הפקדת רישיון נהיגה, קיבלתם פסילת רישיון נהיגה כעת או בעבר ואתה תוהים כיצד להפקיד?
עד מתי להפקיד? היכן מחדשים? ומה אם אין רישיון נהיגה תקף או בכלל?
ומה קורה אם גילתם או נזכרתם שהייתם צרכים להפקיד לפני שנים, האם יש התיישנות?
על כל אלה ואף פסיקה חדשה מאפריל 2017, שעושה סדר בנושא הפקדת רישיון נהיגה בבלוג זה.
הפקדת רישיון נהיגה:
קיבלתם פסילה מלנהוג, שלא נדע…, בדרך כלל בית המשפט ישלח אתכם למזכירות בית המשפט לבצע הפקדה, שפרושה המעשי הוא הוצאת רישיון הנהיגה מהארנק ומסירתו לאחר כבוד למזכירות בית המשפט והפסקת נהיגה לתקופת העונש שנגזר.
בתמורה תקבלו טופס שנקרא אישור הפקדת רישיון, שכולל את תקופת הפסילה, עיכוב ביצוע אם ניתן, סיווג פסילה לרכב מסויים אם הוחלט כך ואיזה מסמך הופקד.
וכאשר תסתיים הפסילה המצוינת בו תוכלו לגשת למשרד הרישוי ולחדש את הרישיון.
אם אין לי רישיון נהיגה תקף?
גם כאשר אין לנאשם רישיון נהיגה תקף עדין יש חובה להפקיד את רישיון הנהיגה.
הכיצד, אתם שואלים? ניגשים למזכירות בית המשפט ואומרים להם שאין לכם רישיון, הם כבר יחתימו אתכם על תצהיר בנושא ולעיתים תצטרכו להמציא אישור משרד רישוי לגבי תוקף רישיון הנהיגה, אם בכלל ישנו.
לאחר מסירת המסמכים יומצא לכם אישור תחליף הפקדה, שהוא למעשה אותו דבר כמו אישור הפקדה.
לא מבצעים הפקדה?
חשוב לציין שללא הפקדה מעשית, הרי הפסילה בפועל מלנהוג תהיה בתוקף מהמועד שקבע בית המשפט ואם לא קבע הרי ממועד גזר הדין, ואם תנהגו תחשבו כנוהגים בזמן פסילה.
אולם ימי הפסילה לא ימנו, וכך גם פסילה קצרה יכולה להתארך לחודשים ושנים.
חלף זמן רב ממועד גזר הדין ולא בוצעה הפקדה? פסק דין חדש עושה סדר.
מה קרה אם גילה נהג שלפני 10 שנים הוא נפסל מלנהוג ולא הפקיד את רישיון נהיגתו?
עד ממש לאחרונה הייתה עולה שאלה של התיישנות, אולם לאחרונה ניתן פסד דין בבית המשפט המחוזי בנצרת, שעושה סדר בכל נושא ההפקדה ולא ממש לטובת הנאשמים.
מדובר במקרה ובו בשנת 2004 הוטלה פסילה על נאשם, שמעולם לא הפקיד את רישיונו והוא נתפס נוהג בשנת 2015, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, אך ביקש לזכותו מן העבירה של נהיגה בזמן פסילה וזאת מחמת התיישנות.
המשטרה טענה כי הנאשם נפסל בהחלטה שיפוטית אך לא כיבד אותה ולא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו ועל כן, יש להרשיעו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה.
הפקדת רישיון החוק בתמצית – מפסק דין המחוזי
מהי תקופת ההתיישנות?
ובכן, סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי קובע:
"עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –
(1) בפשע – עשרים שנים;
(2) בעוון – עשר שנים; (רוב עבירות התעבורה)
(3) בחטא – שלוש שנים."
אולם, מנגד, בכל הנוגע לעונש של פסילת רישיון נהיגה, קבע המחוקק הוראות חוק מיוחדות, הן לעניין תחילת עונש הפסילה והן לעניין חישוב תקופת הפסילה:
הפקדת רישיון נהיגה הנוהל
ראשית, בסעיף 42(א) לפקודת התעבורה נקבע:
"פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת."
שנית, בסעיף 42(ג)(1) לפקודת התעבורה נקבע, כי בחישוב תקופת הפסילה, לא יבואו במניין-
"התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה".
לכך מצטרפות גם תקנות 556 ו- 557 לתקנות התעבורה, אשר מחייבות את מי שהוטל עליו עונש פסילה, להפקיד את רישיונו בבית המשפט ולחלופין הצהרה כי אין בידיו רישיון נהיגה, תוך שנקבע כי עם ההפקדה "יתחיל מרוץ תקופת הפסילה". ( מה שמכונה "תחליף הפקדה").
זאת אומרת כי הכנסת מצאה לנכון, אפוא, לקבוע הסדר מיוחד וספציפי לעניין עונש הפסילה – הן לעניין תחילת העונש והן לעניין חישוב מרוץ הפסילה. במובן זה, גוברות הוראות חוק ספציפיות אלה על הוראת ההתיישנות הכללית הקבועה בסעיף 10 לחוק, אשר מתייחסת לכלל העבירות.
בסיכומו של עניין קובע בית המשפט המחוזי, בדחותו של טענת ההתיישנות כי:
"ההסדר שנקבע בתקנה 556(א) לתקנות התעבורה בדבר הפקדתו של רישיון נהיגה שנפסל, מטיל חובה ישירה על בעל הרישיון להפקיד את רישיון נהיגתו … , ומשבחר המבקש להתעלם מהוראה זו, אין לו אלא להלין על עצמו".
בקצרה פסילה זו פסילה, גם אחרי 10 שנים, יש להפקיד את הרישיון.
הפקדת רישיון – סיכום:
לאור האמור ישנה חובה לבצע הפקדת רישיון נהיגה במועד שנקבע, או בכל מועד סמוך לכך על מנת שתקופת הפסילה תתחיל להימנות.
לא להתחמק, לא לנסות "לעבוד" על המערכת.
להפקיד, לא לנהוג ולחדש רישיון. עדיף זה מנהיגה בפסילה, ופסילה שלא מסתיימת עקב אי הפקדה.
מאת: עו"ד אלי אנושי עו"ד תעבורה – שופט תעבורה בדימוס
מחבר הספר: גזר דין – מפתח ענישה בעבירות התעבורה.
להתייעצות בנושא הפקדת רישיון נהיגה צלצלו מיד: 050-5738228.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;
כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
