מחצית העונש הקבוע בסעיף 64א(ב) או (ג), לפי העניין;
אולם, חשוב לציין, הוראות סעיף זה לא יחולו על קטין שטרם מלאו לו 16 שנים.
אין ספק שבעבירת פגע וברח מדובר בענישה חמורה ביותר.
אשר יעודה לפי דברי ההסבר שניתן להצעת החוק המקורי ברורה ביותר,
להרתיע עבריינים בכוח, להעמידם על חומרת עבירת פגע וברח, הפקרה ולהגביר את המערכה נגד תאונות הדרכים.
מנוסח הכתוב עולה כי לא תתקבל הטענה שהנאשם בעברת ההפקרה,
פגע וברח כלל לא אשם בתאונה עצמה וכי האשמה בנפגע,
שהרי מדובר במעורבות בתאונה ללא צורך באשמה בתאונה.
לאחרונה ניתן לשמוע מעט זמירות חדשות מכיוון אנשי אקדמיה ואף שופטי בית משפט עליון הקוראים להתחשבות באופי האנושי במצבי הקיצון,
כלחץ הרב שבו מוצא עצמו נהג לאחר תאונה.
בהקשר זה אביא ציטוט מדברי כבוד שופט בית המשפט העליון סולברג שציטט בהחלטה שמסר את דבריה של פרופסור מרים גור-אריה,
מומחית למשפט פלילי, שטענה שהענישה המחמירה בנושא הינה "פניקה מוסרית שנוצרה בחברה הישראלית באשר לאירועי פגע וברח, ואשר חלחלה גם לבתי המשפט…
גם אם יש בסיס אמפירי לראות בהתנהגות זו התנהגות אנטי-חברתית,
התגובה להתנהגות היא חסרת פרופורציה, ויש בה אלמנטים של הגזמה".
אולם חשוב לזכור שקולות אלו עדין במיעוט יחסי אל מול הרוב המוחלט של ההחלטות המחמירות בנושא.
סופו של דבר, בריחה ממקום תאונה והפקרת אדם פצוע הנה מעשה פסול מוסרית, חברתית ולבטח חוקית.
אך זאת, רק אם יוכח הדבר בפני בית המשפט.
חשוב לזכור שכאשר אדם נאשם בעבירה החמורה כגון זו,
טוב יעשה כל המעורב בתאונה שיבדוק היטב את תוצאותיה ויפעל כלשון החוק.
ואם ימצא עצמו מואשם בעבירה זו ימהר להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום התעבורה.
מאת: עו"ד תעבורה אנושי אלי, שופט תעבורה בדימוס, עו"ד תעבורה
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;
כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני,
והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
